שמות כח, ד – ואלה הבגדים אשר יעשו חשן ואפוד ומעיל וכתנת תשבץ מצנפת ואבנט ועשו בגדי קדש לאהרן אחיך ולבניו לכהנו לי
וכן ח' בגדי כהונה, ד' בגדי לבן לנגד ד' אותיות שם הוי', וד' בגדי זהב לנגד ד' אותיות שם אדנ"י. לקוטי לוי יצחק, אגרות קודש ע' שפהלט
ביאור הטעם והרמז דהיו "שמונה" בגדים, "ד" בגדי זהב ו"ד" בגדי לבן
המספר דשמונה' יש לו מעלה מיוחדת ביותר, שרומז על יחוד הב' שמות' הוי' אדנ"י3 שיש בהם ח' אותיות והוא הוא יחוד ז"א ונוקבא, והוי" בהיכל קדשו.
שמות כח, ט-י – ולקחת את שתי אבני שהם ופתחת עליהם שמות בני ישראל. ששה משמתם על האבן האחת ואת שמות הששה הנותרים על האבן השנית כתולדתם
מ
ביאור ענין אבני השהם – ו' שבטים מצד הימין ו' מצד שמאל – שהיו על ב' כתפין דאהרן
השתי אבני' ש הם שהיו על כתפות' אהרן, הם לנגד
בשם הוי' ונק' בשם אדנ"י וכן פי' בת"ז סוף ההקדמה ובתיקון ג' בתחילתו ושני הפירושים עולה בקנה א' כי בהמ"ק זהו ג"כ שם אדנ"י, כמ"ש מקדש אד' כוננו ידיך, ולכן הי' ג"כ מאה אדנים* במשכן שהם כלים לקבל מאה** ברכות הנמשכי' משם הוי' כי שם אדנ"י הוא היכל וכלי לגילוי שם הוי', עיי"ש.
ועיין לקוטי תורה פקודי ד, א. ספר המאמרים – בשעה שהקדימו ה'תער"ב ח"ב ע' תתקלב [בהוצאה החדשה – ח"ד עמוד א'רסד]. ילקוט לוי יצחק עה"ת חלק ד סימן ס – חודש כסלו (ד'). ועוד.
6) בסימן זה מבאר "חמשה" שאלות ודיוקים, והם:
- למה היו דוקא "שתי" אבני ש הַם?
- מה הענין שהיו "על כתפות אהרן", הרמז "כתף"?
- בכל אחד מהאבנים היו "ששה" שבטים, מהו הרמז בזה?
- השתי אבני ש הם היו כך, שאחת מצד "ימין", ואחת מצד "שמאל", והביאור בזה?
- שמו אשר יקראו לו בלשון הקודש זהו תוכנו (תניא – שער היחוד והאמונה פ"א), מה הרמז בשם "שהם"?
7) כתפות התרין עטרין דדעת: התרין עטרין (כתרים) דעת, הם בחי' חסד וגבורה. דבחי' "דעת" שהאדם מקשר עצמו באיזה שכל, מזה נולד המדות, שהשכל נוטה לימין – לחסד, או שמאל – לגבורה, וכמו השכל שבתורה בחי' הדעת מוליד מדות, האהבה – חסד הוא השרש לכל מצות עשה, והיראה – גבורה הוא שורש לכל מצות לא תעשה כמבואר בתניא סוף פ"ג ופ"ד.
התרין עטרין דדעת, כי שה"ם" גי' א"ל שד"י10 דדעת", היי
ובלקוטי לוי יצחק, הערות לזהר שמות-דברים סוף עמוד קסד (מובא לקמן סימן קיא), מבאר הטעם שנק' "עטרין", וז"ל: "חסד וגבורה שבדעת הם בבחי' מקיף על המדות דחסד וגבורה עצמן, וזהו מה שחסד וגבורה דדעת נקראים עטרין, עטרא דחסד, עטרא דגבורה, שעטרה הוא בחי' מקיף, כי הם בבחי' מקיף על המדות דחסד וגבורה עצמן". עכ"ל.
