עונג שבת

עלון מס' 75, פרשת שבת סוכות, תשפ"ז

שולחן שבת מרתק לילדיכם! מסרים חזקים, חידות מהפרשה, הלכות נוגעות לחיי היום יום, סיפורים מרתקים ודיונים מעוררי מחשבה - הכל בשפה של ילדים, ובלי צורך להכין מראש. העלון הזה יעזור לכם להפוך את שולחן השבת לחוויה משפחתית בלתי נשכחת! קריאה מהנה ושבת שלום!

חידה 1

מילתא דחידודא

אֲנִי אֶמְנָם אֶחָד, אַךְ לְבַדִּי אֵינֶנִּי יָכוֹל לְקַיֵּם אֶת הַמִּצְוָה הַשְּׁלֵמָה. רַק כַּאֲשֶׁר מְצָרְפִים אוֹתִי לִשְׁלֹשֶׁת חֲבֵרֵי הַשׁוֹנִים מִמֶּנִּי, אָנוּ מְקַיָּמִים מִצְוָה חֲשׁוּבָה. יֵשׁ בִּי טַעַם וְגַם רֵיחַ טוֹב, וַאֲנִי חֵלֶק מִמִּצְוַת הַשִׂמְחָה בֶּחָג.

מִי אֲנִי וּמִי הֵם חֲבֵרַי ?

רָמָז: פְּרִי הָדָר.

חידה 2

בְּכָל שִׁבְעַת יְמֵי הֶחָג, הַבַּיִת הָאֲמִתִּי שֶׁלְךָ הוּא לֹא הַבַּיִת הַקָּבוּעַ שֶׁלְךְ. בַּמָּקוֹם הַזֶּה אַתָּה אוֹכֵל, יָשֵׁן וּמְקַיֵּם אֶת מִצְוַת הֶחָג, כְּדֵי לִזְכֹּר נֵס גָּדוֹל שֶׁעָשָׂה הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לַאֲבוֹתֵינוּ בַּמִּדְבָּר. הַגַּג שֶׁלּוֹ עָשׂוּי מִצְמָחִים, וְצָרִיךְ לִרְאוֹת דַּרְכּוֹ אֶת הַכּוֹכָבִים. מַהוּ הַמָּקוֹם הַמְיֵחָד הַזֶּה ?

רָמָז: בַּסֵּכֹּת תֵּשְׁבוּ...

חידה 3

בַּתּוֹרָה, בַּצְוּוּי עַל חַג הַמֶּכּוֹת, מוֹפִיעָה מִצְוָה מְיֶחֶדֶת בְּמִינָהּ שֶׁכְּתוּבָה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים. זוֹהִי הַרְגָּשָׁה פְּנִימִית חֲזָקָה שֶׁכָּל יְהוּדִי צָרִיךְ לְהַרְגִישׁ בֶּחָג. הִיא לֹא מַעֲשֶׂה שֶׁעוֹשִׂים, אֶלָא מַצָב שֶׁל הַלֵּב. הַתּוֹרָה מַדְגִּישָׁה שֶׁהִיא קְשׁוּרָה לָאֲסִיף שֶׁל הַיְבוּל. מַהִי הַמִּצְוָה הַמְּיֶחֶדֶת ?

רָמָז: "וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ..."

(תשובות בסוף הגליון)

מן הפרשה

(מבוסס ע"פ "תורת אביגדור" להגה"צ ר' אביגדור מילר זצ"ל)

הַסּוּכָה הַשׁוֹמֶרֶת: בֵּית הַבְּטָחוֹן הָאֲמִתִּי שֶׁלָּנוּ

יְלָדִים יְקָרִים וַאֲהוּבִים, הַאִם חֲשַׁבְתֶּם פַּעַם מָהוּ הַדָּבָר הֲכִי חָזָק וְהֲכִי בָּטוּחַ בָּעוֹלָם?

הָיָה יֶלֶד אֶחָד, שְׁמוֹ שְׁלֹמֹה, שֶׁקִּבֵּל לְיוֹם הֲלַדְתּוֹ מַנְעוּל חָדָשׁ וְחָזֶק לָאוֹפַנַיִם שֶׁלּוֹ. לֹא סְתָם מַנְעוּל! זֶה הָיָה מַנְעוּל עָבֶה מִפְּלָדָה חֲזָקָה, עִם מַפְתֵּחַ מְסֶבָּךְ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַעְתִּיק. "עַכְשָׁיו", חָשַׁב שְׁלֹמֹה בְּלִבּוֹ, "הָאוֹפַנַּיִם שֶׁלִי בְּטוּחִים לְגַמְרֵי! שׁוּם דָּבָר בָּעוֹלָם לֹא יָכוֹל לִקְרוֹת לָהֶם!". הוּא הָיָה קוֹשֶׁר אוֹתָם בְּכָל פַּעַם בְּגַאֲוָה, וּמַרְגִישׁ שֶׁהוּא בָּנָה סְבִיב הָאוֹפַנַיִם חוֹמַת בַּרְזֶל.

כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ חַג הַסֶכּוֹת, יָצָא שְׁלֹמֹה עִם אַבָּא לִבְנוֹת אֶת הַסֶכָּה. הֵם הֵבִיאוּ קְרָשִׁים דַּקִים, יְרִיעוֹת בַּד, וְהִנִּיחוּ לְמַעְלָה סְכָךְ שֶׁדַּרְכּוֹ אֶפְשָׁר הָיָה לִרְאוֹת אֶת הַשָּׁמַיִם. שְׁלֹמֹה הִסְתַּכֵּל עַל הַסֶכָּה וְאָמַר לְאַבָּא בִּתְמִיהָה: "אַבָּא, זֶה לֹא נִרְאֶה חָזָק כְּמוֹ קִירוֹת הַבַּיִת שֶׁלָּנוּ...".

