אנשי מעשה
סיפור יהודי לשלחן שבת
כש'האושפיזין' הוא השכן שלך...אנקדוטות מפעימות מאוצרו הטוב של מגיד- המישרים הגה"צ רבי אלימלך בידרמן שליט"א בחשיבות החסד בימי חג הסוכות
***
סיפור נפלא שמעתי מפי בעלי-המעשה, שאפשר ללמוד ממנו מעלת הוותרנות המצלת ממיתה משונה.
ומעשה שהיה כך היה באחד מיקירי קרתא דשופריא מיושבי ירושלים של מעלה, איש מכובד ובעל משפחה ברוכת-ילדים, שכאשר גדלו הילדים לא היה להם מספיק מקום לשבת בסוכה הקטנה שבנה מדי שנה על מרפסת ביתם, לכן החליטו הילדים לבנות סוכה רחבת ידיים למטה בחצר, ומן המחשבה למעשה - קנו דפנות לסוכה במידות מדויקות כדי צרכם, ובמשך שעות טרחו ועמלו בעבודת הקודש לבנות את הסוכה על הצד היותר טוב.
כאשר הכל על מקומו עמד בשלום, דפק אחד השכנים על דלת ביתם, והודיע להם, שחלק מן הסוכה נבנה בשטח שבו הוא מחנה את רכבו, ולכן הוא דורש שיסלקו את הסוכה ויבנוה במקום אחר.
שמע הלה את בקשתו וניסה להסביר לו את גודל היגיעה שכבר טרחו בבניינה, ועל כן יוותר נא ויניח להעמיד שם את הסוכה למשך שמונת ימי החג, אך הלה אטם את אזניו משמוע, והודיע נחרצות שאדם אוסר את שלו והוא אינו מרשה להם לבנות את הסוכה בשום פנים ואופן.
כאשר קיבלו הבנים את הבשורה הלא-טובה, התחילו לכעוס על השכן שיש בו מדת סדום: 'וכי מה איכפת לו להשים את רכבו במשך שמונת ימי החג במקום אחר?', זעמו. וגם טרחו להוכיח שאותו מקום אינו שייך לו מדינא על-פי כללי דחושן משפט, ולכל השכנים חלק במקום זה, וכיוצא באמתלאות אלו ניסו לשכנע את אביהם שלא ישגיח בדברי השכן הרע.
אולם האב שצדיק היה הגיד לבניו בשפה ברורה, שבשום אופן לא יישב בסוכה הגורמת צער ועוגמת-נפש ליהודי, ואם ברצונם שיאכל שם את סעודות החג - עליהם לסתור את הבנין עראי ולהעבירו למקום אחר.
בלית-ברירה טרחו הילדים פעם שניה, ובנו שוב את הסוכה לשביעות-רצונו של השכן.
אתא והגיע לו החג. והנה במוצאי יו"ט ראשון של סוכות, באמצע הלילה, נשמעו לפתע חבטות עזות מחוץ לסוכתם ששכנה למטה בחצר.
מתוך בהלה קמו כולם משנתם, והנה המה רואים שלש אבני ירושלים גדולות שנפלו מקומה גבוהה של הבניין אל המקום שהחנה שם השכן את רכבו אשר נופץ לרסיסי רסיסים מן האבנים, ואלמלא היו מעבירים את הסוכה למקום האחר והיו ישנים באותו מקום - הייתה סכנה גדולה נשקפת לחייהם, וספק גדול אם היו יוצאים משם חיים וקיימים.
הרי שעל ידי שהעבירו על מידתם לפנים משורת-הדין ניצלו ממיתה לחיים.
***
עוד היה מעשה בעיר התורה בני ברק: בבניין בן ארבע קומות רצה שכן מהקומה הרביעית לבנות מרפסת מביתו כדי שיוכל לקיים שם מצוות סוכה הנצרכת להבנות תחת כיפת השמים, אך כל השכנים מתחתיו התנגדו לכך בכל תוקף - באמרם, ששם מקום סוכתם, וסוכתו תפסול את סוכותיהם.
בלית ברירה החליט השכן מהקומה הרביעית לבנות סוכתו בחצר הבנין - מה שיגרום לטירחה יתירה וגדולה, כי על כל חסרון כף או צלחת, כסא או ספר יצטרכו לטפס ולעלות ארבע קומות ושוב לרדת אותם וחוזר חלילה. ויהי כי כן.
נכמרו רחמיו של אחד השכנים בקומה הראשונה, וויתר משלו ובא לאמר לשכן מהקומה הרביעית: 'הוצא נא מרפסת מעל המקום אשר הייתי בונה עד היום את הסוכה, ואת סוכתי אבנה מצדו השני של הבניין'. וליהודים הייתה בחג הסוכות אורה ושמחה...
והנה, בעיצומן של ימי חוה"מ (בשנת תשע"ח) פרצו רוחות סערה בכל ארה"ק, גם על בני ברק לא פסחה, וכאן אירע הנס הגדול שהציל נפשות מבני ישראל, כי באותה שעה נפל גג גדול וכבד, תלוי, (המכסה בכל השנה את המרפסת, ובסוכות עומד תלוי כלפי חוץ) מהקומה השלישית היישר לאותו המקום שהיה השכן מלמטה בונה בכל שנה את סוכתו ורק בשנה זו העבירה לצד אחר...
נמצינו למדים כי פעמים נראה שאיש פלוני היטיב לרעהו - והוא לא ידע שבאמת אינו אלא מיטיב לעצמו, ולא גרם טובה וברכה אלא לעצמו. (הובא ב'דרשו')