בייה, יייא תשרי, תשטייו
ברוקלין.
שלום וברכה!
במענה על מכתבו מאי וילך בו כותב הסיבות שמפניהן לא יכלו לסדר החתונה בחדש אלול, הנה לאחר כל ההסברה, טפלות הן לגבי ענינים עיקרים שבסיבתם לא היי כדאי להמשיך הזמן, ומובן שאין כוונתי לצעוק על העבר אלא לזרזו עכייפ בהנוגע להבא שעכייפ יסדרוה בחדש כסלו חדש הגאולה הבעייל, ויהייר שתהיי בשעה טובה ומוצלחת.
מייש אם תהיי הנהגתו עם המיולייח כמים הפנים או כו' הנה מובן שהנהגתו צייל כמים הפנים לפנים אבל כפי אמיתית הפירוש בזה היינו מה שבפנימיות ובאמת שבלי ספק טוב הוא גם המיולייח וזוגתו תחיי אלא שצריך להוציאם מן ההעלם אל הגילוי, ואחת העצות לזה היא שיתיחס אליהם באהבת ישראל בכלל, ובתוספת הבאה מצד היחס המשפחתי בעתיד הקרוב אשר חתנו כבנו, והאריכות בדבר הפשוט אך למותר.
מייש בענין לימוד החסידות שמצא בזה עכובים מאין רב מתאים בזה וכו', הנה גם בזה פשוט הדבר שאין זה אלא מפיתוי היצה"ר שאומן הוא במלאכתו כביטוי רזייל ובמילא מסית את כל אחד באותיות המתאימות לאיש פרטי זה, ובמילא גם המלך זקן וכסיל מבין שבאם יבוא אליו ויאמר לו אל תלמוד חסידות כי זה מביא לאהבת ד' ויראתו (ראה רמביים הלי יסודי התורה ריש פרק ד') ומכניס חיות גם בלימוד הנגלה וקיום המצות ועיייז תתקשר באילנא דחיי כמבואר בזהר חייג דף קכייד עייב, הרי בטח שאז לא היי שומע להסתתו ופיתויו כלל וכלל ואדרבה היי מוסיף אומץ בהשתדלות. ולכן בא הנייל בטענות מקצה השני אלו שכותב במכתבו.
וכבר כתבתי לכמה מהשואלים בסגנון דא, שכמו שבקבלת התורה הכללית היתה רק עייי הקדמת נעשה לנשמע, שאז תומת ישרים תנחם ובאייל כו' (כדאיתא בשבת פייח עייב) הרי כן הוא גם בלימוד פנימיות התורה ועוד יותר וכמובא בקונטרס לימוד החסידות מכייק מוייח אדמוייר זצוקללהייה נבגיימ זיייע.
ובימים האלו ערב חג שמחתנו בלשון רבים, הנה יהייר שתומשך השמחה אצלו ואצל בייג שיחיו, עייפ הכלל דשמחה פורץ גדר, יתמעטו ההעלמות וההסתרים בעניניהם ומתוך הרחבת הדעת ושמחה יבנו בית בישראל בית יהודי חסידותי.
בברכה המחכה לבשוייט.
עניין י"א סממני הקטורת הוא כדי להפוך את הי"א ארורים לברוך ממאמר שבת חול המועד סוכות ה'תשכ"ז