חִיֵּךְ אָבִיו וְאָמַר לוֹ: "בְּנִי הַיָּקָר, בְּעוֹד כַּמָּה יָמִים תָּבִין שֶׁהַסֶכָּה הַיּוֹ הִיא הַמָּקוֹם הֲכִי בָּטוּחַ וְהֲכִי שָׁמוּר בְּכָל הָעוֹלָם, יוֹתֵר מִכָּל מַנְעוּל פְּלָדָה".

לְמָחֶרֶת בַּבֹּקֶר, יָרַד שְׁלֹמֹה לַחֲצַר וְנִדְהַם. מַנְעוּל הַפְּלָדָה הֶחָזָק שֶׁלּוֹ הָיָה שָׁבוּר וּמְעֲקָם עַל הָרִצְפָּה, וְהָאוֹפַנַיִם לֹא הָיוּ בִּמְקוֹמָם! לִבּוֹ פָּעַם בְּחָזְקָה. אַךְ אָז, הִבְחִין בָּהֶם. הֵם עָמְדוּ מְעַט הָצְדָה, נְטוּשִׁים. מִישֶׁהוּ נִסָה לִגְנֹב אוֹתָם, וּכְבָר הֵחֵל לְהָזִיז אוֹתָם מִמְּקוֹמָם, אַךְ כַּנִּרְאֶה נִבְהַל מֵרַעַשׁ פִּתְאוֹמִי, בָּרַח וְהִשְׁאִירָם. לוּלֵא הַשְׁגָּחָה עֶלְיוֹנָה זוֹ, הָיוּ הָאוֹפַנַיִם נִגְנָבִים!

בָּעֶרֶב, כְּשֶׁיָּשְׁבוּ בַּסֵּכָּה הַדַּקִיקָה, אָמַר אַבָּא לִשְׁלֹמֹה: "אַתָּה רוֹאֶה, בְּנִי? הַמַּנְעוּל הֶחָזָק שֶׁבּוֹ בָּטַחְתָּ – נִשְׁבַּר. אַךְ מִי שֶׁשָּׁמַר בֶּאֱמֶת עַל הָאוֹפַנַיִם, הוּא הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. הַסֶכָּה הַיּוֹ, עִם הַקִירוֹת הָרְעוּעִים שֶׁלָּהּ, בָּאָה לְלַמֵד אוֹתָנוּ אֶת הַסּוֹד הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר: הַהֲגָנָה הָאֲמִתִּית שֶׁלָנוּ לֹא בָּאָה מֵחֹזֶק וּמִבַּרְזֶל, אֶלָּא מֵהַשְׁגָּחָתוֹ הַפְּרָטִית שֶׁל הַשֵׁם יִתְבָּרַךְ".

הוּא הִמְשִׁיךְ וְאָמַר בְּרֶגֶשׁ: "כְּשֶׁאֲבוֹתֵינוּ הָיוּ בַּמִּדְבָּר, הֵם גָּרוּ בְּסֶכּוֹת כָּאֵלֶּה. הָיוּ סְבִיבָם נְחָשִׂים וְעַקְרַבִּים, אוֹיְבִים וְסַכָּנוֹת, אַךְ מִי שָׁמַר עֲלֵיהֶם? עַנְנֵי הַכָּבוֹד' שֶׁל הַשֵׁם! עֲנָנִים קְדוֹשִׁים שֶׁהֵגֵנוּ עֲלֵיהֶם מִכָּל רַע. הַתּוֹרָה מְצַוָּה עָלֵינוּ, בַּסֶכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים', כְּדֵי שֶׁנֵּצֵא מֵהַבָּתִים הַחֲזָקִים שֶׁלָנוּ, וְנִזְכֹּר שֶׁהַבְּטָחוֹן הָאֲמִתִּי שֶׁלָנוּ הוּא רַק בּוֹרֵא עוֹלָם".

שְׁלֹמֹה הִבִּיט לְמַעְלָה דֶּרֶךְ הַסְכָךְ, רָאָה כּוֹכָב מְנַצְנֵץ, וְהֵבִין אֶת הַסּוֹד הַגָּדוֹל: הַמֶּכָּה בָּאָה לְלַמֵד אוֹתָנוּ שֶׁהַבְּטָחוֹן הָאֲמִתִּי שֶׁלָנוּ אֵינוֹ תָּלוּי בְּקִירוֹת בֶּטוֹן אוֹ בְּמַנְעוּלֵי פְּלָדָה, אֶלָּא רַק בַּה' יִתְבָּרַךְ. כַּמּוּבָן שֶׁעָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת אֶת הַהִשְׁתַּדְלוּת הַנִּדְרֶשֶׁת לִשְׁמֹר עַל עַצְמֵנוּ וְעַל רְכוּשֵׁנוּ, אַךְ יַחַד עִם זֹאת לִזְכֹּר תָּמִיד כִּי הַשׁוֹמֵר הָאֲמִתִּי הוּא רַק בּוֹרֵא עוֹלָם.

סיפור ולקחו

הַנְּתּוּר שֶׁהֵאִיר אֶת הַחַג: סִפּוּרָהּ שֶׁל הַסֶכָּה שֶׁנּוֹשְׁעָה בִּזְכוּת הַשָּׁלוֹם

דָּמַיְנוּ לָכֶם רֵיחַ שֶׁל עֲצֵי אֹרֶן וַהֲדַסִּים מִתְעַרְבֵּב בָּאֲוִיר הַצָּלוּל שֶׁל עֶרֶב חַג הַסֶכּוֹת בִּירוּשָׁלַיִם. זֶה הָיָה הָרֵיחַ שֶׁמִּלֵא אֶת אַפֵּיהֶם שֶׁל יַעֲנְקִי וּמְנַחֵם, שְׁנֵי אַחִים שֶׁעָמְלוּ יָמִים שְׁלֵמִים עִם אֲבִיהֶם הַצַדִּיק, ר' יוֹסֵף, לִבְנוֹת אֶת הַסֶכָּה הֲכִי יָפָה וּמְרֵוּחַת. בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים הֵם הִצְטוֹפְפוּ בְּסֶכָּה קְטַנְטַנָּה עַל הַמִּרְפֶּסֶת הַצָּרָה, אַךְ הַשָּׁנָה, בָּרוּךְ ה', הַמִּשְׁפָּחָה גָּדְלָה, וְאָבִיהֶם הֶחְלִיט: "הַשָּׁנָה, אֲנַחְנוּ בּוֹנִים סֶכָּה גְּדוֹלָה וּמְרֵוַחַת לְמַטָּה, בֶּחָצֵר!".

