חבקוק פרק־ג טז־יט
טז שָׁמַעְתִּי | וַתִּרְגַּז בִּטְנִי לְקוֹל צָלֶלְוּ שְׂפָתַי יָבְוֹא רָקֶב בַּעֲצָמַי וְתַחְתִּי אֶרְבֶּן אֲשֶׁר אָנֹוּחַ לְיוֹם צָרָה לַעֲלוֹת לְעָם יְגוּדֶנּוּ: יז כִּי־תְאֵנָה לֹא־תִפְרָח וְאֵין יְבוּל בַּגְּפָנִים כְּחֵשׁ מַעֲשֶׂה זַיִת וּשְׁדֵמְוֹת לֹא־עֲשָׂה אֹכֶל גָּזַר מִמִּכְלָה צֹאן וְאֵין בָּקָר בָּרְפָתִים: יח וַאֲנִי בַּיהוָה אֶעְלְוֹזֶה אָגִילָה בֵּאלֹהֵי יִשְׁעֵי: יט יְהוָה אֲדֹנָי חֵילִי וַיָּשֶׂם רַגְלַי כָּאַיָּלוֹת וְעַל בָּמוֹתֵי יַדְרְכֵנִי לַמְנַצֵחַ בִּנְגִינוֹתֶי: (פפפ)
רש"י
(טז) שמעתי ותרגז בטני. ת"י אמרת בבל שמעית וזעו מלכיא מן קדם דינא די אתדנו מצראי: לקול צללו שפתי. לקול השמועה אחזני רעד עד ששפתי נוקשות זו לזו וקולו נשמע: צללו. לשון מצילות הסוס (זכרי' יד) טינטי"ר בלע"ז: ותחתי ארגז. במקומי אני מזדעזעת: אשר אנוח ליום צרה. אשר מנוחתי זאת מוכנת ליום צרה: לעלות לעם יגודנו. ליום אשר אמר להעלות מתוכו את העם אשר הוא יגודנו עקב לשוב בגדודיו לארצו: (יז) כי תאנה לא תפרח. כתרגומו ויש לפתרו כמשמעו שוב אין הצלחה לכל מעשה בבל מעתה: ושדמות. שדה לבן: ממכלה. דיר הצאן: (יח) ואני. כנסת ישראל, בה' אעלוזה: (יט) למנצח בנגינותי. לבן לוי המנצח בשיר ב"ה אנעי' לו בנגינותי והלוי יתן קול כנגדו בכלי השיר: למנצח. כמה דאת אמר (עזר' ג) ויעמדו הלוים מבן עשרים שנה ומעלה לנצח על מלאכת וגומר: בנגינותי. הוא לשון נעימות קול להרים ולהשפיל אורגנידור"ש בלע"ז:
מצודת דוד
(טז) שמעתי. הנה שמעתי דבר ובעבורה תחרד בטני ר"ל הלב הנתון בבטן: לקול. בעבור קול השמועה שפתי מקישות זו בזו מרוב רעד וחרדה: יבוא רקב. מרוב הצער בא רקבון בעצמותי: ותחתי. ר"ל בכל מקום עמדי ארגז ואחרד ולא אוכל להסיח מדעתי במקום מן המקומות: אשר אנוח ליום צרה. ר"ל וזהו דבר השמועה כי שמעתי לאמר אשר אבא אל א"י מקום מנוחתי להיות מעותד שם על יום צרה וחוזר ומפרש לעלות אל העם אשר יבא גדודים הרבה ר"ל כאלו העליה לא"י תהיה אל גדודי גוג להיות נרדף מהם: (יז) כי תאנה. כי אז עדיין לא פרחה התאנה ר"ל ישראל הנמשלים לתאנה עדיין לא קנו גבורה ואמצות הלב לעמוד במלחמה למולם: ואין יבול. עדיין לא יש פרי על הגפנים ופרי הזית עדיין הוא רזה כחוש והשדות עדיין לא הצמיחו מאכל וכ"ש הוא משל לומר עדיין אין להם אומץ הלב ואינם יודעים תכסיסי המלחמה ואיך יעמדו למולם: גזר ממכלה. הצאן נכרת ממקום כלאו כי מעטו ולא יש בקר ברפתים ור"ל הנה ישראל בהיותם בבבל נתמעטו ואיך יעמדו מול המון הרב הזה: (יח) ואני בה' אעלוזה. אבל עם כל זה אני אשמח במשענת ה': באלהי ישעי. בגבורות אלהי ישעי: (יט) ה' וגו'. ר"ל עם כי אנחנו המעט הנה ה' יהיה לי במקום חיל עם רב: כאילות. קלות כאילות לרדוף אחר האויב: ועל במותי ידריכני. ר"ל עם כי לא נסיתי לדרוך בהרים לרדוף אחר האויב הנה המקום ב"ה ידריך אותי לרדוף על גבהי ההרים אשר סביבות ירושלים: למנצח בנגינותי. ר"ל התפלה הזאת נמסרה לבן לוי המנצח בשיר לנגנה בנגון אשר יחדתי לה:
מצודת ציון
(טז) ותרגז. ענין חרדה: צללו. ענין תנועת הרעש כמו תצלנה אזניו (ירמיה יט): ותחתי. במקומי: אנוח. מל' מנוחה: יגודנו. מל' גדודי עם: (יז) יבול. ענין צמח פרי כמו יבול הארץ (שופטים ו): כחש. ענין רזות כמו ובשרי כחש משמן (תהלים קט): מעשה זית. פרי הזית: ושדמות. שדות תבואה כמו שדמות חשבון (ישעיה וז): גזר. ענין כריתה כמו אמרתי נגזרתי (איכה ג): ממכלה. הוא דיר הצאן כמו ממכלאות צאן (תהלים עח): ברפתים. הוא בית הבקר ובדרז"ל מצאה ברפת (ב"ב לב): (יח) אעלוזה. ענין שמחה כמו ועלזו לפניו (תהלים סח): (יט) חילי. מל' חיל עם: כאילות. שם חיה הממהרת לרוץ: במותי. ענין גובה כמו במתי ארץ (עמוס ד): ידריכני. מל' דרך והילוך: למנצח. בעלי השיר יקראו מנצחים כי הדרך לנצח זה את זה בהרמת הקול ובהכרעת הנעימה: בנגינותי. מל' נגון: