מאמר
תרע"ג
עניני זמירות בסעודה שלישית (ז)
כא( נהגו אצל הצדיקים לזמר בסעודה שלישית חרוז בבואו מאדום וכו' מהפיוט ברוך ה' יום יום, אשר בסעודת שב"ק בבוקר מזמרין רק עד בבואו מאדום, וממשיכין בסעודה שלישית משם והלאה עד נמליכו וניחדו (לט).
כב( וראו אצל הצדיקים עבודה גדולה וקדושה בזמר פיוט הזה (מ).
כג( וג' טעותים שמונה וחושב שיטעה הס"מ לעתיד, אינו שומע הס"מ אפילו שאומרים אותו בקול (מא), ולפי דברי הרה"ק הישמח משה זי"ע משלח אותו השי"ת בעת שישראל מזמרין תיבות אלו, לבל ישמע זאת (מב), ואם ח"ו נמצא שם בעת הזאת, יהי' לעתיד עונשו של השטן שישכח מה שראה או ידע )מג (.
מקור הברכה
לזמר ברוך ה' יום יום בסעודת עתיקא קדישא עד כי לא יזנח לעולם ה', ובס"ג מבבואו שבת קודש זמר ברוך ה' יום יום (כאשר קבלה בידינו שהזמירות שנתפשטו בישראל נאמרו ברוח הקודש) מאדום, ואף שלמעלה איירינן באדום נסגרתי לאדום, והאמור הלאה בבואו מאדום, הוא ראותו כי כן אדומי העוצר יחשוב לו בבצרה וגו', אהבו את ה' כל חסידיו אמונים נוצר, והוא באמת המשך אחד, אמר רביה"ק מראפשיץ זי"ע: הבה נחתוך את אדום.
מיוסד על מאמר חז"ל (מכות י"ב ע"א) ג' טעות עתיד שרו של אדום לטעות כו', אבל יש להבין בס' יפה שיחתן (ראדומישלא, ח"ג אות רי"א) מובא, הגיד הרה"צ הנ"ל [הרה"צ ר' נפתלי צבי לענין מה יסדו זה בזמירות, וגם מה ענין הסמיכות לזה אהבו את ה' וכו', והנ"ל כי יש להבין פרנס זצ"ל] שפעם אמר הרה"ק מציעשינוב זצ"ל: גיסי הרב [רבי ישכר דוב] מבעלזא אומר מאחר שאנו מזמרין זה מדי שבת בשבתו, והשטן הוא יצר הרע עומד ושומעו, באיזה אופן שאי אפשר להיות מלחמה בין הרוסים והגרמנים, מפני ששר אחד להם ממשלת אדום. אמנם יתקיים מאמר חז"ל שעתיד הוא לטעות, ועל כרחך צריך לומר על דרך שכתב הגאון [בעל זרע נכוןהדבר,אבלהלא ישהבדל ניכר בכובע של שר שלהם, זה יש לו פס בצד ימין וזה בשמאל, יצחק במס' מכות], כי בשעת מתן תורה היה סיבה לשלחו לבל יהא שם, ולבעבור זה לא ואח"כ נפרצה המלחמה העולמית הראשונה. וידוע שהרה"ק ר' צבי הירש מזידיטשוב זי"ע נישנה לאו דגיד הנשה, כמו כן אני אומר כי בעת שישראל מזמרין יחשוב לו בבצרה כו', הנה כששמע שאא"ז הגה"ק מראפשיץ זי"ע הפסיק את הפיוט של ברוך ה' יום יום בזמירות של סיבה מאת השי"ת לשלח את השטן היצר הרע לבל ישמע זאת, למען יתקיים מאמרם ז"ל כי יום השבת, ומבבואו מאדום והלאה הניח לסעודה ג', אמר ע"ז, אמת הדבר שהרב מראפשיץ עתיד לטעות. וידוע מה שפירש מהר"ש אלגאזי מקרא שכתוב (משלי ד' כ"ג) מכל משמר נצור הוא חכם, ולכן חילק את אדום לשנים, כי נסגרתי לאדום אמר בסעודת היום, ובבואו מאדום לבך כי ממנו תוצאת חיים, ענינו מכל מאסר של יצר הרע נצור לבך, שלא תהא הלב במאסר בסעודה שלישית.
