ואתחנן אל הוי' בעת ההיא לאמר כו' אתה החלות כו' ולהבין ההפרש שבין מלמעלמ"ט ובין מלמטלמ"ע, יובן אעברה נא ואראה כו' ההר הטוב הזה והלבנון. בענין ההפרש בין ג"ע לתחה"מ, שנודע שיש בג"ע ופי' באור החיים שעיקר כוונת משה הי' במה שרצה שיהי' בד"כ ב' בחי' ג"ע, הא' ג"ע התחתון, הב' הוא בחי' ג"ע הוא המכניס את ישראל לארץ, שאם הי' הוא מכניסן לא העליון, ולא כל אדם זוכה לג"ע העליון כנודע שהרבה אינם הי' חורבן בהמק"ד, אבל כשהכניסם יהושע לא כן הוא. באי' כלל לג"ע העליון, וכמ"ש מי יעלה בהר ה' נקי כפיים והענין הוא דהנה נודע כי פני משה כפני חמה ופני יהושע ובר לבב שחשיב שם הרבה תנאי' שצריך להיות עד שיוכל כפני לבנה, והנה אנו רואים שבלבנה יש שינויים לעלות בהר ה' הוא בחי' ג"ע העליון, ואמנם בתחה"מ יהי' פעם היא מליאה ופעם חסירה, אבל בשמש אין בו שינוי הגילוי לכל ישראל כמארז"ל כל ישראל יש להם חלק כלל, ועד"ז יובן שלפי שיהושע הכניסן שדומה ללבנה ע"כ לעוה"ב, לבד פרטי נשמות שחשיב שם האומר אין תחה"מ הי' חורבן בהמק"ד אבל אילו הי' משה מכניסן לא הי' בהם מן התורה ודומיהן, ולכאו' יפלא הלא תחה"מ הוא גילוי שום שינוי כלל כמו שבחמה לא יש שינויים כלל. אך הנה היותר גדול שהרי האבות ומשה שיושבין בג"ע העליון יותר לפ"ז אינו מובן למה ישראל מוני' ללבנה דוקא הלא החמה מג' אלפי' שנה יבואו להתלבש בגופים בכדי להתענג על הוי' יש לה יתרון המעלה מה שאין בה שינויים כו'. והענין הוא בהגילוי שיהי' בתחה"מ שמזה מוכח שהגילוי שבתחה"מ הוא דהנה כתי' שמש ומגן ה' אלקי' שנמשל שם הוי' לשמש ושם יותר נעלה הרבה מהגילוי שמאיר בג"ע אפי' בג"ע העליון אלקים הוא בחי' לבנה, ונודע כי בענין יחוד שמשא וסיהרא ומדוע בתחה"מ יהי' הגילוי לכל ישראל לבד הפרטי נשמות יש שני אופנים, הא' הוא בחי' ההעלאה מלמטלמ"ע הנ"ל, ולג"ע העליון שהוא יותר נמוך במדריגה אין הגילוי שהלבנה מתקרבת אל השמש, והב' הוא בחי' ההמשכה רק למי שהוא נקי כפיים ובר לבב כו' שצריך תנאים הרבה, מלמעלמ"ט שהשמש משפיע בלבנה. וגם נודע כי בין ג"ע התחתון לעליון צ"ל תחילה טבילה בנהר
דינור בכדי שישכח על ההשגה שהשיג בג"ע התחתון בכדי וחסדי מאתך לא ימוש, פי' הרים הוא בחי' העלי' שלא יבלבל אותו ע"ד ר"ז שצם מאה תעניתא כי היכא מלמטלמ"ע (שלכן נק' האבות הרים וכמ"ש באברהם בהר דלשכח תלמוד בבלי כמ"ש במ"א, מה שא"צ לכ"ז לגילוי ה' יראה שזה הי' ע"י עבודתו בבחי' הילוך מלמטלמ"ע שיהי' בתחה"מ הגם כי יהי' הגילוי יותר גדול ונעלה. אך כמ"ש הלוך ונסוע הנגבה) ימושו, כ"א יהי' המשכת החסד הענין הוא דלהיות הגילוי שבג"ע הוא מלמטלמ"ע שלכן מלמעלמ"ט וכמ"ש אלקי כל הארץ יקרא, וכתי' כל גיא נמשל ג"ע להר שכמו העולה בהר שצריך הכנה איך יעלה, ינשא. וזהו שאמר הכתוב צדקתך כהררי אל משפטיך תהום וכוחו צ"ל חזק שיוכל לעלות בהר כן בעליית הנשמות בג"ע רבה, פי' צדקתך הוא בחי' מל' כמ"ש בת"ז צדק מלכותא צ"ל פרטי' רבי' עד שיוכל לעלות בהר ה' הוא בחי' ג"ע קדישא, ה"ז נמשל כהררי אל שכמו העולה בהר צריך הכנה העליון, אבל תחה"מ שיהי' הגילוי מלמעלמ"ט אין שום מונע כנ"ל כן הוא כל עליית המלאכי' שעלייתם הוא כדכתי' כלל ויכול להיות הגילוי בשוה לקטן וגדול, וכמו במ"ת שירד וצדקתך ירננו, שכל בעלי השיר יוצאים בשיר ע"י הכנה ה' על ה"ס הגם כי העולם לא הי' מזוכך כ