פרשת העקידה יאמר בכונה גדולה, וישים עיניו ולבו עד כמה מגעת עבודת ד', שאברהם אע"ה גמר בלבו בלב שלם, ושמח לשחוט בן יחיד אשר אהבו יותר ממנו, ולהעלותו עולה, ויצחק אע"ה בן ל"ז שנה סבר וקבל וילכו שניהם יחדיו ברצון גמור, ובמרירות יאנח על קיצורו בעבודתו ית' מאד מאד, ויתעורר התעוררות קדושה ליזהר מכאן ולהבא ליראה את ה' רצוף אהבה. כשיאמר ויעקד את יצחק בנו יכוין שיעקוד ה' שרי מעלה כשהם מקטרגים על ישראל. סגולת העקידה לכבוש הדין ולכן יתאמץ בכונתם וכתבו ז"ל דאם שב בתשובה בכונת העקידה יכופר עונו.
(החיד"אזצ"לבס' צפורן שמיר סי' ב' אות י"א י"ב י"ג) * שמעתי בשם מוהר"ר זצלה"ה, שפעם א' הזכיר לפניו מ"ש בסידור האר"י שלא לאמר פרשת העקידה בשבת, והשיבו: וכי בשבת אין לו מחשבות, (משמע שפרשת עקידה מועלת למחשבות זרות). (אמרי פנחס שער ג' אות קמ"ה) * י"ג מדות של רחמים בגי' ג' אלפים ר"י, וכתב בס' ברית כהונת עולם דפ' עקידה וישא אברהם את עיניו וירא והנה איל וכו' מן תיבת עיניו עד סוף הפסוק כ"ג בגי' כנ"ל עיי"ש, והכוונהע"פפשוטוע"ימעשההעקידהנמתקוהדיניםדפחד יצחק, ונתעוררו י"ג מדות של רחמים. * אמירת פרשת עקידה בכל יום מבטל מיתה מבני אדם, ומגין מכל חולאים רעים ומכפר עון. (אגרא דפרקא אות נ"ג) (סידור עמודי שמים לר"י עמדין זצ"ל) * במכתב ב' שבהקדמת ס' צמח השדה להג' מבאניהאד ז"ל כותב וז"ל, פרשת העקידה טוב לומר בכל יום בכוונה, והוא מסוגל לגידול בנים, ולבטל הרהורים עכ"ל. (אלף כתב אות ר"א) *