אלקים יראה לו השה לעולה בני
הגה"ק רבי שלמה מזועהיל הקשה, איך מבשרים בשורה כזו לבן כבדרך אגב, בלי להכין אותו נפשית?
ותירץ, כי כל ימיו חינך אברהם אבינו את בנו יצחק על מסירות נפש להקב"ה כפשוטו, כמו שמצינו אצל רבי עקיבא שאמר שכל ימיו, כשהיה אומר קריאת שמע 'בכל נפשך' אמר 'מתי יבוא לידי ואקיימנו'.
ממילא, מובן שאברהם ידע והכיר ביצחק, כי הוא מוכן נפשית למסור עצמו ולהקריב את חייו למען השי"ת.
באופן דומה נפרש, שאברהם אבינו חינך כל ימיו את ביתו, שכל מה שעושה הקב"ה לטובה, וגם מה שנראה לנו מידת הדין, הוא באמת ממידת הרחמים.
ויצחק היה חדור בלבו ענין זה ולכן לא חשש אברהם אביו לומר לו שהוא השה לעולה, שהרי הציווי הגיע מאוהבו הגדול הקב"ה בכבודו ובעצמו וממילא יעשנה בשמחה ובהתלהבות ויגרש כל מחשבת עצב או הרהור על צווי ה'.
זה נרמז בכך, שעל המילה 'אלקים' שהוא שם של דין, מוטעם 'גרשיים' שהוא לשון רבים, לרמז שבכל מה שנראה כמידת דין, משולב מידת הרחמים וגם לשון גירוש, שיגרש מדעתו כל מחשבה שיכולה חלילה להיחשב מחשבת פיגול.