הַשָּׂמְחָה שֶׁל הַיְלָדִים הִרְקִיעָה שְׁחָקִים. הֵם הִרְגִישׁוּ כְּמוֹ בּוֹנִים קְטַנִּים שֶׁל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. בְּזֵעָה שֶׁנִּגְרָה מִמִּצְחָם, תַּחַת הַשֶׁמֶשׁ הַיְרוּשַׁלְמִית הַנְּעִימָה, הֵם סָחֲבוּ קְרָשִׁים כְּבֵדִים, הִבְרִיגוּ בְּרָגִים, קָשְׁרוּ קְשָׁרִים וְהִקִימוּ דְבָנוֹת יְצִיבוֹת. אֲפילוּ אֲחוֹתָם הַקְטַנָּה חָיָה'לֶה עָזְרָה, מוֹשִׁיטָה לָהֶם מַסְמְרִים וּמַגִישָׁה לָהֶם כּוֹסוֹת מֵי פֶּסֶל קָרִים. לִקְרַאת עֶרֶב, עָמְדָה בֶּחָצֵר סֶכָּה מְפֿאֶרֶת, מְקֵשֶׁטֶת בְּשַׁרְשְׁרוֹת צִבְעוֹנִיּוֹת וּבְצִיּוּרִים מְאִירֵי עֵינַיִם. יַעֲנְקִי וּמְנַחֵם כִּרְכְּרוּ סְבִיבָהּ, לִבָּם הוֹלֵם מֵהִתְרַגְּשׁוּת לִקְרַאת לֵיל הַחַג!

וּבְדִיּוּק כְּשֶׁהַשֶׁמֶשׁ הֵחֵלָה לִשְׁקֹעַ וְרֵיחַ תַּבְשִׁילֵי הֶחָג הִתְחִיל לַעֲלוֹת מֵהַחַלּוֹנוֹת, נִשְׁמְעָה דְּפִיקָה חֲזָקָה בַּדֶּלֶת.

בַּפֶּתַח עָמַד הַשָּׁכֵן מִקּוֹמָה רִאשׁוֹנָה, אִישׁ שֶׁפָּנָיו הָיוּ חֲמוּצִים תָּמִיד. "ר' יוֹסֵף", הוּא נָהַם, "הַסֵּכָּה שֶׁלָּכֶם. הִיא עוֹמֶדֶת בְּדִיּוּק עַל מְקוֹם הַחֲנָיָה הַקָּבוּעַ שֶׁלִי. אֲנִי דּוֹרֵשׁ שֶׁתָּזִיזוּ אוֹתָה. מִיָּד!".

לִבָּם שֶׁל הַיְלָדִים צָנַח. לְהָזִיז? עַכְשָׁו? אַחֲרֵי כָּל הָעֲבוֹדָה הַקָּשָׁה ?

יַעֲנְקִי אָזַר אֹמֶץ וְאָמַר בַּעֲדִינוּת: "סְלִיחָה, אֲבָל... עָבַדְנוּ כָּל כָּךְ קָשֶׁה... אוּלַי רַק לִשְׁמוֹנַת יְמֵי הֶחָג תּוּכַל לַחֲנוֹת בְּמָקוֹם אַחֵר?".

אַךְ הַשָּׁכֵן אָטַם אָזְנָיו. "לֹא מְעַנְיַן אוֹתִי! זֶה הַמָּקוֹם שֶׁלִי!". הוּא טָרַק אֶת הַדֶּלֶת וְהָלַךְ.

דְּמָעוֹת שֶׁל כַּעַס וְאַכְזָבָה עָמְדוּ בְּעֵינֵיהֶם שֶׁל הַיְלָדִים. הַיֵּצֶר הָרָע קָפַץ מִיָּד וְהִתְחִיל לִלְחֹשׁ בְּאָזְנֵיהֶם: "הוּא לֹא צוֹדֵק! זֶה לֹא בְּצֶדֶק! הֶחָצֵר שֶׁל כֻּלָּם! אַבָּא, בּוֹא נֵלֵךְ לְרַב הַשְּׁכוּנָה! הוּא בֶּטַח יַגִּיד שֶׁאֲנַחְנוּ צוֹדְקִים!".

ר' יוֹסֵף הִבִּיט בְּיְלָדָיו. עֵינָיו הָיוּ טוֹבוֹת וַעֲמֶקּוֹת. הוּא לֹא הֵרִים אֶת קוֹלוֹ. הוּא חִכָּה שֶׁהַסְעָרָה הַקְטַנָּה בְּלִבָּם תֵּרָגַע. וְאָז אָמַר בְּקוֹל שָׁקֵט וּבָטוּחַ, קוֹל שֶׁחָדָר יָשָׁר לַנְשָׁמָה:

"בָּנֵי הַיְקָרִים, אַהוּבֵי נַפְשִׁי! אֵיזוֹ מִצְוָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ-הוּא אוֹהֵב יוֹתֵר מִכֹּל? מִצְוַת סֶכָּה אוֹ מִצְוַת שָׁלוֹם? גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם. גַּם אִם נִדְמֶה לָנוּ שֶׁהַצֶדֶק אִתָּנוּ, בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן לֹא אֵשֵׁב לֶאֱכֹל אֲפילוּ כַּזַיִת אֶחָד בְּסֶכָּה שֶׁגּוֹרֶמֶת לִיהוּדִי אַחֵר אֲפילוּ קֹרֶט שֶׁל צַעַר. הַשְׁכִינָה לֹא תִּשְׁרֶה בְּסֶכָּה שֶׁנִּבְנְתָה מִתּוֹךְ מְרִיבָה. הַנְּתּוּר שֶׁלָנוּ עַכְשָׁו, הַהִתְגַּבְּרוּת עַל הַכַּעַס – זֶה הַקְשׁוּט הֲכִי יָפֶה שֶׁנִּתְלֶה בַּסֵּכָּה שֶׁלנוּ!".

