מאור עינים
רבי מנחם נחום מטשרנוביל זיע"א
כל דבר בעולם נברא על ידי התורה וכח הפועל בנפעל
בראשית (א א), באורייתא שנקרא ראשית דרכו (משלי ח כב) ברא קודשא בריך הוא עלמא (ראה ב"ר א א). נמצא כל דבר נברא על ידי התורה, וכח הפועל בנפעל, אם כן בכל דבר ובכל העולמות כח התורה, וכן האדם, דכתיב 'זאת התורה אדם' (במדבר יט יד) כאשר יתבאר, והתורה וקודשא בריך הוא חד (זהר ח"ג עג.). נמצא בכל דבר הוא חיות הקודשא בריך הוא.
עקר כונת הבריאה להעלות המדרגות התחתונות
'ואתה מחיה את כלם' (נחמיה ט ו), וצמצם כביכול עד מדרגות התחתונות, והושם חלק אלו"ה ממעל תוך חשכת החמר. כי כל עקר כונה היא שיתעלו מדרגות התחתונות למעלה ולהיות יתרון האור מן החשך. והוא ענין ירידת יוסף למצרים - מדרגות התחתונות - מצר י"ם, שעל ידי זה יתוסף תענוג, כדכתיב (קהלת ב יג) 'ויתרון האור' שיש יתרון תענוג כשהעלה 'מן החשך'. ולכך נקרא 'יוסף' מלשון תוספות וכו'.
יש להביט בכל דבר אל פנימיותו
ונחזר לענין, כיון שבכל דבר הוא התורה המחיה הדבר ההוא, אין להביט בכל דבר אל גשמיותה, כי אם אל פנימית הדבר, בסוד 'החכם עיניו בראשו' (קהלת ב יד) ואמר בזהר (ח"ג קפז.): וכי באן עיני דבר נש, אלא חכימא מסתכל מאן דקימא על רישא, רצה לומר בכל דבר מביט אל ראשית הדבר ההוא מאין נשתלשלה ומי שרשה של הדבר ההוא.
באור הפסוקים על פי הנ"ל
וזהו בראשית ברא וכו' בתורה נברא השמים והארץ שהם כללות הכל וכל דבר שבהם, כמאמר רז"ל 'את' לרבות תולדותם.
והארץ, רצה לומר מי שמשקע בארציות, היתה תהו ובהו, מפני שאינו מביט אל החיות, ובאמת מעצמם הם תהו ובהו. ופרש רש"י אדם תוהא ומשתומם על בהו שבה, רצה לומר מי שהוא אדם תוהא ומשתומם על הכסיל המשקע בארצות, הרי בה הוא, רצה לומר הרי בו הוא חיות של הקודשא בריך הוא, והוא אינו מבין ומתרחק ממנו.
וכשהאדם מסתכל בכל דבר אל החיות מקים 'שויתי ה' לנגדי תמיד' (תהלים טז ח), שבכל דבר משוה נגדו הויה מהוה כל הויה.