תיקון בכל אחת שמות ו' שבטים, שלנגד ו' קצוות דז"א, ומוח הדעת הוא מאיר ומתפשט בכל הששה מדות, והוא מפתחא12 דכליל שית שכולל כל הששה מדות.
הו' שבטים שבאבן ש הם שבכתף הימני הם בחי' ו' קצוות דז"א מצד החסדים שבדעת, והו' שבטים שבאבן ש הם שבכתף השמאלי הם בחי' ו"ק דז"א מצד הגבורות שבדעת.
לקוטי לוי יצחק, הערות לזהר שמות-דברים עמוד תיג
הערות:
(1) מבאר כאן, א) הטעם דהיו "שמונה" בגדי כהן גדול, ב) וכן שנחלקים הבגדים ל"ארבעה" בגדי לבן ו"ארבעה" בגדי זהב. וראה בלקוטי לוי יצחק שבהמשך להפנים כאן (עמוד שפו), עוד כמה וכמה רמזים במספר "ח".
(2) ראה לקוטי תורה פ' תזריע כא, ד. אור התורה ברכה עמוד ב'קסה. וראה הערה 3.
(3) ראה תורת מנחם ספר המאמרים מלוקט חלק א עמוד קמח וז"ל: דאיתא בכתבי האריז"ל* שאמן הו"ע יחוד הוי' ואד' [דזהו אמן שבגימטריא הוי' אד']. והענין הוא**, דהוי' הוא שם העצם (עצמות אוא"ס שלמעלה מעולמות), ושם אד' הוא כמרז"ל (ב"ר פי"ז, ד) לך נאה לקרות אדנ' שאתה אדון לכל בריותיך. דנוסף לזה ששם אדי הוא בספירת המלכות (שעהיוה"א פ"ז (פא, ב)), דמלכות היא שרש הנבראים, הנה מלשון רז"ל שאתה אדון לכל בריותיך (בריותיך דוקא) משמע שהשם אד' הוא על נבראים אלו שהם בריות בעלמא (ראה תניא פל"ב). ועל ידי היחוד דהוי' ואד', שבאד' מאיר הוי', נעשה כן גם בהנבראים שנתהוו משם אד' [כולל גם נבראים אלה שהם בריות בעלמא], שמאיר בהם גילוי עצמות אוא"ס שלמעלה מעולמות, ועד שנעשים דירה לו ית', לו לעצמותו. עיי"ש. *) פע"ח שער יא (שער כוונת אמן) רפ"א. שער הכוונות ענין כוונת חזרת העמידה דרוש ה'. הנסמן באוה"ת בהר (ויקרא כרך ד) עמוד א'קנו. **) ראה תורת מנחם – ספר המאמרים מלוקט ח"ג ע' רפא ואילך.
(4) חבקוק ב, כ.
(5) אדנ"י. פירוש: "אדנ"י" בגי' 65 וכן "היכ"ל". ראה אור התורה דרושים לשבת שובה (דברים כרך ג) עמוד א'תעד, וז"ל: הנה כתי' בחבקוק ססי' ב', וה' בהיכל קדשו הס מפניו וגומר ובת"י וברבות שמות ר"פ ב' דהיינו היכל שבבהמ"ק ובזח"ב ס"פ תרומה קע"ח א' פיי היכל היינו שם אדנ"י שהוא היכל לה' כמ"ש זה שמי וזה זכרי שנכתב
*) ראה לקמן סי' קיז שולי הגליון להערה 33. ילקוט לוי יצחק עה"ת חלק ד סי' לב הערה 8.
**)
ראה לקמן סי' נג.
(8) ראה תורת מנחם ספר המאמרים ה'תשכ"ו עמוד קלד, ש"שהם" אותיות "משה". ראה הערות 5. 6.