הַמִּלִים שֶׁל אַבָּא הָיוּ כְּמוֹ מַיִם קָרִים עַל נֶפֶשׁ עֲיֵפָה. הַכַּעַס נָמַס. הַיְלָדִים הִנְהֲנוּ בְּרֹאשָׁם. בְּלֵב כָּבֵד, אַךְ נָכוֹן, הֵם יָצְאוּ הַחוּצָה. בְּאוֹר הַפַּנָּסִים הַמְּרַצְדִים, הֵם הֵחֵלּוּ בַּמְּלָאכָה הַקָּשָׁה: לְפָרֵק. בּוֹרֵג אַחַר בּוֹרֵג, קְרֶשׁ אַחַר קֶרֶשׁ. בְּעֵינַיִם עֲלֵפוֹת אַךְ טְהוֹרוֹת, הֵם הֶעֱבִירוּ הַכֹּל לַצַד הַשֵּׁנִי שֶׁל הֶחָצֵר וְהֵחֵלּוּ לִבְנוֹת מֵחָדָשׁ. זֶה הָיָה כְּמוֹ לְהָרִים הַר, אַךְ הֵם עָשׂוּ זֹאת בִּדְמָמָה, מִתּוֹךְ הִתְגַּבְּרוּת עֲצוּמָה. וְאַף שֶׁהַשָּׁכֵן לֹא הָיָה צוֹדֵק בִּדְרִישָׁתוֹ וְהֶחָצֵר שַׁיֵּכֶת לְכֶלָּם, הֵם בָּחֲרוּ לְוַתֵּר כְּדֵי לֹא לְהִכָּנֵס לִמְרִיבָה וּמַחֲלֹקֶת רַחֲמָנָא לִצְלָן.

בְּאוֹתוֹ הַלַיְלָה, יָשְׁבָה הַמִּשְׁפָּחָה בְּסֶכָּתָם הַחֲדָשָׁה. הָאֲוִיר הָיָה מָלֵא שַׁלְוָה וּקְדֶשָׁה, וְשִׂמְחָה אֲמִתִּית, עֲמֵקָה יוֹתֵר מִקֹּדֶם, מִלְאָה אֶת לִבָּם.

בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה, כְּשֶׁכֻּלָּם יָשְׁנוּ שְׁנַת יְשָׁרִים בַּסֶכָּה, הֵעִיר אוֹתָם רַעַשׁ חֲבָטָה אֱנוֹשׁ, רוֹעֵם וּמַבְהִיל שֶׁהִרְעִיד אֶת כָּל הַבִּנְיָן – "בוּם! קְרַאש!".

כֻּלָּם קָפְצוּ בְּבֶהָלָה. הֵם רָצוּ לְפֶתַח הַמֶּכָּה וְהִבִּיטוּ הַחוּצָה.

מַחֲזֶה מְצַמְרֵר עָמַד מוּל עֵינֵיהֶם. שָׁם, בְּדִיּוּק בַּמָּקוֹם הַמְּדֶיָּק שֶׁבּוֹ עָמְדָה הַסֶכָּה שֶׁלָּהֶם בַּתְּחִלָּה, הָיְתָה עֲרֵמַת הֲרִיסוֹת. גגּוּשׁ בֶּטוֹן כָּבֵד נִתַּק מִקִיר הַבִּנְיָן הַיָּשָׁן וְצָנַח בְּעָצְמָה אֲדִירָה, כְּשֶׁהוּא מְרַסֵּק אֶת הַמָּקוֹם הָרֵיק שֶׁתַּחְתָּיו.

יַעֲנְקִי וּמְנַחֵם עָמְדוּ הֲמוּמִים, רוֹעֲדִים מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ. הֵם הֵבִינוּ בְּרֶגַע אֶחָד אֶת גּדֶל הַנֵּס הַלֹא-יֵאָמֵן. אִלּוּ הֵם הָיוּ מִתְעַקְשִׁים, אִלּוּ לֹא הָיוּ מְוַתְּרִים, אִלּוּ יֶשְׁנוּ בַּפֶּכָה הָרִאשׁוֹנָה... הַמַּחְשָׁבָה הָיְתָה נוֹרָאָה מִנְשׂוֹא.

הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ-הוּא, בִּזְכוּת מִדַּת הַנְּתּוּר וְהַשָּׁלוֹם, שָׁלַח לָהֶם שְׁמִירָה עֶלְיוֹנָה, שְׁמִירָה חֲזָקָה יּוֹתֵר מִכָּל חוֹמַת בַּרְזֶל, וְהִצִיל אֶת חַיֵּיהֶם. הֵם הֵבִינוּ שֶׁכַּאֲשֶׁר מְוַתְּרִים לִכְבוֹד הַשֵּׁם, מַרְוִיחִים אֶת הַהֲגָנָה הָאֲמִתִּית שֶׁל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ הוּא וְאֶת הַקִרְבָה אֵלָיו, שֶׁהֵם יְקָרִים מִכֹּל.

