Skip to content
מתוקים

שרביט הניצחון

  • Sukkos
  • 5787
  • Hebrew
View printout

וְטַעַם שֶׁאָנוּ מְנַעְנְעִין הַלּוּלָב... כְּדֶרֶךְ הַמְּלָכִים הַנּוֹצְחִין וְתוֹפְסִין הָעֲיָרוֹת, לוֹקְחִין הָרֹמַח וְאוֹת הַמַּלְכוּת תָּלוּי עָלָיו, וְעוֹלִין עַל רֹאשׁ הַמִּגְדָּל וּמוֹלִיכִין וּמְבִיאִין לְכָל רוּחַ, לְהוֹדִיעַ כִּי הַמֶּלֶךְ נִצַּח אֶת הַכֹּל”. (טַעֲמֵי הַמִּנְהָגִים. תת"א)

“סְלִיחָה!!!” מִתְלַקֵּחַ חִילִיק בְּפָנִים הוֹלְכוֹת וּמַאֲדִימוֹת, “סְכַּמְנוּ שֶׁאֲנִי יָשֵׁׁן הַיּוֹם עַל מִזְרַן הַקְפִיצִים!”

מוֹצָאֵי חַג רִאשׁוֹן. אַבָּא וְהַבָּנִים חָזְרוּ לִפְנֵי כַּחֲצִי שָׁעָה מִשִּׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה בְּבֵית הַכְּנֶסֶת הַמֶּרְכָּזִי. שִׁימִי כְּבָר נִרְדַּם בִּבְגָדָיו. יְדִידְיָה מְאַרְגֵּן בַּסֻּכָּה אֶת הַמִּטּוֹת הַמִּתְקַפְּלוֹת; וּבְצַלְאֵל? הַלָּה מְסֻדָּר לְגַמְרֵי. נִכֵּס לְעַצְמוֹ אֶת הַמִּזְרָן הֲכִי נוֹחַ, סָפַח בְּטִבְעִיּוּת אֶת הַסֵּפֶר הֶחָדָשׁ, וְכָךְ הוּא מִתְפַּרְקֵד לוֹ בַּהֲנָאָה, כְּאִלּוּ כָּל הָעוֹלָם נִבְרָא בִּשְׁבִילוֹ...

”מַה בְּדִיּוּק סִכַּמְנוּ וּמָתַי?” מֵרִים בֶּן הָעֶשֶׂר וָחֵצִי אֶת מַבָּטוֹ מִן הַסֵּפֶר, ”עַד כַּמָּה שֶׁיָּדוּעַ לִי, כָּל הַקּוֹדֵם זוֹכֶה. בְּעָיָתְךָ שֶׁלֹא הִתְאַרְגַּנְתָּ בִּזְרִיזוּת...”

“לֹא זוֹכֵר שֶׁהֶחְלַטְנוּ עַל תּוֹרָנוּת בַּמִּזְרָן הַזֶּה?” מְנַסֶּה חִילִיק בְּכָל כּוֹחוֹ לִשְׁמֹר עַל אֲרֶשֶׁת שְׁלֵוָה. בִּפְנִים הוּא קָרוֹב מְאֹד לְפָצוּץ.

“סְכַּמְנוּ'... 'הֶחְלַטְנוּ'... תָּמִיד אַתָּה מְדַבֵּר עַל עַצְמְךָ בִּלְשׁוֹן רַבִּים?”

כַּעַס אָדֹם וְלוֹהֵט מְבַעְבֵּעַ בְּחִילִיק. עוֹד רֶגַע קָט, וְהָעִנְיָנִים יוֹצְאִים מִכְּלַל שְׁלִיטָה. עוֹד רֶגַע וְהוּא שׁוֹכֵחַ שֶׁאַבָּא דִּבֵּר בַּחַג עַל סֻכַּת שָׁלוֹם וְעַל זֶה שֶׁה' מְסוֹכֵךְ עָלֵינוּ בַּסֻּכָּה, וְנִמְצָא מַמָּשׁ אִתָּנוּ... מַמָּשׁ מִתְחַשֵּׁק לוֹ, לְחִילִיק, לַחְבֹּט בִּבְצַלְאֵל, שֶׁחוֹזֵר לִקְרֹא כְּאִלּוּ כְּלוּם לֹא קָרָה. הַיֶּלֶד הַזֶּה צָרִיךְ נִעְנוּעַ רְצִינִי... נִעְנוּעַ... מָתַי וּמִי דִּבֵּר עַל זֶה?

עַכְשָׁו הוּא נִזְכָּר. אֶתְמוֹל, בְּלֵיל הַחַג. הָרַב אַיְזֶן דִּבֵּר לִפְנֵי מַעֲרִיב. עַל אַף שֶׁהַשָּׁנָה לֹא נוֹטְלִים אֶת אַרְבַּעַת הַמִּינִים בַּחַג הָרִאשׁוֹן, כִּי הוּא חָל בְּשַׁבָּת, מָצָא הָרַב לְנָכוֹן לְהַסְבִּיר אֶת טַעֲמָם שֶׁל הַנִּעְנוּעִים.

