אל המקום אשר עמד שם
מפסוק זה דרשו בגמ' ברכות ו: הקובע מקום לתפלתו, אלהי אברהם בעזרו.
בגמ' תענית דרשו: אבני ביתו וקורות ביתו של אדם מעידים בו שנא' כי אבן מקיר תזעק וכפיס מעץ יעננה'.
בעלי המוסר השתמשו בפסוק זה כתוכחת מוסר, שגם אם חוטא במסתרים לא ינקה, כי אבני ביתו יעידו נגדו. ובס"ד אדרוש באופן חיובי, שמסופר בגמ' על חזקיה 'ויסב חזקיהו פניו אל הקיר ויתפלל' ומכאן דרשו שלא יהא דבר חוצץ בינו לבין הקיר.
וזה החשיבות של קביעות מקום לתפילה, שמתפלל סמוך לקיר ואבני המקום סופגים את התפילות והם מצטברים עד שהם זועקים יחד את זעקתו ומרובה מידה טובה, שכאשר יגיע חלילה לעת צרה וכן ביום הדין בבית דין של מעלה כשיצטרך לרחמי שמים ואז כבר אין שייך להתפלל, ככתוב 'במתים חפשי', אבל כל אותם תפילות שהתפלל ואבני קירות בית המדרש וכפיסי העץ של שולחנות בית הכנסת יזעקו אז את זעקתו ויעמדו לזכותו.