(9) שה"ם בגי' 345, וכן א"ל (31) + שד"י(314) = 345. והוא ג"כ הגי' של חכמה ובינה שבדעת. ראה אור התורה תשא עמוד ב'נ וז"ל: משה ונחנו מה בחי' ביטול בתכלית ואעפ"כ הי' בגוף, ואף שהי' מבחי' אבא הי' רק מבחי' אחוריים קפ"ד קס"א גי' משה, וכן נובלות חכמה שלמעלה תורה פי' הנמשך מבחי' מוחין דאבא למדותיו שיהי' תורה כשר או פסול כו', וכמ"כ משה הי' לו אהוי"ר ומדות רק שהי' נמשכין מבחי' מוחין פי' שהי' האהוי"ר שלו בבחי' ביטול בתכלית בחי' אבא מבחי' אחוריים כי פנימי' אבא הוא פנימי' עתיק, ופי' אהוי"ר שבבחי' ביטול שלא מבחי' התלהבות שמבחי' אימא וכמו ההפרש שבין שבת ליו"ט שיו"ט הוא בחי' שמחה כו' ושבת בחי' עונג נאדר בקדש כו' מלה בגרמי' וכן הי' אהוי"ר של משה עיי"ש. ועיין גם לעיל סי' כד. לו. ובהערות שם.
(10) "שדי" מלשון הפסוק (ויחי מט, כה) "ברכות שדים ורחם". ראה בראשית רבה פרשה צח, כ וז"ל: ברכת שדים ורחם יתברכון דדיא דהכין אוניקו עיי"ש, (ופי' במתנות כהונה: יהיו מבורכים הדדים שכן הניקו בן חכם – שיתברך רחל שהניק יוסף) עיי"ש. וכן תרגם תרגום ירושלמי. וזהו "אל שדי" מלשון שדים ורחם, בחי' בינה ודעת המניקות את המדות – חסד וגבורה. וראה תורה אור וארא נו, ריש ע"א. אור התורה וארא ע' רטו. ספר המאמרים ה'תער"ב ח"א עמוד רנא [ובהוצאה החדשה – ח"ב ע' שמ ואילך]. תורת מנחם התוועדויות חלק לד (תשכ"ב ח"ג) ע' 120. ילקוט לוי יצחק עה"ת חלק ד סימן יח. כד. חלק ה סימן צט. מכתבי החתונה מכתב א.
(11) ראה גם לעיל סימן לה. לקמן סימן סג. סז.
(12) ראה דרך מצותיך מו, א וז"ל: הדעת הוא הנקרא בזהר מפתחא דכליל שית דהיינו שהוא פנימי' המדות כמו שאנו רואים שהמדות בטילים ונמשכים אחר הדעת, כי כשהאדם יודע ומרגיש את עצמו הרי אנו רואים בחוש שלפי שהוא מרגיש את עצמו וחיותו מאד אזי מדותיו מתפעלים בהתפעלות רב לאהוב הטוב ולשנוא הרע יותר מכפי שיתפעל בעת שאינו מרגיש עצמו כל כך, כגון כשטרוד באיזה ענין גדול שאז אינו מרגיש עצמו כל כך, שאז לא יתפעל כל כך במדותיו באהבה ושנאה, נמצא שהמדות נגררים אחר הדעת שהוא ההרגשה כנ"ל, ולכן נק' מפתח לששה המדות החג"ת נה"י כמו המפתח שפותח התפעלות המדה ומעוררה או סוגרה ע"י שמסיח דעתו וכו'. ראה גם לקוטי תורה פרשת ואתחנן ו, ד. תורת חיים משפטים רצא, ד. אור התורה ואתחנן עמוד קעב. ספר המאמרים ה'תרס"ו (מהדורת תשע"א) עמוד שפד ובנסמן שם. ילקוט לוי יצחק עה"ת חלק ג סימן נט.