הַדְּבָרִים שֶׁלּוֹ הָיוּ מְרַתְּקִים כָּל כָּךְ, מְנֻשָּׁמִים בְּחֵן וּבְטַעַם. הָרַב אַיְזֶן תֵּאֵר אֵיךְ כָּל אֶחָד שֶׁחָזַר בִּתְשׁוּבָה, נִצַּח אֶת הַיֵּצֶר וְקִבֵּל עַל עַצְמוֹ קַבָּלוֹת בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים - מַגִּיעַ עַכְשָׁו זָקוּף קוֹמָה לְחַג הַסֻּכּוֹת. הַנִּעְנוּעִים הֵם אוֹת וְסֵמֶל לַהַכְנָעָה שֶׁל הַיֵּצֶר הָרַע. לְפִי סֵפֶר 'טַעֲמֵי הַמִּנְהָגִים', הַמְּלָכִים שֶׁל פַּעַם, כְּשֶׁהָיוּ מַכְנִיעִים אֶת הָאוֹיְבִים שֶׁלָּהֶם, נָהֲגוּ לְנוֹפֵף קָבָל עַם וְעוֹלָם בָּרֹמַח, כְּדֵי לְהַרְאוֹת אֶת נִצְחוֹנָם - וּמַמָּשׁ כָּךְ, גַּם אָנוּ מְנַעְנְעִים בְּחַג הַסֻּכּוֹת, כְּדֵי לְהַמְחִישׁ וְלַחְגּג אֶת נִצְחוֹנֵנוּ עַל הַיֵּצֶר.

“בְּיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל חֹל הַמּוֹעֵד”, בָּרְקוּ עֵינָיו שֶׁל הָרַב אַיְזֶן, “כְּשֶׁתְּנַעְנְעוּ אֶת אַרְבַּעַת הַמִּינִים, תְּנַסּוּ לָחוּשׁ מַשֶּׁהוּ מִמְּתִיקוּת הַנִּצָּחוֹן!”

וְהוּא, חִילִיק, הֲרֵי הִבְטִיחַ לְעַצְמוֹ בִּינְעִילָה' שֶׁל יוֹם כִּפּוּר, שֶׁהַשָּׁנָה הוּא יַמְשִׁיךְ לַעֲמֹד בַּקַבָּלָה שֶׁלּוֹ גַּם הָלְאָה. הוּא יִלְמַד לְהִתְאַפֵּק, לֹא יְשַׁחְרֵר מִלִּים בְּלִי חֶשְׁבּוֹן. יְרַסֵּן אֶת עַצְמוֹ רֶגַע לִפְנֵי שֶׁהַפֶּה וְהַיָּדַיִם יֵצְאוּ מִכְּלַל שְׁלִיטָה...

עַכְשָׁוּ, לְיַד בְּצַלְאֵל וְהַמִּזְרָן הַנֶּחְשָׁק, הוּא נוֹשֵׁךְ אֶת שְׂפָתָיו. נִכְנָס הַבַּיְתָה, שׁוֹתֶה כּוֹס מַיִם קָרִים. מַרְגִּישׁ אֵיךְ הַנּוֹחַל הַזֶּה מְצַנֵּן קְצָת אֶת הַבְּעֵרָה הַפְּנִימִית. הוּא מְנַסֶּה לְחַשֵּׁב מַסְלוּל.

מִצַּד אֶחָד, מַגִּיעַ לִבְצַלְאֵל נִעוּר רְצִינִי; מִצַּד שֵׁנִי... מַגִּיעַ לוֹ, לְחִילִיק, לָחוּשׁ מְנַצֵּחַ מוּל הַיֵּצֶר הָרַע. מִצַּד שְׁלִישִׁי, הַמִּזְרָן הַדַּק גּוֹרֵם לִנְדוּדֵי שֵׁנָה וּמְעַצְבֵּן לֹא פָּחוֹת מֵהָאָח הַזֶּה... מִצַּד רְבִיעִי...

“חִילִיק?” הָאָח הַמְעַצְבֵּן הַזֶּה' עוֹמֵד לְיָדוֹ, מַשְׁפִּיל מַבָּטוֹ. ”חָשַׁבְתִּי... אֲנִי רוֹצֶה לְוַתֵּר לְךָ. קַח אֶת מִזְרַן הַקְפִיצִים, הוּא שֶׁלְּךָ.”

עַל הַשֻּׁלְחָן בַּסֻּכָּה מוּכָנִים חֲמִשָּׁה סֶטִים שֶׁל אַרְבַּעַת הַמִּינִים. קוֹרְצִים לָהֶם בְּאַהֲבָה. מָחָר, יְבָרְכוּ עֲלֵיהֶם שְׁתֵּי בְּרָכוֹת. כְּשֶׁיְנַעְנְעוּ אוֹתָם בְּהַלֵּל', יַרְגִּישׁוּ גַּם חִילִיק וְגַם בְּצַלְאֵל אֶת טַעַם הַנִּצָּחוֹן, כְּמוֹ שֶׁהִבְטִיחַ הָרַב.

More in this printout

View the whole printout