סיפור מהתנ"ך

ספר שמואל - המשך. (פֶּרֶק כ"ב, פְּסוּקִים א-כג)

יְלָדִים יְקָרִים, בַּשָּׁבוּעַ שֶׁעָבַר לָמַדְנוּ אֵיךְ דָּוִד הַמֶּלֶךְ הַצַדִּיק, בְּצַעֲרוֹ הַגָּדוֹל, נֶאֱלַץ לִבְרֹחַ מִפְּנֵי שָׁאוּל הַמֶּלֶךְ. רָאִינוּ אֵיךְ בְּסִיַעְתָּא דִּשְׁמַיָא עֲצוּמָה הוּא נְצֵל מֵאָכִישׁ מֶלֶךְ גַּת, כַּאֲשֶׁר הֶעֱמִיד פְּנֵי מְשֶׁגֶע. דָּוִד יָדַע שֶׁהַכֹּל מֵהַשֵׁם יִתְבָּרַךְ, וְכָל בִּטְחוֹנוֹ הָיָה בּוֹ לְבַדּוֹ. כָּעֵת, נַמְשִׁיךְ וְנִרְאֶה אֶת גּדֶל הַשְׁגָּחַת הַשֵׁם עַל צַדִּיקָיו.

כְּשֶׁדָּוִד יָצָא מֵהָעִיר גַּת, לְבַדּוֹ וְנִרְדָּף, הוּא לֹא הִתְיָאֵשׁ. הוּא הָלַךְ וְהִסְתַּתֵּר בִּמְעָרָה גְדוֹלָה שֶׁנִּקְרְאָה מְעָרַת עֲדֵלָם. הַמְּעָרָה הָיְתָה חֲשׁוּכָה וְקָרָה, אַךְ לִבּוֹ שֶׁל דָּוִד הָיָה חַם וּמָלֵא אֶמוּנָה. הוּא יָדַע שֶׁגַּם בַּמָּקוֹם הַנִּסְתָּר בְּיוֹתֵר, עֵינוֹ שֶׁל הַשֵׁם פְּקוּחָה עָלָיו.

הַשְׁמוּעָה עַל מְקוֹם מַחֲבוֹאוֹ הִתְפַּשְׁטָה בִּשְׂדֶה בֵּית לֶחֶם. אֶחָיו וְכָל מִשְׁפַּחְתּוֹ, מִפְּנֵי חֲשָׁשָׁם שֶׁשָׁאוּל יִפְגַע בָּהֶם כִּי הֵם קְרוֹבָיו, שָׁמְעוּ וּמִהֲרוּ לָרֶדֶת אֵלָיו לַמְּעָרָה לִמְצֹא מִסְתּוֹר יַחַד אִתּוֹ. כַּמָּה שִׂמְחָה הָיְתָה בְּלֵב דָּוִד לִרְאוֹת אֶת אֲהוּבָיו!

אַךְ לֹא רַק הֵם. בְּכָל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הָיוּ אֲנָשִׁים רַבִּים שֶׁלִבָּם הָיָה מַר. אֲנָשִׁים שֶׁהָיוּ בְּצָרָה, שֶׁהָיוּ לָהֶם חוֹבוֹת גְּדוֹלִים, וְשֶׁהָיָה לָהֶם צַעַר בַּנֶּפֶשׁ. כְּשֶׁהֵם שָׁמְעוּ שֶׁדָּוִד הַצַדִּיק, מְשִׁיחַ הַשֵׁם, נִמְצָא בִּמְעָרַת עֲדֵלָם, הֵם רָאוּ בּוֹ אוֹר וְתִקְוָה. הֵם יָדְעוּ שֶׁהוּא אִישׁ אֱמֶת, יְרֵא שָׁמַיִם, וְהֵם בָּאוּ אֵלָיו לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ חִזְוּק וְעֵצָה. כְּאַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ הִתְאַסְפוּ סְבִיבוֹ, וְדָוִד נִהְיֶה לָהֶם לְמַנְהִיג רוּחָנִי. זֶה מְלַמֵד אוֹתָנוּ שֶׁהַשְׁכִינָה שׁוֹרָה עִם הַצַדִּיקִים, וַאֲנָשִׁים שֶׁחִפְּשׂוּ קְדֶשָׁה וֶאֱמֶת נִמְשָׁכִים אֲלֵיהֶם כְּמוֹ מַגְנֵט.

אַךְ דַּאֲגָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל דָּוִד לֹא הָיְתָה לְעַצְמוֹ. הוּא דָאַג לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ הַמְּבֻגָּרִים. וְכָאן אָנוּ רוֹאִים אֶת גּדֶל מְדַּת כִּבּוּד אָב וָאֵם שֶׁלּוֹ! הוּא לָקַח אוֹתָם עַד לְאֶרֶץ מוֹאָב וּבְקֵשׁ מִמֶּלֶךְ מוֹאָב בְּעַנְוָה גְדוֹלָה: "יֵצֵא נָא אָבִי וְאִמִּי אִתְּכֶם, עַד אֲשֶׁר אֵדַע מַה יַּעֲשֶׂה לִי אֱלֹקִים". הוּא בָּטַח בַּה' שֶׁיּוֹרֶה לוֹ אֶת הַדֶּרֶךְ.

בְּאוֹתוֹ זְמַן, בָּא אֶל דָּוִד גָּד הַנָּבִיא וְאָמַר לוֹ: "לֹא תֵשֵׁב בַּמְצוּדָה, לֵךְ וּבָאתָ לְךָ אֶרֶץ יְהוּדָה". דָּוִד, בְּגְדֶל אֱמוּנַת חֲכָמִים שֶׁלּוֹ, לֹא שָׁאֵל שְׁאֵלוֹת. הוּא קָם מִיָּד וְעָשָׂה כִּדְבַר הַשֵׁם, אַף עַל פִּי שֶׁהַדָּבָר הָיָה מְסֶכָּן, כִּי אֶרֶץ יְהוּדָה הָיְתָה קְרוֹבָה לְשָׁאוּל. הוּא הֶאֱמִין שֶׁאִם זֶה רְצוֹן הַשֵׁם, הוּא יִהְיֶה מֵגָן.

