סיפורים ולקחיהם מאת מו"ר שליט"א
שנים, כשהתגוררתי בשכו' הבוכרים, ראיתי אברך שומר תומ"צ, שבתוך ימי חול המועד הרס את המטבח שלו ובנהו מחדש, ומחיתי בו על זה, והוא לא נענה, והצטדק שאין לו זמן אחר לעסוק בזה, כי הוא עובד כשכיר ובזמן אחר יגרם לו מכך הפסד של שבוע שלם, והפצרתי לו הרבה על זה ולא שמע לקולי בשום אופן. והסוף היה כשסיים לעשות את המטבח, נחלש וחלה והוצרך לשכב שבוע שלם במיטה אחר החג, נמצא שהפסיד שכר עבודת החג במשך של שמונת ימים, ומה שהרויח בעבודתו בימי המועד, הפסיד אח"כ מיד. כל זה ראיתי בעיני והיה לי הדבר למופת. ומסתמא היה אברך זה 'ערליכער יונגערמאן' [אברך כשר], כי אם לא, לא היה זוכה שמראין לו דבר כזה באופן נגלה. כי השי"ת בעתים הללו ממשיך הנהגתו באופן נפלא בדרך ההסתרה. ואכן פירוש 'מועד' הוא "זמן נועד" שהמלך משחרר בני מלכותו, בבחינת מה שאומרים בשבת "דא היא סעודתא דמהימנותא" והשחרור והעונג בימי המועד הם בבחינה זו, ומי שאינו משים לב לכך, לזמן הנועד מן השמים לכבוד מלכותו, הרי הוא בבחינת עובד עבודה שהיא זרה לו, היינו שאינה שייכת לחלקו הניתן לו כעת.