בנים
כתב בספר ליקוטי מוהר"ן חלק א' תורה מ"ח וזה לשונו: ובשביל זה סוכה היינו תפילה בכח היא סגולה לבנים ועיי"ש מה שהאריך בזה. וכ"כ בספר תפארת שלמה להגאון הקדוש ר' שלמה הכהן מראדמסק במאמריו לחג סוכות (מאמר בחינת אברהם יצחק) וזה לשונו שם, וכן מבואר בספרים כי ע"י מצות סוכה זוכה לבנים ועיי"ש מה שרמז בזה ובספר נחלת שדה פרשת שמות (עמ' לו) הביא דברי התפארת שלמה הנ"ל והוסיף שבספר ויאמר יהושע הביא רמז לזה דפרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשה בגימטריא תרי"ד עם הכולל כמו הפסוק כל האזרח בישראל ישבו בסוכות ועיי"ש עוד בנחלת שדה מה שביאר בכמה אופנים מדוע מצות סוכה מסוגלת לבנים.
גשמים
כתב בספר אמרי נועם להגה"ק מוהר"ר מאיר הורוויץ זצוק"ל מדיז'קוב פרשת בראשית אות ח' על הפסוק ואד יעלה מן הארץ וגו' וזה לשונו: "ד' מתיבת ואד רומז על ד' דפנות של הסוכה ואתוון ו"א הם ז' ימי סוכות ובעבור הימים האלו עולה למעלה התענוג של קיום מצות סוכה על זה והשקה את כל פני האדמה גם תיבת 'ואד' רומז על מצות לולב כי אות ד' הוא ארבעה מינין ונחלקין באתוון ו"א שהוא הלולב עם בדי ההדס וערבות הם ששה והאתרוג הוא אחד ובזכות מצות לולב באים גשמים כדאיתא במדרש רבה (ויק"ר ל, י"ב) בזכות ולקחתם לכם אתן לכם מטר" עד כאן לשונו
זכרון
בספר אמרי נועם דיז'קוב על המועדים ח"א (עמ' רצ"ו) בחידושים לסוכות מבן המחבר אות ז' כתב וזה לשונו הענין מדוע סוכה פטורה מן המזוזה נראה על פי המבואר בספרים אשר שמות המזוזה עולים רי"ג לבטל קליפת רי"ב שהיא קליפת השכחה ששוכנת אצל הפתח כטעם דברי ריבות בשעריך [עיין בסידור ר' קאפיל ח"א בכוונות המזוזה בדף קכ"ז מובא באמרי נועם פרשת בא מאמר כה בד"ה והיה דם לכם] ולאשר הסוכה היא דוגמת ענני הכבוד, על כן ענני כבוד מספר רי"ב לזאת מבטלין קליפה זו ולא צריך עוד למזוזה ועל כן נקראת סוכת שלום שע"י הסוכה נתבטלה קליפת רי"ב שהוא ההיפוך מהשלום ולדרכנו מובן מה שאיתא לכוון בביאת האדם לסוכה לשם שבע [עיין בפע"ח שער הסוכה פרק א'] שכן השפעת פרנסה באה מנצח הוד שהמה הרגלים כנודע [עיין בהקדמת תיקוני הזוהר דף י"ז] ושמות הויה של נצח שהוא חירק עולה ס"ו ושל הוד שהוא שורק קמ"ו ושניהם יחד מספר רי"ב לבטל הריב שבא מחסרון פרנסה כמאמרם ז"ל (בב"מ נ"ט) כמישלם שערי בכדא ולאשר ענני כבוד מספר רי"ב כמספר השמות של נצח הוד על כן ממשיכין אז משם שובע כמובן עכ"ד האמרי נועם.
פרנסה
כתב בספר תפארת שלמה להגה"ק מראדמסק זצוק"ל במאמריו לחג הסוכות (עמ' קל"ד) וזה לשונו: "במשנה פ"ב דסוכה (דף כ"ח ע"א) מי שהיה ראשו רובו בסוכה ושלחנו בתוך הבית וכו', הנראה לרמז בזה על פי מה שכתבנו כי על ידי שהיה יושב בסוכה היה ממשיך השפעות טובות על כל השנה לתוך הבית שלא יחסר כלל, וזהו ג"כ מה שאיתא (בסוכה כ"ט ע"א) מנא מיכלא חוץ לסוכה פירוש כח הסוכה להמשיך שפע פרנסה לכל אחד ואחד גם חוץ לסוכה שיהיה בביתו כל השנה" עד כאן לשונו
צער גידול בנים
בספר עטרת ישועה למהר"י מדז'יקוב זצוק"ל במאמריו ליום א' דסוכות אות מ"ד כתב וזה לשונו: "על ידי הסוכה מבטלין צער גידול בנים כי צער עולה ש"ס טפחים של הסוכה וגם גידול בנים עולה סוכה לולב.
שלום בית
כתב הגאון ר' יצחק פלאג'י בספרו יפה ללב ח"ה סימן תרכ"ה אות ג' וזה לשונו: "מאן דזהיר במצות סוכה ולעשותה התיקונה מובטח לו שלא יהיה מריבה בתוך ביתו כל אותה השנה עיין בספרי הקטן יפה תלמוד ח"א דמ"ט ע"ב ריש מסכת סוכה ובספר הנכבד עיני כל חי דף כ"ג ע"א" עד כאן לשונו
וזה לשון רבי אבה"ו בספר עיני כל חי עמ"ס סוכה דף ט' ע"ב עיין תורה וחיים מערכת ב' מה שהבאתי מהגר"א מווילנא ועיין בליקוטי מוהר"ן דלהשקיט המריבה ילמוד מסכת סוכה וסימנך תצפנם בסוכה מריב לשונות ולכך תיקנו לומר הפורס סוכת שלום ועיין בספר מועד לכלחי סימן כ' אות כ"ה, וע"ע למר בריה בספרו יפה תלמוד הנ"ל בריש מסכת סוכה שכתב וז"ל כתב בספר המדות ערך מריבה אות ז' וז"ל, להשקיט המריבה שלא יהיה מחלוקת ילמדו מסכת סוכה תצפנם בסוכה מריב לשונות עכ"ל, ועיין דברי תורה להאדמו"ר ממונקאטש במהדורא שביעאה אות מ"ט שזכה לכוין לרמז הנ"ל מדעתו, עיי"ש.