צחק עשה לי אלקים

צחק עשה לי אלקים

התורה מספרת: 'ואברהם בן מאת שנה בהיוולד לו את יצחק בנו, ותאמר שרה צחוק עשה לי אלקים, כל השומע יצחק לי'.

שם האדם צריך להיות בדבר מהותי הנוגע לילד עצמו, וכמו שמצינו בגמ' שרבי מאיר היה מדייק בשם האדם. וענין הצחוק הוא דבר מקרי לכאורה. ויש לבאר, מדוע נקרא שמו על שם הצחוק, מה מהותי בזה?

המילה 'צחק' מרמז על גיל שרה צ,' גיל אברהם ק', והיום שנשלם בשרו, הוא יום ח' ללידתו שאז נימול.

אך יש כאן עומק נוסף: על עת הגאולה נאמר 'אז ימלא שחוק פינו', יצחק אבינו, הוא זה שיקרב את גאולתנו, כדאיתא בגמ' שבת, שיצחק יליץ טוב על בני ישראל ויבקש מהקב"ה שיגאלם ולא ישחיתם.

'אז ימלא' גימ' 89, שזה היה הגיל של שרה כשנפקדה, שהרי ילדה אותו בגיל 90 והרתה בשנה שלפני כן.

וזה נרמז בשמו, שעתיד להביא לידי אותו 'שחוק' של הגאולה כאמור.

הפער בין 'שחוק' ל'צחוק' הוא 210 שזה היה שנות קירוב הגאולה בעת יציאת מצרים, שהיו בגלות ר"י שנים במקום ד' מאות שנה.

ובמילה 'צחק' עצמו מרומז באותיותיה גאולת מצרים, שהרי 'קץ' שנים נתקצר הגלות, ח', היינו המילה שלא נגאלו ישראל עד שמלו עצמם.