ב.
הוד כ"ק אדמו"ר מרנא ורבנא דובער - אדמו"ר האמצעי
~ תורת חיים ~
דרוש שני - ויאמר ה' זעקת סדום ועמורה כי רבה כו'
(ה) אך הנה עדיין יש להבין במ"ש הבאה אלי למנגד דמשמע למנגד גמור מכל צד כו' דהלא ידוע דגם שם הוי"ה זה אינו כולו רחמים וחסדים אלא כלול מחו"ג דוקא שהוא בחי' ת"ת דז"א כנ"ל שהיא מדה"ר שאינה אלא לאחר מדה"ד שמחייב לדין עכ"ז ידון במדה"ר לפנים משוה"ד וא"כ עכ"פ שומע למדה"ד כי במדת הת"ת יש חסד ודין רק שמכריע לחסד מצד כח הרחמים כידוע וא"כ לפ"ז למה אמ' להתיצב על הוי"ה למנגד גמור מפני ששם הוי"ה כולו רחמים וחסדים היפוך הדין ממש הרי היה נוטה לדין לולי הרחמים לעשות לפנים משוה"ד והרי ידוע דכל מנגד אינו אלא כאשר הוא מנגד מן הקצה לקצה בכל חלקיו אבל אם יש בו ג"כ התכללות מהפוכו גם במקצת אינו נק' מנגד כ"כ כי יוכלו להתכלל ולהחבר יחד באיזה אופן פרטי שימצא בו מהתכללות שניהם כו' וכן ג"כ מאחר שבחי' הת"ת כלול גם מכח הדין אין כח מדה"ד נק' מנגד לגמרי לשם הוי"ה דבחי' ת"ת כי יוכלו להכלל יחד באיזה אופן פרטי שהיא ההכרעה באיזה מיצוע שכלול מחו"ג כו' שזהו הנק' בחי' משפט שע"ז אמר מלך במשפט כו' בממוצע דוקא כידוע וד"ל אמנם הנה שרש הענין הוא דהגם שזה אמת ששם הוי"ה כלול מחו"ג שהו' בחי' ת"ת ואינו כולו חסד ורחמים כו' מ"מ מצד שרשו למעלה שמגיע עד אור הכתר דוקא שנק' עתיקא שכולו רחמים פשוטים בלי נטיה כלל לדין (וכמ"ש דלית שמאלא בהאי עתיקא כו' כמשי"ת) וכמ"ש בזהר ע"פ (שמות יז, ז) היש הוי"ה בקרבנו אם אין שהוא אין דכתר כמ"ש (איוב כח, יב) והחכמה מאין תמצא כידוע והענין הוא לפי שבחי' ת"ת הוא בבחי' קו האמצעי שנק' בריח התיכון שמבריח מן קצה התחתון לקצה העליון שהוא בחי' פנימית הכתר שלמעלה מהתחלקות לב' קוין דימין ושמאל שהן חו"ג בכלל ע"כ הוא שם בבחי' רחמים וחסדים פשוטים דוקא וגם מטעם זה יפלא במ"ש הכצעקתה הבאה פשוטים שאין שם נטיה לדין כלל (לפי שבחי' ת"ת כלול אלי למנגד כו' והב' מ"ש בתחלה ארדה נא ואראה כו' ירידה מדבר והפכו חו"ג שזה בא בהכרח מלמעלה מהתחלקות זאת היתה בשם הוי"ה שהזכיר תחלה באמרו ויאמר הוי"ה דחו"ג לגמרי ע"כ נכללין שניהם כאחד וכענין עושה שלום זעקת כו' והוא שאמר ארדה נא כו' כנ"ל וזהו פלא גדול איך במרומיו כו' (איוב כה, ב) מצד האור העליון משניהם כו' שייך ירידה כזאת משם הוי"ה שכולו רחמים פשוטים שאין והוא שם מ"ה מלגיו כו' ששרשו בפנימית הכתר דוקא שבו בו נטיה לדין כלל שלמעלה מבחי' הגבו' דשם אדני דמשמע אא"ס עצמו שמושלל מכל הי"ס ולאו מכל אינון מדות כלל שירד למטה לראות הכצעקתה כו' היינו לראות ולפקח בעין וזהו מי כמוך באלם הוי"ה דוקא (כמ"ש בפ' נח באריכות) השכל אם עשו רק כצעקת מדה"ד עליהם אם לא עשו כו' וא"כ לפי זה גם שם הוי"ה שבבחי' ת"ת שכלול מחו"ג כמו ומאחר שכולו רחמים וחסד ואין בו נטיה לקו השמאל כח שהוא בשרשו בכתר עצמו הרי הוא ג"כ כולו רחמים וחסדים הדין כלל וכלל כנ"ל א"כ איך יוכל להטות עצמו לראות פשוטים כמו אור הכתר עצמו ממש ולז"א להתיצב על הוי"ה ולפקח בכח הדין באופן שיחייב אותם אם עשו רע ואיך יפול בבחי' מנגד מכל צד לפי שאין בשם הוי"ה זה שום נטיה ספק אצלו פן עשו רע אשר מחמת זה ירצה לירד ולראות לדין כלל וזהו ג"כ מ"ש הכצעקתה הבאה אלי למנגד גמור הדבר על אמתתו להוציא לאור את הספק שלו מאחר שכולו מכל צד מן הקצה לקצה מטעם זה עצמו משום דאלי זה רחמים פשוטים ועצמיים ודאי לא ידין לכף חוב ודין כלל היינו אלי ממש שהוא בחי' שם הוי"ה שבפנימית הכתר (כענין לא הביט און ביעקב (במדבר כג, כא) וכה"ג) ולא ששם גלוי אא"ס עצמו כמ"ש בר"מ אא"ס מלגיו כ"ע מלבר יפול ספק כלל פן עשו כצעקתה כו' ונמצא שיש כאן ג' כו' וכמו שאמר (שמות יט, ד) ואשא אתכם על כנפי נשרים תמיהות הא' איך שם הוי"ה דרחמים ירד והשפיל להטות ואביא אתכם אלי אלי ממש לעצמות אא"ס שבכתר כנ"ל א"ע ולהביא את נטיית דעתו להיות בבחי' דין ומשפט דשם והוא לפי שבחי' הרחמים שבת"ת שנק' כנפי נשרים כידוע אדני אחר שאין בו נטיה ודין כלל והב' מאחר שכולו רחמים עולה למעלה ברחמים הגדולים הפשוטים שבעצמות אא"ס איך יהיה לו אופן ההטייה לראות בכח הדין שעשו רע והג' בגוף ענין הספק שלו פן עשו רע שמחמת זה אמר ארדה נא ממש שכולו רחמים פשוטים וד"ל): (ו) אך הנה עדיין יש להבין בזה ב' דברים הא' איך יש ואראה להוציא את הספק בירידתו למטה לראות אמתת ביכולת כח הדין שבשם אלקים שעולה מלמטה הדבר כו' מאחר שאין בו נטיה כלל לדין לא היה לו לספק למע' שהוא מדרגה האחרונה ביותר בבחי' הצמצום והסתר בדבר זה כלל ולא היה צריך לירד כלל (ועיקר הקושיא אא"ס שבאצי' להיות עולה למעלה כ"כ להתיצב על הוי"ה העולה על הכל הוא מה שהקשה בזהר וכי לא גלי קמי קב"ה למנגד והוי"ה זה שרשו בעתיקא עצמו שכולו רחמים כו' ומי איכא ספיק' קמי' כו'):