בִּזְמַן שֶׁדָּוִד הָיָה מָלֵא בְּטָחוֹן, שָׁאוּל הַמֶּלֶךְ, לְצַעֲרֵנוּ, נָפַל לְעַצְבוּת וּלְחֹסֶר יִשׁוּב הַדַּעַת בְּשֶׁל רְדִיפָתוֹ. הוּא שָׁמַע שֶׁדָּוִד וַאֲנָשָׁיו הִתְגַּלּוּ, וְכִנֵּס אֶת עֲבָדָיו וְאָמַר לָהֶם בְּצַעַר: "לָמָּה אַתֶּם עוֹזְרִים לוֹ נֶגְדִּי ?". וְאָז, קָם אָדָם רַע לֵב, דּוֹאֵג הָאֲדֹמִי. הוּא הָיָה בָּקִי גָּדוֹל בַּתּוֹרָה, אַךְ לִבּוֹ הָיָה מָלֵא קִנְאָה וּמִדּוֹת רָעוֹת. בִּמְקוֹם לְלַמֵד זְכוּת, הוּא סְפֵּר בִּלְשׁוֹן הָרָע אֶת כָּל מַה שֶׁרָאָה בָּעִיר נֹב, וְגַם סִלֵּף אֶת הַדְּבָרִים כְּדֵי שֶׁיִּשָּׁמַע כְּאִלּוּ אֲחִימֶלֶךְ הַכֹּהֵן בָּגַד בְּשָׁאוּל.

כַּעֲסוֹ שֶׁל שָׁאוּל הָיָה גָּדוֹל כָּל כָּךְ, עַד שֶׁהוּא צְוָּה עַל עֲבָדָיו לַהֲרֹג אֶת כֹּהֲנֵי נֹב הַקְדוֹשִׁים. זֶהוּ מַעֲשֶׂה נוֹרָא וְאָים, שֶׁבָּא מִתּוֹךְ חֹסֶר יִשׁוּב הַדַּעַת. הָעֲבָדִים הַצַדִּיקִים שֶׁל שָׁאוּל, אַף שֶׁהָיוּ אַנְשֵׁי צָבָא, פָּחֲדוּ מֵהַחֵטְא הַנּוֹרָא וְסֵרְבוּ לִשְׁלֹחַ יָד בְּכֹהֲנֵי הַשֵׁם. אַךְ דּוֹאֵג הָרָשָׁע, בְּלֵב אַכְזָר, קָם בְּעַצְמוֹ וְהָרַג שְׁמוֹנִים וַחֲמִשָּׁה כֹּהֲנִים קְדוֹשִׁים וְגַם אֶת כָּל אַנְשֵׁי הָעִיר.

מִכָּל הַטֶבַח הַנּוֹרָא הַזֶּה, רַק אֶחָד נְצֵל בְּנֵס מִן הַשָּׁמַיִם – אֶבְיָתָר, בְּנוֹ שֶׁל אֲחִימֶלֶךְ. הוּא בָּרַח וְהִגִּיעַ לְדָוִד וְסִפֵּר לוֹ אֶת הָאָסוֹן. דָּוִד, בְּגְדֶל צִדְקָתוֹ וַעֲנָוָתוֹ, לָקַח אַחְרָיוּת וְאָמַר לְאֶבְיָתָר בְּצַעַר: "אָנֹכִי סַבֹּתִי בְּכָל נֶפֶשׁ בֵּית אָבִיךָ... שְׁבָה אִתִּי, אַל תִּירָא". כְּלוֹמַר, דָּוִד הִרְגִישׁ שֶׁבִּגְלָלוֹ, בִּגְלַל שֶׁהוּא הִגִּיעַ לְנֹב לְבַקֵּשׁ עֶזְרָה, נֶהֶרְגָה כָּל מִשְׁפַּחְתּוֹ שֶׁל הַכֹּהֵן, וְלָקַח עַל עַצְמוֹ אַחְרָיוּת לִשְׁמֹר עַל הַשָּׂרִיד הָאַחֲרוֹן.

כָּאן אָנוּ רוֹאִים אֶת הַהֶבְדֵל הָעָצוּם: דָּוִד, אַף שֶׁהוּא נִרְדָּף, דּוֹאֵג לַאֲחֵרִים וּמָלֵא בְּטָחוֹן. שָׁאוּל, מִתּוֹךְ צַעַר גָּדוֹל וְחֹסֶר יִשׁוּב הַדַּעַת בְּשֶׁל רְדִיפָתוֹ, מַקְשִׁיב לִלְשׁוֹן הָרָע וְעוֹשֶׂה מַעֲשִׂים נוֹרָאִים. וְזֹאת לְלַמְּדֵנוּ כַּמָּה צָרִיךְ אָדָם לְהִתְרַחֵק מִן הַכַּעַס וּמִן הַקִנְאָה, אֲפילוּ גָּדוֹל שֶׁבַּגדוֹלִים.

הלכה למעשה

הִלְכוֹת סֶכּוֹת לִילָדִים

א) מֵאֵיזֶה גִיל חַיָּבִים לֶאֱכֹל בַּסֵּכָּה ?

