שמות לב, כח – ויעשו בני לוי כדבר משה ויפל מן העם ביום ההוא כשלשת אלפי איש
סח ביאור הטעם דנפלו בחטא העגל "כשלשת אלפי איש"
השלשת¹ אלפי הוא לנגד הג' אלפי"ן דשם² מ"ה. ג' שלישים³ בתפארת, שליש העליון דעת. שליש התחתון יסוד. שליש האמצעי תפארת עצמו, והוא הג' אלפי"ן דשם מ"ה ועיין בע"ח שער לאה ורחל⁴ פ"ז,
1) מבאר הטעם, דבחטא העגל נפלו בדיוק מספר "שלשת אלפי איש". וראה גם לעיל סי' סג. סז. )2 פירוש : שֵם מ"ה הוא "יו"ד ה"א וא"ו ה"א" (45), ויש ג' פעמים אות אל"ף, ושֵם מ"ה* הוא בתפארת (ראה הערה 4), וכנגד הג' אלפי"ן דשֵם מ"ה הוא שלשת אלפי איש. * ) בביאור שֵם מ"ה: ראה מאמרי אדמו"ר הזקן ענינים ח"א ע' קפב ואילך. אור התורה ענינים ע' רמ ואילך. ספר המאמרים – בשעה שהקדימו ה'תער"ב ח"ב ע' תתסח [ובהוצאה החדשה – ח"ד עמוד א'קעג ואילך]. תורת מנחם – ספר המאמרים תש"כ ע' קג. )3 ג' שלישים בתפארת. פירוש: כידוע (ראה תורה אור פרשת וארא נח, ג. פרשת ויגש מד, ד. לקוטי תורה פרשת קדושים ל, ב. אור התורה ויקרא עמוד קלט ואילך. לקוטי שיחות חלק לט עמוד 109. ועוד) דבכל מדה ומדה ישנם ג' חלקים, וכן הוא ב"תפארת": א) השכל והטעם של המדה (בחי' חב"ד). ב) המדה עצמה (חג"ת). ג) חיצוניות ותוצאות המדה הנק' ל"בר מגופא" (בחי' ההשפעה – נה"י). וזהו שהשליש העליון בחי' "דעת" הוא מכוסה כמו שהשכל מכוסה בהראש, ושני שלישים התחתונים היינו כפי שנמשך בגלוי הם התרין קווים דחסד וגבורה דדעת – היינו כפי שנמשך בבחי' מדות ומעשה. ראה תורת מנחם – ספר המאמרים מלוקט חלק ב עמוד תנד. חלק ג עמוד רמא. תורת מנחם התוועדויות ה'תשמ"ט חלק ג עמוד 92. ילקוט לוי יצחק עה"ת חלק ב סימן נד. נט. חלק ג סימן קיד. 4) שער לח. וז"ל: הנה האדם הוא ז"א שיש בו שם מ"ה דמילוי אלפי"ן כמנין אדם. והנה בהוי"ה זו יש בה ג' אלפי"ן בסוד המילוי ושלשתן הם בקו האמצעי שבו. ראשונה בדעת, שניה בתפארת בשליש אמצעי, וג' ביסוד. והנה כל א' מג' אלו הוא בחינת אור א', נמצא שיש אל ז"א ג' אורות שלימים. והנה ג' פעמים אור גימטריא כתר כי הכתר שלו שלם מג' אורות וכו'. ונודע כי לאה היא בדעת דז"א עד החזה, ורחל מן החזה עד סיום רגליו,
והוא שנפלו בעגל שלשת אלפי⁵ איש.
שמות לב, לב – ועתה אם תשא חטאתם ואם אין מחני נא מספרך אשר כתבת
סט ביאור הפסוק "אם תשא חטאתם . . מחני נא" – משה לא רצה שבגללו תהי' אפי' "אפשרות" לקס"ד ד"יחר אפי בהם וגו' ואעשה אותך לגוי גדול"
להעיר מפתגם אאמו"ר ז"ל שע"ד הרמז יש לפרש הפסוק ככתבו⁶: "אם תשא חטאתם ואם אין (בין אם תשא חטאתם ובין אם לא תשא) מחני נא" – בגלל הקס"ד ד"יחר אפי בהם וגו' (ואם תאמר מה אעשה לשבועת אבות) ואעשה אותך לגוי גדול"⁷, היינו, שמציאותו של משה ("ואעשה אותך") איפשרה קס"ד הנ"ל, ולכן, גם "אם תשא חטאתם . . מחני נא", כיון שלא רצה שבגללו תהיה אפשרות לקס"ד הנ"ל – שמזה מובן עוד יותר גודל המס"נ דמשה עבור ישראל.
(ועפ"ז יומתק שנתקיימו דברי משה "מחני נא" שלא נזכר שמו בפ' תצוה⁸ – אע"פ שאמר הקב"ה "סלחתי כדבריך"⁹.)
וא"כ נמצא כי כשנחלק ג' אורות אלו הנ"ל שהם ג' בחי' שיש בחסדים של ז"א מצד התבונה ונחלקה לשתיהן. נמצא כי לאה לוקחת אור א' לבד, העליון, שהוא בדעת דז"א כי שם ראשה והתחלתה, ורחל לוקחת ב' אורות התחתונים שהם, א' בחזה בשליש האמצעי, ואור ב' ביסוד דז"א, כי כל מקום זה הוא לרחל, עיי"ש. 5) ראה בפנים בלקוטי לוי יצחק כאן, דהג' אלפים הוא כנגד הג' מינין בפרה אדומה "ולקח הכהן עץ ארז ואזוב ושני תולעת" (קרח יט, ו). וראה לקוטי תורה חוקת נח, א. אור התורה חוקת (במדבר כרך ג – הוצאת תשנ"ח) ע' תשנט-14. 6) תשא לב, לב. 7) שם, יו"ד. 8) ראה לעיל סי' לו. 9) שלח יד, כ.
מלקוטי לוי יצחק, הערות לזהר שמות-דברים עמוד שפו תורת מנחם התוועדויות ה'תשמ"ט חלק ב עמוד 383