יצר הרע, כי ממנו מהלב תוצאות חיים, פירוש אהבה ויראה ודבקות בה' מקור החיים, וכמו בזמירות לעטר פתורא (ציעשנוב, דף פ"ב) מובא, בבית צאנז ושינאווא שרו את הזמר ברוך שפירש החובת הלבבות מים עמוקים עצה בלב איש וגו' (שם כ' ה)'. וזה שיסדו בזמירות מאמר ד' יום יום בסעודת שבת בבוקר עד כי לא יזנח לעולם ד'. ומבבואו מאדום שרו בסעודה חז"ל, ראותו כי כן אדומי העוצר יחשוב לו בבצרה וכו', ובודאי בשעה שמזמרין אותו, סיבה שלישית.
מאת השם לשלוח את השטן הוא היצר הרע, וכיון שהוא איננו אז באותו שעה, הנה העת בס' דרכי חיים )צאנז מובא, בסעודה שלישית הי' רבינו הקדוש [מצאנז] מזמר בעצמו והעונהאהבואת ה' כל חסידיו, כי הוסר המונע והמעכב, כי אמונים נוצר, כלומר מה שישראל אתקינו סעודתא ובני היכלא ומזמור לדוד ה' רועי וכו' ג' פעמים, ואח"כ בבואו מאדום ויצוה מאמינים נוצר ה' שיתקיים כמאמר חז"ל, והיינו על כרחך בשלוח את היצר הרע באותו שעה , צור חסדו .
בס' ילקוט מקראי קודש (ח"ג, דף תק"ו) מובא, מנהג רוב הצדיקים לחלק הזמר ברוך ה' יום יום עד יצוה צור חסדו, ומנהג צאנז וסיגעט לומר רק עד בבואו, ומשם בסעודה שלישית, הנ"ל: אמנם בדבריו הקדושים אכתי לא מצאנו נייחא ומנוחה לקושייתו, כי אף אם נאמר כי ועיקר המנהג לחלק פיוט זה, כי נראה שמן יצוה ואילך עשאו מחבר אחר, כי אינו הולך לפי בשעה שישראל מזמרין זמירות אלו בשב"ק, מאת ה' נסבה זאת שלא יראה ולא ימצא השטן משקל השיר של עד שם. ומה שנהגו בצאנז לחלק מבבואו, הוא עפ"י דברי הישמח משה בתוכם, ולא תקלוט אזנו אלו דברים הנאמרים, מ"מ הרי מזמור זה מיוסד על מאמר ח ז"ל (פרשת ברכה קנ"ב ע"א) דאף שישראל אומרים שם בפיוט מה שיהיו הטעיות של שרו של עשו, בגמרא, ומאחר שהדבר נזכר בגמרא, איך יתכן שלא ישמע השטן דברים אלו בעת שלומדים מפני קדושת השבת שולחים את השטן היצה"ר לבל ישמע זאת, ובצאנז אמרו שרק בסעודה ישראל מאמר זה, ובפרט באותם הלומדים שלא לשמה, ודאי שהוא נצב עליהם ושומע ומאזין שלישית יש לישראל כח זה, אך ביש"מ שם נראה דקאי בכלל על שבת, ולאו דוקא על סעודה לקול דבריהם, כי הוא יושב על מפתחי הלב, ומאזין לכל הגה היוצא מפי האדם שלא בכוונה ג'.
לכן אתה אהבו ה' כאמור, וזה שיסדו אותו בזמירות והבן, וזה ענין נפלא בס"ד.