יֶלֶד קָטָן שֶׁהִתְחִיל לִהְיוֹת עַצְמָאִי וְכָבָר לֹא צָרִיךְ אֶת עֶזְרָתָהּ שֶׁל אִמָּא בְּכָל דָּבָר (בְּעֵרֶךְ בְּגִיל שֵׁשׁ אוֹ שֶׁבַע, תָּלוּי בַּיֶלֶד), אָבִיו חַיָּב לְחַנֵּךְ אוֹתוֹ לְמִצְוַת סֶכָּה. הַחִנּוּךְ הוּא שֶׁאֶת כָּל הָאֲרוּחוֹת הַחֲשׁוּבוֹת שֶׁלּוֹ הוּא יֹאכַל בַּסֶכָּה. אֲרוּחָה חֲשׁוּבָה נִקְרֵאת "סְעוּדַת קְבַע", וְהִיא כַּאֲשֶׁר אוֹכְלִים לֶחֶם אוֹ מַאֲפִים וְתַבְשִׁילִים מֵחֲמֵשֶׁת מִינֵי דָּגָן בְּכַמּוּת שֶׁל "כַּבֵּיצָה" (בְּגְדֶל שֶׁל בֵּיצָה). דְּבָרִים קְטַנִּים, כְּמוֹ פְּרִי, מַמְתָּק אוֹ כּוֹס מַיִם, מֶתָּר לֶאֱכֹל גַּם מִחוּץ לַסֵּכָּה. וּמִכָּל מָקוֹם, מִי שֶׁמַּחְמִיר וְלֹא אוֹכֵל כְּלוּם מִחוּץ לַסֶכָּה – תָּבוֹא עָלָיו בְּרָכָה. אַךְ אִם קַר מְאֹד לַיֶלֶד בַּסֶכָּה, אוֹ יֵשׁ רוּחַ חֲזָקָה שֶׁמַּפְרִיעָה לוֹ וְגוֹרֶמֶת לוֹ צַעַר הוּא פָּטוּר מִלֶאֱכֹל בַּסֶכָּה, כִּי "תֵּשְׁבוּ כְּעֵין תָּדוּרוּ", וְאָדָם לֹא דָּר בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ לוֹ צַעַר. (שו"ע או"ח תר"מ, א; משנה ברורה שם).

• דַּגְמָה מַעֲשִׂית: אֶפְרַיִם, בֶּן שֶׁבַע, רוֹצֶה לֶאֱכֹל אֲרוּחַת עֶרֶב שֶׁכּוֹלֶלֶת שְׁנֵי כְּרִיכִים קטנים. כֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם כַּמּוּת לֶחֶם שֶׁגְּדוֹלָה מִכַּבֵּיצָה, אָבִיו אוֹמֵר לוֹ שֶׁעָלָיו לָלֶכֶת לֶאֱכֹל בַּסֶכָּה. לְאַחַר מִכֵּן, כְּשֶׁדָּנִי רוֹצֶה לֶאֱכֹל תַּפּוּחַ, הוּא יָכוֹל לֶאֱכֹל אוֹתוֹ גַּם בַּבַּיִת.

ב) מַה דִין נוֹי סֶכָּה שֶׁנָּפַל בְּשַׁבָּת אוֹ בְּיוֹם טוֹב?

אִם קִשׁוּט יָפֶה שֶׁתָּלִינוּ בַּסֶכָּה (כְּמוֹ שַׁרְשֶׁרֶת נְיָר, תְּמוּנָה אוֹ פְּרִי) נָפַל בְּאֶמְצַע שַׁבָּת אוֹ יוֹם טוֹב אָסוּר לְהָרִים אוֹתוֹ וּלְהַחְזִיר אוֹתוֹ לִמְקוֹמוֹ! הַסִּבָּה הִיא שֶׁבִּכְנִיסַת הֶחָג, הַקְשׁוּט הַזֶּה נִהְיָה "מוּקְצֶה מֵחֲמַת מִצְוָה". כְּלוֹמַר, הוּא מִיעָד רַק לְמִצְוַת נוֹי סֶכָּה, וְאָסוּר לְהָזִיז אוֹתוֹ לְשׁוּם צֹרֶךְ אַחֵר. וְיֵשׁ כְּלָל חָשׁוּב שֶׁאוֹמֵר: "מִיגוֹ דְאִתְקְצָאי לְבֵין הַשְׁמָשׁוֹת אִתְקְצָאי לְכוּלֵיהּ יוֹמָא", כְּלוֹמַר, מֵאַחַר שֶׁהָיָה מוּקְצֶה בִּכְנִיסַת הַשַׁבָּת, הוּא נִשְׁאָר אָסוּר בְּטִלְטוּל לְכָל אוֹתה שַׁבָּת. אֲפילוּ אִם הַקְשׁוּט נָפַל עַל הַשֶׁלְחָן וּמַפְרִיעַ, אָסוּר לְהָזִיז אוֹתוֹ בַּיָּד. (ארחות שבת, ח"ב, פי"ט, שע"א).

• שְׁאֵלָה מַעֲשִׂית: בְּלֵיל שַׁבָּת בַּסֶכָּה, נָפַל תַּפּוּחַ יָפֶה שֶׁהָיָה קָשׁוּר לַסְכָךְ וְנָחַת עַל הַשֶׁלְחָן, בְּמָקוֹם שֶׁמַפְרִיעַ לְהַנִּיחַ אֶת הַצַלָּחוֹת. הַאִם מֶתָּר לְיוֹסִי לְהָזִיז אוֹתוֹ בְּיָדוֹ ?
• תְּשׁוּבָה: אָסוּר לְהָזִיז אֶת הַתַּפּוּחַ בַּיָּד, כִּי הוּא מוּקְצֶה. הֱיוֹת וְהוּא מַפְרִיעַ עַל הַשֶׁלְחָן (מוּקְנֶה שֶׁמְקוֹמוֹ מַפְרִיעַ לוֹ), מֶתָּר לוֹ לְהוֹצִיא אוֹתוֹ בְּאֶמְצָעוּת כַּף אוֹ מַזְלֵג, שֶׁזֶּהוּ "טְלְטוּל מִן הַצַּד לְצֹרֶךְ מְקוֹמוֹ", אוֹ לִדְחֹף אוֹתוֹ עִם גַּב יָדוֹ.

ג) הַאִם מְנַעְנְעִים לוּלָב כְּשֶׁיּוֹם טוֹב רִאשׁוֹן שֶׁל סֶכּוֹת חָל בְּשַׁבָּת ?

