אם נשים לב, הרי, בכל מהלך חג הסוכות מזדקרים להם לא-מעט ניצוצי תשובה: הסוכה-כתבו הקדמונים זי"ע-מכפרת כמו הגלויות; ובידוע הוא שבשמחת בית השואבה היו חסידים ואנשי-מעשה מכרכרים בעוז כשהיו מפטירים: 'אשרי ילדותנו שלא ביישה את זקנותנו' (גמרא סוכה נג, א). במילה אחת: השמחה היא בחינת השמחה של מוצאי היום הקדוש אז נצטווינו, ככתוב בשולחן-ערוך לסעוד בשמחה, על שם הכתוב: 'לך אכול בשמחה לחמך, כי כבר רצה האלוקים את מעשיך'.
וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ עָבֹת וְעַרְבֵי נָחַל וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי ה' אֱלֹקִיכֶם שִׁבְעַת יָמִים (ויקרא כ"ג, מ')
למען יידעו דורותיכם-נשאל: לשמחה זו-מה עושה: מה עניין אתרוג ולולב אצל שמחה? מדוע על מצוות מצה לא נצטווינו 'ושמחתם לפני ה' אלוקיכם'?
בפשטות, והדברים מבוססים על דברי רבותינו הקדושים (ראה, למשל, בדברי הרה"ק הקדושת לוי זי"ע פרשת האזינו), שמחת חג הסוכות משתרשת לה מעניין התשובה של הימים הנוראים. אלא שאם שם הייתה זו 'תשובה מיראה' - מאימת הדין; עתה מדובר ב'תשובה מאהבה'. חג הסוכות הוא זמן שבו אנחנו מביאים את האושר הגדול על שזכינו להסתופף בצילו יתברך ולשוב אליו באמת ובתמים.
שעה שאתם רואים את בניכם הרכים משחקים יחד בעליזות מתוך כבוד הדדי ובלי הצקות ומריבות.
חג הסוכות הלא הוא 'חג האחדות'. "ראויים כל ישראל" - אמרו חכמינו (סוכה כז) – "לישב בסוכה אחת", והרי כדברי המדרש הנודע, ארבעת המינים מבטאים את כל סוגי היהודים-הן ה'אתרוגיים', הן אפילו ה'ערבות' - אלו שאין בהם לא ריח ולא טעם. כולם מתאגדים להם יחד לאגודה אחת עם עיניים לשמיים: במטרה מאוחדת לעשות רצונך בלבב שלם (אם-כי למעשה ה'ערבות' - אלו העבריינים, כבר התאחדו איתנו ביום הסליחה שקדם לחג). שעתה של האחדות-היא גם שעתה של השמחה והעליזות.
אולם מהגאון רבי מרדכי דב קפלן שליט"א שמעתי תובנה נוספת - מופלאה ואקטואלית גם-יחד - ואולי נשפוך עליה תבלין מתקתק מאוד.
טבעו של עולם כך הוא: המדנים והמאבקים מביאים למרירות ועצבות, ואילו האחדות מביאה שמחה ורננה. תחשבו על עצמכם: כיצד אתם מתמלאים קורת-רוח
ה'סרכות' התאחדו איתנו ככר ביום הסליחה
לפיכך, כך נראה לנו, כה מופלא הוא ההקשר בכתוב: "ולקחתם לכם פרי עץ וכו' ושמחתם". שכן הרישא והסיפא של המקרא אגודים וכרוכים המה זה בזה, בדיוק ד' מינים בסוכות: רק אחרי שכלל ישראל אגודים יחד, בחינת 'פרי-עץ הדר, כפות תמרים וערבי נחל', מציאות זו בהכרח מביאה מיד ל'ושמחתם לפני ה' אלוקיכם'. מציאות זו של אחדות-הלבבות המתבטאת בארבעת המינים - היא שמביאה את השמחה. כשאנחנו אוחזים בארבעת