מאת: ר' רפאל אברהם דובקין
שבוע שעבר הוסבר אודות הפירוש של כריעה, השתחוואה וקידה וכן אודות המנהג הנהוג היום בחב"ד אודות צורת הכריעה. השבוע בעז"ה נראה אודות הטעמים לכריעה זו.
מהסיבות לכריעה בר"ה ויוה"כ ב'עלינו' שבחזרת הש"ץ:
משום שבבית המקדש היו כורעים ומשתווים ממש, לכן הכריעה הזו הינה זכר לבית המקדש (עי' שו"ת חבל נחלתו ח"ט סי"ז ועיי"ע בשו"ת תורה לשמה סמ"ח ועד"ז בשו"ת דרכי ההלכה).
סיבה נוספת לכך מודה בכך שאדם נידון בימים אלו, עליו להכניע עצמו ולעמוד נכנע וכפוף לפני ה', לכן כורעים ומשתחווים בתפילה (ע"פ שיטה מקובצת ברכות לד,ב ד"ה מלך ומאירי שם ע"א ד"ה בר"ה עיי"ש).
מהסיבות לכריעה ביוה"כ בסדר עבודה:
- כשבבית המקדש היו אומרים שם זה, היו כורעים ומשתחווים. זכר לזה כך נוהגים גם היום (ע"פ טור תרכ"א ע"פ הפייטן וכ"ה בב"ח שם בסופו ובחי"א כלל קמח סל"ה, ועי' במרדכי יומא סי' תשכז שבירושלמי יומא פ"ג ה"ז חילק בין קרובים שכרעו ולא אמרו בשכמל"ו לבין רחוקים שלא כרעו אך אמרו והפייטן לא חילק אלא שכולם כרעו ואמרו ועיי"ע בכ"ז בשו"ת הרדב"ז ח"ב סתת"י באורך ומשם שהקרובים שמעו ולכן כרעו מאימת השם ולכן אמר הפייטן: "הכהנים והעם העומדים בעזרה" = שהיו קרובים, וזהו הסדר, משא"כ הרחוקים).
- אין מלמדים את צורת אמירת שם הוי' ככתבו ואפילו בבית המקדש הפסיקו לאומרו לגמרי (מאז פטירת שמעון הצדיק), אבל בזמן הגמרא היו מגדולי ישראל שלימדו אותו אחת ל־7 שנים לחלק מבני משפחתם (מסקנת הגמ' בקדושין עא א; רמב"ם תפלה יד,י). כשרבי נחוני' בן הקנה, מחבר ה'אנא בכח' (שיש בו 2 נוסחאות, עי' שו"ת הרשב"א ח"א ס"כ), לימד את תלמידיו ההגונים
למעשה :
אשכנזים
הגברים כורעים ומשתחווים (רמ"א שם).
הנשים,
יש מקומות שאכן נשים נהגו לכרוע (עי' נפש הרב (סלוביציק) דלקמן, שו"ת רבבות אפרים ח"ג סתכ"א, ירושלים במועדיה (נבנצל) ירח האיתנים עמ' ר ובכ"מ), אך במרבית המקומות, כולל בחב"ד, לא נהגו לכרוע. 2 טעמים מצינו בזה:
- משום צניעות, למרות שהינן בעזרת הנשים, לא יאה שיחשפו מקומות המכוסים (שו"ת בית אב"י ח"ג סע"ב, שו"ת רבבות אפרים שם).
- משום שבבית המקדש הם לא שמעו את השם הקדוש כי הם לא היו בעזרת ישראל (אלא בעזרת הנשים וכדו') ולכן לא שמעו את השם הקדוש ולכן לא כרעו, אם כן אין כריעה זו זכר למקדש (ע"פ הנ"ל ואח"כ כן ראיתי בספר נפש הרב (לגרי"ד סלוביציק) עמ' ריד אות יח עיי"ש ועי' בשו"ת רבבות אפרים שם שאילו היו הנשים שומעות בבית המקדש, אף הן היו צריכות לכרוע אך היום אין לזה נפק"מ ושלא יכרעו אא"כ יש מנהג שכן יכרעו).
ספרדים:
רבים מהספרדים לא כורעים כלל, כי זה אינו מופיע בשו"ע המחבר, אך ישנם שכן כורעים משום שזה כן מופיע בכמה מספרי הפוסקים הספרדים (עי' כה"ח תרכא סקכ"ט־לא).
עיון נוסף:
שו"ת חבל נחלתו ח"ט סי"ז.