כַּאֲשֶׁר יוֹם טוֹב חָל בְּיוֹם חֹל, מִצְוָה גְדוֹלָה לֶאֱחֹז אֶת אַרְבַּעַת הַמִּינִים, לְבָרֵךְ וּלְנַעְנֵעַ בְּשִׂמְחָה. אַךְ אִם הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן שֶׁל סֶכּוֹת חָל בְּשַׁבָּת (כְּמוֹ שֶׁקּוֹרֶה הַשָּׁנָה בְּעֶזְרַת ה'), חֲכָמִים גָּזְרוּ שֶׁלֹא נוֹטְלִים לוּלָב בְּאוֹתוֹ יוֹם. הַסִּבָּה לַגְזֵרָה הִיא חֲשָׁשׁ שֶׁמָּא אָדָם שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְנַעְנֵעַ כָּרָאוּי, יְקַח אֶת הַלּוּלָב שֶׁלּוֹ וְיֵלֵךְ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים (בְּמָקוֹם שֶׁאֵין בּוֹ עֵירוּב) אֶל חָכָם כְּדֵי לִלְמֹד, וְכָךְ יַעֲבֹר עַל אִסּוּר הוֹצָאָה בְּשַׁבָּת. לָכֵן, בְּשַׁבָּת, אַרְבַּעַת הַמִּינִים הֵם מוּקְצֶה ("כְּלִי שֶׁמְּלַאכְתּוֹ לְאִסּוּר"), וְאָסוּר לְטַלְטֵל אוֹתָם. (שו"ע או"ח תרנ"ח, ב).

ד) דִין שֵׁנָה בַּסֵּכָּה לִילָדִים

כְּמוֹ שֶׁצָרִיךְ לֶאֱכֹל בַּסֶכָּה, כָּךְ צָרִיךְ גַּם לִישׁן בָּהּ. אֲפילוּ שֵׁנָה קְצָרָה ("שֶׁנַת עֲרַאי") אֲסוּרָה מִחוּץ לַסֶכָּה. לְגַבֵּי יְלָדִים, אִם הַיֶלֶד הִגִּיעַ לְגִיל חִנּוּךְ, וּמֶזֶג הָאֲוִיר נָעִים, רָאוּי וְנָכוֹן לְחַנֵּךְ אוֹתוֹ לִישׁן בַּסֶכָּה. אַךְ אִם הַיֶלֶד מְפַחֵד לִישׁן לְבַד מִחוּץ לַבַּיִת, אוֹ שֶׁקַר לוֹ מְאֹד, אוֹ שֶׁהוּא מְצֵנָן וְיֵשׁ חֲשָׁשׁ שֶׁיִּהְיֶה חוֹלֶה הוּא פָּטוּר לְגַמְרֵי מִלִישׁוֹן בַּפֶּכָה! אָסוּר לְהַכְרִיחַ יֶלֶד לִישׁן בַּסֵּכָּה אִם הַדָּבָר גּוֹרֵם לוֹ צַעַר, כִּי הַכְּלָל הוּא: "מִצְטַעֵר פָּטוּר מִן הַסֶכָּה". (שו"ע או"ח תר"מ, א; פסקי תשובות שם).

• דַּגְמָה מַעֲשִׂית: בְּלֵיל הֶחָג הִתְחִילָה רוּחַ קָרָה וְחַזְקָה. אַבְרָהָם, בֶּן שְׁמוֹנֶה, נִכְנַס לַמִּטָה שֶׁבַּסֵּכָּה וְהִתְחִיל לִרְעֹד מִקּר. אַף שֶׁהוּא הִתְכַּסָּה בִּשְׂמִיכָה עָבָה, הָיָה לוֹ מְאֹד לֹא נָעִים. אָבִיו רָאָה זֹאת, וְאָמַר לוֹ שֶׁהַלַיְלָה הוּא פָּטוּר מִלִישׁן בַּסֵּכָּה וְיָכוֹל לַעֲבֹר לִישׁן בַּחֶדֶר הַחַם שֶׁלּוֹ בַּבַּיִת.

ה) מֶה עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת אִם מַתְחִיל לָרֶדֶת גֶשֶׁם בְּאֶמְצַע סְעוּדָה ?

אִם בְּאֶמְצַע הָאֲרוּחָה בַּסֶכָּה מַתְחִיל לָרֶדֶת גֶשֶׁם חָזָק, עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁהַסִּפּוֹת נוֹפְלוֹת לְתוֹךְ הָאֹכֶל וּמְקַלְקְלוֹת אוֹתוֹ, אֲנַחְנוּ פְּטוּרִים מִן הַמֶּכָּה וְעָלֵינוּ לְהִכָּנֵס מִיָּד לַבַּיִת וּלְהַמְשִׁיךְ שָׁם אֶת הַסְעוּדָה. זֶהוּ קִיּוּם רְצוֹן הַשָּׁם, כִּי הַתּוֹרָה צִוּתָה "תֵּשְׁבוּ כְּעֵין תָּדוּרוּ", וּכְשֶׁיּוֹרֵד גֶּשֶׁם חָזָק, אָדָם לֹא נִשְׁאָר בְּבֵיתוֹ תַּחַת תִּקְרָה דּוֹלֶפֶת. הֶעָרָה חֲשׁוּבָה: אִם נִכְנַסְתֶּם לַבַּיִת וְהִמְשַׁכְתֶּם לֶאֱכֹל, וּפִתְאוֹם הַגֶּשֶׁם הִפְסִיק – אֵין צֹרֶךְ לַחְזֹר מִיָּד לַמֶּכָּה עִם כָּל הַצַּלָּחוֹת. אֶפְשָׁר לְסַיִם אֶת הָאֲרוּחָה בַּבַּיִת, וְרַק אֶת הַסְעוּדָה הַבָּאָה תֹּאכְלוּ שׁוּב בַּסֶכָּה. (שו"ע או"ח תרל"ט, ז).