הדרכת התורה בזיכרון ובלב
לזאת, כל איש הנלבב באשר ידבנו לבו (תרומה כה, ב), וכל תאוות הנפש לדבקה בו יתברך, ולהיות ה' שוכן בקרבו תמיד, בלא הפסק ופרוד לעולם, יוכל להשיג זאת על ידי קניית התורה במוח הזיכרון שבנפשו. שאז, גם אם עוסק בצרכי הגוף, התורה חקוקה במוח הזיכרון שבנשמתו ועל לבו, ואור יית אכשר דוכתא.
כמו שנאמר: "ואתה תצוה את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלות נר תמיד" (שמות כז, כ).
וכן נאמר: "לעבדה ולשמרה" (בראשית ב, טו) – בשני הוויות, המשכת ההארה בבחינת י"ה, והמשכת ההארה בבחינת ו"ה.
וזהו "הוד והדר על פניו, עוז וחדוה במקומו" (דברי הימים א טז, כז), ויש לפרש על עניין השיר, שהמלאכים מרננים ומשבחים לפניו, כמו שנאמר בפתיחת אדנ"י, שאמרו המלאכים: 'הוד והדר על פניו', ואת האומר כדין?
וכן בגמרא (חגיגה ה, ב) פירשו: "הוד והדר על פניו" – דמיירי בבתרא, דהיינו התפשטות המידה העליונה, העלאת המדרגה.
וכן אפשר לומר, עניין ג' השנים הראשונות מקבלת המלכות מבחינת נה"י, ובשנה הרביעית מקבלת מהפנימיות, משלישית התפארת, על ידי בתוספת האור, בבחינת יסוד דא"ק, שהוא עניין תוספת האור.
הקניית התורה בלב ובמוח
וזהו עניין קניית התורה במוח הזיכרון שבנפש, שאז גם בשעה שאינו עוסק בתורה, התורה חקוקה במוח הזיכרון שבנשמתו ועל לבו, ואור יית אכשר דוכתא.
וכן בשעה שעוסק בתורה, מאחר שהתורה חקוקה במוח הזיכרון שבנשמתו ועל לבו, "אור יית אכשר דוכתא".
וכן אמרו חז"ל: "איזהו תלמיד חכם? כל ששואלים אותו דבר הלכה בכל מקום ואומרה, שנאמר: 'אור יית אכשר דוכתא'".
סיכום
הקניית התורה בלב ובמוח היא הדרך לדבקות תמידית בה', גם בעיסוקי החול, על ידי חקיקת התורה בזיכרון ובלב.
