וַיְגָרֶשׁ אֶת הָאָדָם וַיַּשְׁכֵּן מִקֶּדֶם לְגַן עֵדֶן אֶת הַכְּרֻבִים וְאֵת לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת לִשְׁמֹר אֶת דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים (ג כד)
שְׂפַת אֱמֶת
רַבִּי יְהוּדָה אַרְיֵה לֵייבּ מִגּוּר זִיעָ"א
לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת הוּא אָדָם עַצְמוֹ
כְּתִיב 'וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה' (ב ז). פֵּרוּשׁ שֶׁהוּא כְּלִי לְהַמְשִׁיךְ חַיּוּת הַנְּשָׁמָה לְתוֹךְ כָּל הָאֵבָרִים. וְהִנֵּה קֹדֶם חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן הָיָה כֻּלּוֹ חַי, וְעַל יְדֵי הַחֵטְא בָּא הַמִּיתָה מִצַּד הַגּוּף.
וּכְתִיב וַיְגָרֶשׁ אֶת הָאָדָם. וְכָל הָעִנְיָן לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת, הַכֹּל הוּא בָּאָדָם עַצְמוֹ, שֶׁנַּעֲשָׂה מָסָךְ מַבְדִּיל בֵּין הַנֶּפֶשׁ וְנִשְׁמָה שֶׁרוֹמֵז לְגַן עֵדֶן וּלְעֵץ הַחַיִּים וּבֵין הַגּוּף. אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁבָּחַר בָּנוּ וְנָתַן לָנוּ תּוֹרָה וּמִצְוֹת, פָּתַח לָנוּ פֶּתַח לְהִתְדַּבֵּק בְּעֵץ הַחַיִּים וּלְהַמְשִׁיךְ חַיּוּת הַנְּשָׁמָה לָאֵבָרִים עַל יְדֵי הַמִּצְוֹת. 'נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר' (משלי ו כג) הָאֵבָרִים וְהַנֶּפֶשׁ (פרשת אחרי תרס"א):