פניני אביר יעקב

וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם מִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר עָשָׂה ה' אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר אֶל הָאִשָּׁה אַף כִּי אָמַר אֱלֹהִים לֹא תֹאכְלוּ מִכֹּל עֵץ הַגָּן (ג א).

יצר הרע מסית את האדם לעבירות קלות כדי להחטיאו בחמורות

אֶפְשָׁר לִרְמֹז כָּל הַפְּסוּקִים הָאֵלֶּה עַל יֵצֶר הָרָע וְתַחְבּוּלוֹתָיו עִם הָאָדָם, שֶׁמֵּבִיא לוֹ עֵצוֹת מֵרָחוֹק, וּמַתְחִיל לוֹ מִדָּבָר הַקַּל תְּחִלָּה, עַד שֶׁמַּשְׁקִיעוֹ בַּחֲמוּרָה שֶׁבַּחֲמוּרוֹת. וְהִנֵּה רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עָשׂוּ גְּדֵרִים וּסְיָגִים הַרְבֵּה, וְכַוָּנָתָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבוֹא לַעֲבֹר עַל גּוּף הַתּוֹרָה, דְּכֵיוָן שֶׁיֵּשׁ גָּדֵר הַשּׁוֹמֵר הַמָּקוֹם, יְהֵא הָאָדָם נִזְהָר שֶׁלֹּא יָבוֹא לִידֵי מִכְשׁוֹל, וְאִם לֹא יִהְיֶה הָאָדָם נִזְהָר בַּגָּדֵר וִיהֵא פוֹרְצוֹ, יָבוֹא לַעֲקֹר גּוּף הַדָּבָר. וְהִנֵּה יֵצֶר הָרָע אֵין רַמַּאי וּמֵסִית וְיוֹדֵעַ לְפַתּוֹת כָּמוֹהוּ, בַּתְּחִלָּה בָּא אֶל הָאָדָם וְאוֹמֵר לוֹ, אֵלֶּה הַתּוֹסָפוֹת, שֶׁהֵם הַגְּדֵרִים שֶׁהוֹסִיפוּ חֲכָמִים, אִם תַּעֲבֹר עֲלֵיהֶם אֵין בְּכָךְ כְּלוּם, אֵין חָמוּר רַק דָּבָר שֶׁהוּא כְּגוּף הַתּוֹרָה בֶּאֱמֶת, בָּזֶה הֱוֵי זָהִיר וְזָרִיז, אֲבָל דָּבָר שֶׁהוּא תּוֹסֶפֶת אֵין בּוֹ דִּין וְחֶשְׁבּוֹן, וְהוּא מְבַקֵּשׁ לְהַדִּיחוֹ מִדְּחִי אֶל דֶּחִי, כִּי כֵּיוָן שֶׁמַּתְחִיל לְהַטְעִימוֹ טַעַם הָאִסּוּר, מַמְשִׁיךְ עָלָיו זֻהֲמָתוֹ וְעוֹשֶׂה בּוֹ כִּרְצוֹנוֹ. וְאִם יִשְׁמַע לַעֲצָתוֹ וְעוֹבֵר וּפוֹרֵץ גָּדֵר, אַחַר כָּךְ מַמְתִּיק לוֹ טַעַם גּוּף הָאִסּוּר שֶׁל הַתּוֹרָה, וּמִיָּד יִשְׁמַע לוֹ, כֵּיוָן שֶׁטָּעַם טַעַם אִסּוּר. וּכְשֶׁעוֹבֵר עַל גּוּף הָאִסּוּר וְטָעַם טַעֲמָא דְּאִסּוּרָא, עֲבֵרָה גּוֹרֶרֶת עֲבֵרָה, עַד שֶׁמִּשְׁתַּקֵּעַ וּבָא לִידֵי כְּפִירַת הַהַשְׁגָּחָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתְבוּ בַּעֲלֵי הַמּוּסָר זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, דְּמֵאַחַר שֶׁנִּטְמַע אָדָם בַּעֲבֵרוֹת, אוֹמֵר לוֹ, מִי רוֹאֶה לְךָ וּמִי מֵעִיד בְּךָ כְּשֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה בַּסֵּתֶר. וּמִי גָּרַם לוֹ כָּל זֶה, הַהַטְמָעָה שֶׁנִּטְמַע בְּזֻהֲמָתוֹ:

אומר לאדם שיוכל להפטר מן הדין בטענת החיגר והסומא

זֹאת וְעוֹד, כֵּיוָן שֶׁנִּטְמְעוּ מְבַקְשִׁים אֵיזוֹ תַּחְבּוּלָה שֶׁאִם אֶפְשָׁר שֶׁיִּתָּבְעוּ לְדִין בְּאוֹתוֹ עוֹלָם יִפְטְרוּ עַצְמָם, וְהַתַּחְבּוּלָה הִיא כְּמוֹ טַעֲנַת הַחִגֵּר וְהַסּוּמָא (סנהדרין צא.), שֶׁהִנִּיחָם בַּעַל הַתְּאֵנָה לִשְׁמֹר הַתְּאֵנָה, וְהֵם עָשׂוּ תַּחְבּוּלָה וְהַחִגֵּר רָכַב עַל הַסּוּמָא, וּכְשֶׁבָּא בַּעַל הַתְּאֵנָה לֹא מָצָא תְּאֵנִים יָפוֹת שֶׁהָיוּ בַּתְּאֵנָה, אָמַר לָהֶם, מַה זֶּה עֲשִׂיתֶם, אָמַר לוֹ הַחִגֵּר, וְכִי אֲנִי יָכוֹל לַעֲלוֹת לַתְּאֵנָה, וְהַסּוּמָא אָמַר לוֹ, וְכִי אֲנִי רוֹאֶה שֶׁאוּכַל לִבְרֹר הַיָּפוֹת, אָמַר לָהֶם בַּעַל הַתְּאֵנָה, וְכִי אֲנִי שׁוֹטֶה שֶׁאַתֶּם רוֹצִים לְהַטְעוֹת אוֹתִי, מַה שֶּׁעֲשִׂיתֶם אֲנִי יוֹדֵעַ, עָמַד וְהִרְכִּיב הַחִגֵּר עַל הַסּוּמָא, אָמַר לָהֶם, כָּזֶה עֲשִׂיתֶם, וְיִסְּרָם וְהִלְקָם עַל כָּךְ. כָּךְ בְּאוֹתוֹ הָעוֹלָם, הָרְשָׁעִים הַשּׁוֹטִים כָּךְ אוֹמְרִים, הַגּוּף אוֹמֵר, אֲנִי לֹא עָשִׂיתִי כְּלוּם, הַנְּשָׁמָה הִיא שֶׁעָשְׂתָה, שֶׁהֲרֵי מִשֶּׁיָּצְאָה מִמֶּנִּי אֲנִי עֵץ יָבֵשׁ. וְהַנְּשָׁמָה אוֹמֶרֶת, אֲנִי לֹא עָשִׂיתִי כְּלוּם, שֶׁהֲרֵי אֵין לִי יָדַיִם וְלֹא רַגְלַיִם וְלֹא גּוּף. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְכִי לְפָנַי אַתֶּם עוֹשִׂים תַּחְבּוּלָה שֶׁל שֶׁקֶר, מִיָּד מַחֲזִיר הַנְּשָׁמָה לַגּוּף וְאוֹמֵר לָהֶם, כְּשֶׁהֱיִיתֶם בִּשְׁנֵיכֶם כָּךְ עֲשִׂיתֶם, וּמַעֲנִישׁ לָהֶם שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד, וְאַחַר כָּךְ מַעֲנִישׁ כָּל אֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ:

החוטא מאמין ליצר הרע

וְהִנֵּה הַתַּחְבּוּלָה הַזֹּאת, יֵצֶר הָרָע, אֶפְשָׁר אֲפִלּוּ בְּחַיֵּי הָרְשָׁעִים אוֹמֵר לָהֶם, אֲפִלּוּ אִם יַעֲמִידְכֶם לְדִין בְּאוֹתוֹ עוֹלָם, תִּפְטְרוּ עַצְמְכֶם בְּטַעֲנַת הַחִגֵּר וְהַסּוּמָא. וְכֵיוָן שֶׁנִּטְמְעוּ וְנִשְׁתַּקְּעוּ בַּעֲבֵרוֹת, נִתְטַמְטֵם לִבָּם וּמַאֲמִינִים לְכָל דְּבָרָיו, עַד שֶׁמַּשְׁקִיעָם וּמַטְבִּיעָם בִּיוֵן מְצוּלוֹת בְּמָקוֹם שֶׁאֵינָם יְכוֹלִים לַעֲלוֹת, וּמַעֲנִישִׁים אוֹתָם בְּאוֹתוֹ עוֹלָם עֳנָשִׁים קָשִׁים וּמָרִים, גֵּיהִנָּם כָּלֶה וְאֵינָם כָּלִים:

בתחילה מסית את האדם לעבור על דברי חכמים

וְנָבוֹא לְבֵאוּר הַפְּסוּקִים. וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם, הַנָּחָשׁ הוּא הַשָּׂטָן הוּא יֵצֶר הָרָע, הָיָה עָרוּם מִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה, דְּאֵין עָרוּם וְרַמַּאי כְּמוֹ יֵצֶר הָרָע שֶׁמֵּבִיא עֵצוֹת מֵרָחוֹק. וַיֹּאמֶר אֶל הָאִשָּׁה הוּא הַגּוּף, אַף כִּי אָמַר אֱלֹהִים לֹא תֹאכְלוּ מִכֹּל עֵץ הַגָּן, הַכַּוָּנָה הִיא שֶׁאוֹמֵר יֵצֶר הָרָע לָאָדָם, הֵיכִי דָּמֵי שֶׁהַגְּדֵרִים וְהַסְּיָגִים שֶׁהוֹסִיפוּ חֲכָמִים תַּחְשֹׁב אוֹתָם כְּמוֹ הַמִּצְוֹת שֶׁצִּוָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּתּוֹרָה, זֶה לֹא יַעֲלֶה עַל הַדַּעַת, דְּאִם אִיתָא דְּמֵאֵת ה' הָיָה הַדָּבָר הָיָה לוֹ לְכָתְבָם בַּתּוֹרָה, וּמִדְּלֹא כְּתָבָם לֹא מֵאֵת ה' הָיוּ, וְכֵיוָן שֶׁכֵּן, אִם תַּעֲבֹר עֲלֵיהֶם אֵין עָלֶיךָ עֹנֶשׁ וְעָוֹן אֲשֶׁר חֵטְא, וְלֹא תִּתֵּן עֲלֵיהֶם דִּין וְחֶשְׁבּוֹן. וְזֶהוּ אוֹמְרוֹ אַף כִּי אָמַר אֱלֹהִים לֹא תֹאכְלוּ מִכֹּל עֵץ הַגָּן, וְהַכַּוָּנָה הִיא דְּהַתּוֹרָה נִקְרֵאת 'גַּן' מִשּׁוּם דְּיֵשׁ בָּהּ נ"ג פָּרָשִׁיּוֹת, וּמִלַּת 'מִכֹּל' בָּא לְרַבּוֹת הַגְּדֵרִים וְהַסְּיָגִים שֶׁהוֹסִיפוּ חֲכָמִים. וּבְתַחְבּוּלָתוֹ, פֶּה רָשָׁע וּפֶה מִרְמָה, כָּךְ אוֹמֵר לָאָדָם, בֶּאֱמֶת אַתָּה שׁוֹמֵעַ לְדָבָר זֶה שֶׁמֵּאֵת ה' יָצָא הַדָּבָר שֶׁלֹּא תֹאכְלוּ מִכֹּל עֵץ הַגָּן, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא תַּעַבְרוּ עַל שׁוּם מִצְוָה מִן הַמִּצְוֹת, בֵּין שֶׁכְּתוּבִים בְּגוּף הַתּוֹרָה בֵּין שֶׁהוֹסִיפוּ חֲכָמִים. וְדָבָר זֶה לֹא יַעֲלֶה עַל הַדַּעַת, דְּבִשְׁלָמָא הַכְּתוּבִים בַּתּוֹרָה לֹא יֵשׁ לִי טַעֲנָה עֲלֵיהֶם, דְּאֵלֶּה דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים וְאֵין לִנְטוֹת מֵהֶם יָמִין וּשְׂמֹאל. אֲבָל שֶׁהוֹסִיפוּ חֲכָמִים, אֵין סְבָרָא לָהֶם כְּלָל, דְּאִם אֱמֶת הָיָה הַדָּבָר הַזֶּה, מִפְּנֵי מָה לֹא נִכְתְּבוּ בַּתּוֹרָה, אֶלָּא וַדַּאי דָּבָר פָּשׁוּט הוּא שֶׁאֵין הָעוֹבֵר עֲלֵיהֶם יֵעָנֵשׁ כְּלָל: (פיתוחי חותם)