וַיֹּאמֶר הַנָּחָשׁ אֶל הָאִשָּׁה לֹא מוֹת תְּמֻתוּן. כִּי יֹדֵעַ אֱלֹהִים כִּי בְּיוֹם אֲכָלְכֶם מִמֶּנּוּ וְנִפְקְחוּ עֵינֵיכֶם וִהְיִיתֶם כֵּאלֹהִים יֹדְעֵי טוֹב וָרָע (ג ד-ה)
מים יחזקאל
רַבִּי יְחֶזְקֵאל קַאצְנֶלְנְבּוֹיגֶן זצ"ל
תְּשׁוּקַת אָדָם הָרִאשׁוֹן לָמוּת כְּדֵי לִזְכּוֹת לְדַרְגַּת מַלְאָךְ
לְדַקְדֵּק שִׁנּוּי הַלָּשׁוֹן, דְּהַקָּבָּ"ה אָמַר 'בְּיוֹם אֲכָלְכֶם מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת' ב' מִיתוֹת, וְחַוָּה לֹא הִזְכִּירָה בִּפְנֵי הַנָּחָשׁ רַק מִיתָה אַחַת 'פֶּן תְּמֻתוּן', וְהַנָּחָשׁ אָמַר 'לֹא מוֹת תְּמֻתוּן' ב' פְּעָמִים. וְעוֹד וְכִי מִכֹּחַ אֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת יִהְיוּ כֵּאלֹהִים.
יְבָאֵר בְּהַקְדִּים מַה שֶּׁכָּתְבוּ הַמְפָרְשִׁים דְּאָדָם בִּהְיוֹתוֹ גַּשְׁמִי אֵין יָכוֹל לָבוֹא לְמַדְרֵגַת מַלְאָךְ עַד לְאַחַר מוֹתוֹ אִם זָכָה, וְכֵן מָצִינוּ בִּזְכַרְיָה שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּבָּ"ה (זכריה ג ז) 'וְנָתַתִּי לְךָ מַהְלְכִים בֵּין הָעֹמְדִים הָאֵלֶּה'.
לְפִי זֶה פֶּן יֹאמַר אָדָם הָרִאשׁוֹן טוֹב לִי הַמָּוֶת מֵחַיִּים וְיֹאכַל מֵעֵץ הַדַּעַת, לָזֶה אָמַר לֵיהּ הַקָּבָּ"ה 'מוֹת תָּמוּת' ב' מִיתוֹת, כְּלוֹמַר אַף לְאַחַר מִיתָתְךָ לֹא תִּזְכֶּה לְמַדְרֵגַת מַלְאָךְ. וְחַוָּה שֶׁהוֹסִיפָה וְאָמְרָה 'לֹא תִגְּעוּ בּוֹ', וְכָל הַמּוֹסִיף גּוֹרֵעַ, שֶׁגָּרְעָה וְאָמְרָה רַק 'פֶּן תְּמֻתוּן'.
לָזֶה אָמַר הַנָּחָשׁ 'לֹא מוֹת תְּמֻתוּן' כֶּפֶל, כִּי אִם מִיתָה אַחַת, וְאָז טוֹב מָוֶת מֵחַיִּים לִזְכּוֹת לְמַדְרֵגַת מַלְאָךְ, וְזֶה שֶׁאָמַר 'וִהְיִיתֶם כֵּאלֹהִים'.