הראוייה, ותו דאף שודאי אמת נכון הדבר שכתב ק"ז זלה"ה כי בעת שישראל מזמרים זאת , בזמירות דברי יואל (סאטמאר, ח"א דף קס"ב) מובא, כיבד [מרן הרה"ק מסאטמאר זצ"ל] לא' כלה גרש יגורש משם הס"מ, ולא יכירנו עוד מקומו, אמנם הוא הקדוש זלה" ה אמר זאת לפי לזמר ברוך ה' יום יום, עד כי לא יזנח לעולם ה' [וכו'], התחיל לזמר [בסעודה שלישית] בחינתו ומדרגתו, ברם ישנם רבים אשר בשעה שהם מזמרים זאת, ויבא גם השטן להתייצב בבואו מאדום והקהל אתו עמו (בניגון התעוררות המיוחס להרה"ק הר"ר הערש מרימנוב זי"ע). והחיה בתוכם, והוא שומע ומאזין אמרי פיהם, וא"כ אכתי לא עלתה ארוכה ומרפא לתמיהת הישמח מזמר הפיסקא וסיים בקול חוצב להבות אש הגה ברוחו הקשה ביום קדים, ואח"כ אמרוהו משה זלה"ה, דכיצד יתקיימו דברי חז"ל שיטעה השטן טעיות אלו, אח רי כי שמע והאזין הקהל בלחש, והתחיל לזמר הפיסקא ראותו כי כן וכו' עד אמונים נוצר, וכן להלן יצוה צור במשך כל השנים הללו מפי ישראל, כי הוא עתיד לטעות בכך [וכו']. חסדו וכו', עד ושב וקבץ [וכו'].
ומכל האמור נמצינו למדים, כי זה הוא דרכו של הס"מ לפתות את ישראל להתדמות בס' מגן אבות (באבוב, דף תל"ד) מובא, בזמר ברוך ד' יום יום [וכו'], ומפסיקין קודם פיסקא לאוה"ע, ולקחת לעצמם ממשלה קודם הזמן, באמרו כי לטובתם ולהצלתם הוא מתכוון , בבואו מאדום. זמר בבואו מאדום [בסעודה שלישית] מזמרים עד אחר נמליכו וניחדו.
ושרש הפיתוי של השטן הוא כי מן העיר בצרה שיסוד מלכות אדום בא ממנה תבא הצלה
משה פאנעט זצ"ל אבדק"ק דעעש, היה מזמר בסעודה שלישית אתקינו סעודתא וכו', הס"מ לטעות ולחשוב כי העיר בצרה היא מקום מקלט והצלה, וינוס שמה למלט את נפשו , והפזמון של בבואו מאדום וכו' היה מנגן אא"ז הגה"ק רבי יצחק ווירצבערגער זצ"ל, ופעם ועונש זה הוא מדה כנגד מדה, יען כי כי הוא הטעה את ישראל בהצלת שוא, שתבא להם מן אחת בא הגה"ק רבי משה הלברשטאם זצ"ל אבדק"ק שינאווא לעיר דעעש על שבת קודש, העיר בצרה, לפיכך יטעה הוא טעות זו עצמה, להתפתות בהצלת שוא היא העיר בצרה, תח ת והגבאי של הגה"ק מדעעש אמר להגה"ק מדעעש, שיכבד להגה"ק משינאווא לזמר פזמון העיר בצר שהיא מקום הצלה אמיתי בחלקו של ראובן שפתח בהצלה תחלה . בבואו מאדום, והשיב הגה"ק מדעעש: כשרבי יצחק מזמר בבואו מאדום, באים מלאכים ושרפים לשמוע כיצד הוא מזמר, וכיצד אני יכול ליקח ממנו כיבוד זה.
ועל פי מה שנתבאר בדברנו, יובן מה שהקשינו לעיל, דאיך יתכן שלא נודעו לס"מ דברי הגמ' הללו, שהוא עתיד לטעות שלשה טעויות, אמנם הוא הדבר אשר דברנו, דזהו עונשו של בס' שופריה דאברהם (תולדות אהרן, דף פ"ה) מובא, סיפר רבינו [כ"ק אדמו"ר מתולדות השטן שישכח מה שראה או ידע, כדי למדוד לו במדה כנגד מדה, כשם שהוא מטעה אח ריו אהרן זצ"ל] שהרב מנאסויד בעת עריכת סעודה שלישית רעוא דרעוין שר לפעמים הזמר את העולם במשאות שוא ומדוחים, ונותן להם גאולה של שקר, באמור להם כי להצלה הוא בבואו מאדום לערך שעה, ובאמצע הלך הרה"ק מנאסויד למקוה, והקהל שרו הלאה עד מכון, כן יטעה הוא לחשוב כי ינוס אל עיר מקלט וחי, והקב"ה יעשה בו משפט, כי זבח לה' שחזר מהמקוה .
בס' חותמו של כהן גדול (תולדות אהרן, ח"ג דף ק"ד) מובא, והי' דרכו [של כ"ק אדמו"ר מתולדות אהרן זצ"ל] לספר שאצל הה"ק רצ"ה מליסקא זי"ע בעמח"ס אך פרי תבואה הי' והולך שלשת הטעויות שעתיד שר של אדום לטעות, ואח"כ מסיים אהבו את ה' כל חסידיו זקן א' מתאחר לבוא לסעודה שלישית, ובא תמיד בעת ששרו כבר זמר בבואו מאדום, וכאשר אמונים נוצר, ודקדק ק"ז זלה"ה מה שייך זה אל הענין הקודם, וכבר הבאנו לעיל מה שפירש נפטר אותו זקן בחיים חיותו של הה"ק הנ"ל, פ"א שמעו שהה"ק הנ"ל בעת יושבו בשלש בזה, ולדרכנו נראה לומר, כי הנה ג' הטעויות הללו הם עונש לס"מ, על שהטעה את הבריות סעודות, נענה ודיבר אל אותו הנשמה שהי' ממשיך לבוא לשל"ס של הה"ק, והגיע שוב בעת בדברי שקר, ומשחד אותם בדברים של מה בכך, ופעמים מוסר האדם נפשו רוחו ונשמתו ששרו בבואו מאדום, וא"ל הה"ק הרי עתה אין לך אשה ובנים, ולמה זה הנך ממשיך ג"כ לכוחות הטומאה בעבור הנאת דבר מועט, שנעשה משוחד על ידו ה' ישמרנו, ומע נשו של להתאחר ולבוא עד עתה, ע"כ אלא מה שנוהג בהאי עלמא הכי אתמשך בההוא עלמא, כדאי' השטן לעת"ל, שהוא עתיד לטעות בדבר נגלה ומפורסם כ"כ, יקח האדם מוסר השכל ויתבונן בזוה"ק.
בבצרה וטבח לו בבוגדים, ויז נצחם במלבושיו להאדים.
ובדברינו נבאר המשך הענין בזמירות לשב"ק, ראותו כי כן האדומי העוצר וכו,' ומונה
כיצד הוא טועה ונתעה אחרי עצת היצה"ר, ועד היכן הדברים מגיעים, והחי יתן אל לבו
תורה מפי הרב הצדק מאפטא, אז אמר, הלא לחנם הוא, כי מי שהוא צריך לשמוע, אזי שומע אפילו מרחוק, ומי שאינו צריך לשמוע, אינו שומע אפילו מקרוב. והראיה שהזמ ירות שאנו המימרא הידוע מזקינו הרה"ק הישמח משה זצ"ל הנ"ל, התבטא מרן זצ"ל ואמר: ביי זיין אומרים יחשוב לו בבצרה תקלוט כבצר ומלאך כו', היינו שעתיד הס"מ לטעות ג' טעיות , שלש סעודות [של הישמח משה] איז ער [השטן] זיכער נישט געווען, עס איז דא אסאך שלש והנה הכל אומרים הזמירות בקול, ואעפ"כ עתיד לטעות.
ומרן הגה"צ מנאנאש זצ"ל סיפר ששמע ממרן הרה"ק מסאטמאר זצ"ל פ"א כשחזר על סעודות וואס ער איז דארט.
(לט) בס' דברי חנה (קאלאשיץ, ח"א דף י"ט) מובא, כידוע שקבע רביה"ק מראפשיץ זי"ע (מב) בס' ישמח משה (פרשת ברכה, בד"ה ומן האמור) כ', ומן האמור פירשתי בזמירות של (מג) בס' דברי יואל (פרשת אחרי, דף ס"ח) כ' על דברי זקינו הרה"ק הישמח משה זצ"ל
(מ) בקו' התולדות (של הגה"ק רבי יצחק ווירצבערגער זצ"ל דומ"ץ דק"ק דעעש) מובא, הגה"ק רבי לישראל, ע"י שיתחברו עמהם ויעשו כמעשיהם להיות ככל הגוים בית ישראל, ולכן ענשו של
(מא) בס' שפתי קדושים (ליקוטים, דף ל"ט ע"ב) מובא, פ"א היה העולם דוחקים א"ע לשמוע להיות נשמר מפיתויי היצה"ר ולזהר מחלקת לשונו [וכו'].