וַיִּבְרָא אֱלֹקִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹקִים בָּרָא אֹתוֹ זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם (אָדָם הָרִאשׁוֹן בּ' פַּרְצוּפִין נִבְרָא, חַד אָמַר זָנָב וְחַד אָמַר פַּרְצוּף, ברכות סא.) (א כז)
רַבִּי עֻזִּיאֵל מַיְיזְלִישׁ זְיָעַ״א
בְּחִינַת 'זָנָב' – אוֹר מַקִּיף לִשְׁמֹר אֶת הָאָדָם מֵהַקְּלִפּוֹת
לְהָבִין מִלַּת 'זָנָב', כִּי מַה עִנְיַן הַדָּבָר הַזֶּה. נִרְאֶה דְּהִנֵּה כָּל דָּבָר צָרִיךְ קְלִפָּה וְהַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לַפֵּירִי עַצְמוֹ. וְזֶה הוּא שֶׁמְּרַמֵּז 'חַד אָמַר זָנָב' מְרַמֵּז עַל הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֵּירִי וּמַקִּיף אוֹתָהּ, כֵּן יֵשׁ גַּם כֵּן בָּאָדָם ב' מִינֵי נְשָׁמוֹת, אֶחָד הוּא 'אוֹר הַפְּנִימִית', דְּהַיְנוּ הַנְּשָׁמָה הַקְּדוֹשָׁה, וְהַב' הוּא 'אוֹר הֶקֵּף' מִבַּחוּץ כְּדֵי שֶׁיְּהֵא אָדָם מֻקָּף בִּפְנִים וּבַחוּץ בְּאוֹרוֹת אֵלּוּ וְיוּכְלוּ בְּיַחַד לְשַׁבֵּר תַּאֲוַת הַגּוּף וּלְהָבִיא אֶל תּוֹךְ הַקְּדֻשָּׁה, כִּקְלִפּוֹת הַפֵּרוֹת שֶׁמְּשַׁמְּרוֹת אֶת הַפְּרִי וְהַקְּלִפָּה אֵינוֹ כִּי אִם לְסַבֵּב הַפְּרִי מִבַּחוּץ, אֲבָל הַפְּנִימִיּוּת צָרִיךְ לִהְיוֹת נָקִי מִכָּל צַד טֻמְאָה וּמִכָּל לִכְלוּךְ שֶׁבָּעוֹלָם.
בֵּאוּר 'וּמָחָה ה׳ דִּמְעָה מֵעַל כָּל פָּנִים'
אֲבָל בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים נִתְגַּבְּרָה הַקְּלִפָּה כָּל כָּךְ עַד שֶׁנִּכְנֶסֶת אַף אֶל הַפְּנִימִיּוּת. וְזֶה מְרֻמָּז בַּפָּסוּק 'וּמָחָה ה' דִּמְעָה מֵעַל כָּל פָּנִים' (ישעיה כה ח), רָצָה לוֹמַר 'דִּמְעָה' הוּא מִלְּשׁוֹן דָּבָר מְעֹרְבָב, כְּמוֹ שֶׁאִיתָא בַּמִּשְׁנָה אוֹכֵל בְּדֶמַע, וְהַיְנוּ שֶׁלֶּעָתִיד יִמְחֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וִיבַטֵּל הַדִּמְעָה 'מֵעַל כָּל פָּנִים' מַה שֶּׁנִּתְעָרְבָה הַקְּלִפָּה אֶל תּוֹךְ הַפְּנִימִיּוּת. 'וְחֶרְפַּת עַמּוֹ יָסִיר' רָצָה לוֹמַר הַקְּלִפָּה שֶׁהִיא חֶרְפַּת עַמּוֹ יָסִיר וִיבַטֵּל אוֹתָהּ: