פכ"ב: ה: ויאמר אברהם אל נעריו שבו לכם פה עם החמור ואני והנער נלכה עד כה ונשתחוה ונשובה אליכם:
והנה במסורהונשובהששה במקרא,
ונשובה אליכם,
ונשובהמצרימה,
ונשובהאל עיר ה',
נחפשה וכו'ונשובה,
השיבנו כו'ונשובה,
לכוונשובהאל ה'.
ויהיה הענין על פי דרך רמזי מדרש הנעלם בפרשיות אלו, שהוא, כי אברהם הוא רמז אל הנשמה העליונה שלמעלה מרוח ונפש.
ובזה נבוא אל הענין,אמר, כי בבוא האדם אל העולם הזה, אומרת הנשמה (אברהם) אל האברים, שהם הנערים ומשרתים לעבוד את ה',שבו לכם פהבעולם הזה, ואני והנערהוא יצר הטוב ילד מסכן,נלכה עד כה למעלה עד הי"ג שנה למצער, ואחרי כן ונשובה אליכם, כנודע, כי אין הנשמה באה מיד עד ימים ושנים.
ב: משיבים האברים אם תעזבונו, נתנה ראש את היצר הרע, ונשובה מצרימה אל גילולי התועבות.
ג:ואם רע בעיני ה' הדבר, נחטא ונשוב אל עיר ה', כי גם שלא נשוב בעצם עד ה', נשוב עד עיר ה' העליונה, שנדבק אל הקדושה בצד מה, לא תשובה שלמה עד ה'.
ד: משיבה הנשמה, ולמה זה לא תשובו עד ה' עצמו, וטובנחפשה כו' ונשובה עד ה'.
ה:משיבים האברים לגדר זה צריך ישיבנו הוא יתברך , כי לא נוכל מעצמנו, וזהו השיבנוכו', וזהוונשובהעד ה'.
ו: אז תשיב היא אמריה, הנה אנכי אעזור לך עם היצר הטוב, וזהו לכו ונשובה שיהיה עד ה'.