אהל משה

הֲמִן הָעֵץ אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לְבִלְתִּי אֲכָל מִמֶּנּוּ אָכָלְתָּ (ג יא)

רַבִּי מֹשֶׁה כַּ"ץ זצ"ל

אֲכִילַת אָדָם הָרִאשׁוֹן פָּחוֹת מִכַּשִּׁעוּר

נִרְאֶה לִי לְיַשֵּׁב מַה שֶּׁנֶּאֱמַר 'הֲמִן הָעֵץ אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לְבִלְתִּי אֲכָל מִמֶּנּוּ אָכָלְתָּ', לְפִי מַה שֶּׁכָּתְבוּ הַמְפָרְשִׁים דְּאָדָם הָרִאשׁוֹן הִתְנַצֵּל לוֹמַר שֶׁלֹּא אָכַל כְּשִׁעוּר אֲכִילָה, וְהָאוֹכֵל פָּחוֹת מִכַּשִּׁעוּר לֹא חֲשִׁיבָא אֲכִילָה, דְּלָא מְיַתְּבָא דַּעְתֵּיהּ בְּאוֹכֵל פָּחוֹת מִכַּשִּׁעוּר כִּדְאִיתָא בְּיוֹמָא (פ:), וּבִפְרָט הָאָדָם הַגָּדוֹל בָּעֲנָקִים צָרִיךְ שִׁעוּר גָּדוֹל.

וְעַל פִּי זֶה יוּבַן מַה שֶּׁאָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ רַבָּה (יט יב) 'אָכַלְתִּי' אֵין כְּתִיב אֶלָּא 'וָאֹכֵל', אָכַלְתִּי וְאֹכֵל עכ"ל. וְלִכְאוֹרָה תָּמוּהַּ הוּא, וּלְפִי דְּבָרֵינוּ יוּבַן דְּהָכִי פֵּרוּשׁוֹ דְּהִתְנַצֵּל אָדָם הָרִאשׁוֹן לוֹמַר דְּלָא מְיַתְּבָא דַּעְתֵּיהּ בְּזֶה הָאֲכִילָה הַמּוּעֶטֶת, וּלְזֶה אָמַר אָכַלְתִּי וַעֲדַיִן נַפְשִׁי תָּאֵב לֶאֱכֹל עוֹד, וְכֵיוָן שֶׁלֹּא אָכַלְתִּי כַּשִּׁעוּר לֹא חֲשִׁיבָא אֲכִילָה וּפָטוּר אֲנִי מִן הַדִּין.

וּבָזֶה יוּבַן אָמְרוֹ (ג ו) וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ וַתֹּאכַל, וְלֹא קָאָמַר 'וַתִּקַּח פִּרְיוֹ' אֶלָּא 'מִפִּרְיוֹ', רָצָה לוֹמַר הַמִּקְצָת דְּמִקְצָת, וְגַם מִזֶּה הַמִּקְצָת וַתִּתֵּן גַּם לְאִישָׁהּ עִמָּהּ דַּיְקָא, כְּלוֹמַר כְּדֵי שֶׁתְּהֵא אֲכִילָתָן מוּעָט דְּמוּעָט וְיִפָּטְרוּ שְׁנֵיהֶם מִן הַדִּין. וְזֶה שֶׁאָמַר (ג יב) הִיא נָתְנָה לִּי מִן הָעֵץ, רָצָה לוֹמַר מִזֶּה הַמּוּעָט שֶׁלָּקְחָה הִיא, נָתְנָה חֵלֶק מוּעָט גַּם כֵּן לִי, וְלָכֵן וָאֹכֵל וּכְאָמוּר לְעֵיל.

אֲבָל הַקָּבָּ"ה הַיּוֹדֵעַ עֲתִידוֹת בִּטֵּל מַחֲשַׁבְתָּם בְּמַה שֶּׁהִזְהִיר לוֹ מֵעֵץ הַדַּעַת לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ, תֵּבַת 'מִמֶּנּוּ' מְיֻתָּר דְּסַגִּי בְּאִם אָמַר 'וּמֵעֵץ הַדַּעַת לֹא תֹאכַל', אֲבָל כַּוָּנָתוֹ הָיָה לְהַזְהִירוֹ אַף עַל הַמּוּעָט דְּמוּעָט וַאֲפִלּוּ כָּל שֶׁהוּא אָסוּר, וְזֶה שֶׁאָמַר 'מִמֶּנּוּ' רָצָה לוֹמַר מַה שֶּׁתִּהְיֶה מִמֶּנּוּ, הֵן רַב אוֹ מְעַט כָּל שֶׁהוּא מִמֶּנּוּ אָסוּר.

וְזֶהוּ שֶׁאָמַר הֲמִן הָעֵץ אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לְבִלְתִּי אֲכָל מִמֶּנּוּ אָכָלְתָּ, וְכַוָּנָתִי הָיָה לְהַזְהִירְךָ אֲפִלּוּ עַל מוּעָט, דְּבִשְׁלָמָא גַּבֵּי יוֹם כִּפּוּר שַׁיָּךְ לוֹמַר וּלְחַלֵּק בֵּין רַב לִמְעַט, דְּעִנּוּי כְּתִיב בֵּיהּ וְאִם אוֹכֵל מוּעָט עֲדַיִן הוּא בְּעִנּוּי, אֲבָל הָכָא לָאו מִטַּעַם עִנּוּי אֶלָּא אִסּוּרוֹ בְּעֶצֶם וְחַיָּב עַל כָּל שֶׁהוּא.