מתורת רבותינו נשיאי חב"ד א. הוד כ"ק אדמו"ר מרנא ורבנא שניאור זלמן אדמו"ר הזקן – בעל התניא והשו"ע ~ שולחן ערוך עם הערות וציונים – הלכות שבת ~

וְכָל זֶה עוֹן בְּתַבְשִׁיל שֶׁנִּתְבַּשֵׁל כָּל צָרְכּוֹ, אֲבָל כָּל שֶׁלֹא נִתְבַּשֵׁל כָּל צָרְכּוֹ, אֲפִלּוּ נִתְבַּשֵׁל כְּבָר כְּמַאֲכַל בֶּן דְרוֹסָאִי עז] יֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם בְּשׁוּל עח], אֲפִלּוּ בְּעוֹדוֹ רוֹתֵחַ עט], וַאֲפִלּוּ יִתְבַּשֵׁל מֵאֵלָיו, אֶלָּא שֶׁעוֹשֶׂה דְּבָר שֶׁמְקָרֵב בְּשׁוּלוֹ פ], כְּגוֹן שֶׁמְנִיסוֹ פא] בְּכַף פב]:

חלק ב, סימן שיח, דִין הַמְבַשֵׁל בְּשַׁבָּת, סְעִיף י:

ביאורי הלכה

עו] וכל זה המבואר לעיל שחמימות שנשארה בתבשיל מועילה להחשיבו כמבושל עד שאין בתוספת חימומו משום "בישול אחר בישול", הוא במאכל לח (נוזל) שחימומו היינו בישולו 125, אבל תבשיל שחסר בו בישול ממש 126, יש בו משום בישול גם כשהוא רותח, בין הוא לח בין יבש.

עז] בן דרוסאי שראוי לאכילה בדוחק.

עח] משום בישול עבר ובישל בשבת כל צרכו תבשיל שבושל כבר קודם השבת כמאכל בן דרוסאי אסור בדיעבד 127

עט] בעודו רותח במקום ספק אם נתבשל כל צרכו יש להחמיר 128.

פ] שמקרב בישולו אמנם "אין בישול אחר בישול" בתוספת [בלבד של] חימום תבשיל שבושל כל צרכו, גם כשזו תוספת בעלת חשיבות עבור התבשיל, אך אם לא נתבשל כל צרכו, אסורה כל תוספת המקרבת את הבישול, גם אם זו תוספת חסרת חשיבות (שהתבשיל כבר ראוי קצת לאכילה, והוא רותח, ויתבשל מאליו), ולא אומרים על תוספת זו "אין בישול אחר בישול" 129.

פא] כגון שמגיסו בוחש, מערבב. ערבוב התבשיל מקרב הבישול אף לאחר שהתבשיל הוסר מעל האש 130. והגסה (לאחר שהוסר מעל האש) שלא מקרבת הבישול (כגון שכבר נצטנן) מותרת 131.

פב] בכף – אסור לכסות קדירה שעל האש (אפילו היא מכוסה ובשל כמאכל בן דרוסאי) או לסגור דלת תנור (לחומרא 71 מעלות צלזיוס), מחמירים שלא להוציא שפתחו בשבת (אפילו פועל על "מצב שבת") אם יש ממנו מים גם דרך ברז הדוד, מכיון שעל־ידי־כן הוא שם תבשיל שלא בשל עדיין כל צרכו משום שמקרב גורם שהמים הנותרים בדוד יגיעו לידי יד סולדת בו בישולו 132. ודוד מים שעומד על גבי האש (אפילו היא יותר מהר 133.

ציונים והוספות

אם כן הוא לשוע"ר ששינה מהרמב"ם וכתב שהחיוב משום שנתבשל כל צרכו ועומד על האש).

"מקרב בישולו", וראה להלן על סעיף יד.

130) ראה רש"י חולין (קח, ב ד"ה ניער): "במגיס המנער 133) שש"כ פ"א הערה קי, וכן הוא בשבת כהלכה פ"ה את הקדרה מתפשט הטעם בכולה" (אף שבסופו של דבר אות יב. והנה צ"ע אם חייב מן התורה דווקא על קירוב יתפשט הטעם גם מאליו), ויש שפירשו שהוא מצד שמפזר בישול כדרך המבשלים כמו הגסה או כיסוי קדרה (משא"כ החום בכולה. וראה להלן סעיף ל אם יש חילוק בגדר הגסה בהוצאת המים שלא עושה פעולה של "צרכי בישול", וראה בתבשיל שעל האש לתבשיל שהוסר מן האש.

צפע"נ פ"ז סוף הלכה ב שהגסה בבישול הוא גדר מיוחד במלאכות שבת, וגם בראשונים שהביא בשבת כהלכה (שם 131) קצוה"ש (סי' קכד בדה"ש ס"ק ח): דאם אין היד ביאור ז) משמע שאין לדמות קירוב בישול שב"הגסה" סולדת בו פשוט דאינו מבשל עוד, אבל כל זמן שהיד לפעולות אחרות הממהרות הבישול), ובפרט בהוצאת מים סולדת בו מבשל בכלי ראשון, ואע"פ שהלשון בשו"ע שקירוב הבישול במים הנותרים נעשה בדרך גרמא (ראה המחבר ושו"ע אדמו"ר (סעיף ל) האלפס והקדירה שהעבירן שו"ת יבי"א ח"ד או"ח סי' לה שהאריך בעניין הגרמא "מרותחין" מעל גבי האש, כל זמן שהיס"ב הוי בכלל שבזה, וגם בס' שבות יצחק ח"ט ע' תמא הביא בשם "מרותחין". ובשבת כהלכה (פ"ה ס"ו): בכלי שני, יש אף פוסקים שהאיסור אם דרך לקרב בישול ע"י הוצאת חלק מקום לומר שמותר גם להגיס בו ממש (למרות שיש בו מה מהתבשיל הרי זה מעשה מלאכה, ולכן למהר בישול זה, יש שעדיין לא נתבשל כל צרכו), אלא שמכל מקום אם יש בזה ספק מעשה בישול), ובשש"כ שם הביא שגם בחז"א בכלי שני מאכל חריף - כגון שמתבשל בחומץ חריף או (מקור חומרא זו) הנה במק"א משמע שלא חשש להוצאת במיץ לימון וכיוצא בזה, תלוי במחלוקת הפוסקים האם דינו המים. ועכ"פ אם הגיעו המים לחום של 71 מעלות צלזיוס ככל כלי שני, או שעקב חריפותו בכחו לבשל גם עתה. (שהוא יד סולדת בו לחומרא, ראה שש"כ שם הערה יז) ולמחמירים שם, אכן אסור להגיס בו אם עדיין אינו מבושל מותר להוציא מהם לכתחילה כמבואר לעיל (הערה קיז) כל צרכו, וחם שהיד סולדת בו.

שגם לאומרים שיש בישול אחר בישול בדבר לח (ואין 132) ראה סי' רנז ס"ח שאסור להוסיף כיסוי על תבשיל נפק"מ אם היה רותח ונצטנן או שלא רתח מעולם) מותר שלא נתבשל כל צרכו ועומד על האש, וכן אסור לכסותו להוסיף ולהרתיח מים אם הם כבר חמים בחום שהיד סולדת אם נתגלה, ואם אינה על האש משמע שמותר לכסותה אף בו, ונחשבים כמבושלים כל צרכם, וגם בשש"כ שם הסתפק אם אינו מבושל כל צרכו כי לא מביא אלא לשמירת החום אם להחמיר בזה כשהגיע לחום שהיד סולדת בו. ולהעיר, (ראה שבת כהלכה פ"ה הערות לג, לה), אבל הגסה משמע שבהרבה ממיחמי המים החשמליים המצויים כיום המים לא שמקרבת הבישול גם לאחר שהקדרה הוסרה מן האש (וראה מגיעים לעולם לרתיחה מליאה.