ב"ה ערב ש"ק וערב חג הסוכות תשל"ג פעיה"ק ירושלים ת"ו בב"א
לכבוד ידיד נפשי הותיק וחסיד מו"ה שמשון בן יוטא שווארץ שליט"א ושלמיה ישגא לחדא לחדא.
קבלתי כעת... ע"י הרב ר' יצחק וויינגארטן שליט"א, ותיכף עליתי להרה"צ ר' שמואל שפירא שליט"א ומסרתי לו... ואת שמך להזכירך לטובה, כי מובא בכתבי האריז"ל שערב סוכות הוא מסוגל מאד לצדקה.
ותודה רבה לך על זה, ותהיי משכורתך שלמה מאת ה' בכל הברכות המיועדות לעושי צדקה וחסד עם הבריות, ורב ברכות ושובע שמחות ורוב נחת בגו"ר.
ומובא שע"י שיודעין שהעולם הזה הוא דירת עראי, בבתי' 'סוכה דירת עראי', אז דייקא חוסים בצלא דמהימנותא, וגם עי"ז ביותר קל לסבול המניעות והבלבולים, מאחר שאנו יודעים שאנו כאן בדרך עראי.
וע"י שזוכים בהעולם העובר הזה להיות חוסים בצלא דמהימנותא, עי"ז דייקא זוכים לחיים נצחיים, לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו.
ובלקוטי מוהר"ן (סימן מ"ח) כתב שעיקר החיבוק דקדושה, סוד הסוכה, זוכים רק ע"י שנאחזים בדבר ה', בדיבורים קדושים, בתורה ותפילה, שהם שורש הבריאה, כמובא בסימן צ"ז בליקוטי מוהר"ן "קודם בריאת העולם, השי"ת עידן וקישט את עצמו בתפילתן של צדיקים וכו', שצפה שיהיו צדיקים" עיי"ש. וזה היה סוד האתערותא דלתתא, שע"י זה הנחת רוח נברא העולם.
לכן מובן שע"י התפילה יכולים לשנות הטבע, מאחר שהתפילה היא שורש הבריאה, לכן יכול להיעשות עי"ז בריה חדשה ולזכות לחידושין נפלאים.
ויהי רצון שנזכה לדבר תמיד דיבורים קדושים בתורה ובתפילה עד שנהיה נכללים ביצירה לטב וביצירה של חיים. ולכן נוטלים לולב בסוכות, כי 'לולב' בגמטריי 'חיים', כמובא בשו"ע בבאר היטב.
הכותב בחפזון ובטרדה ודו"ש וטובתך והצלחתך בלב ונפש עוז והדר
יעקב מאיר שכטער בן חי' דינה