Skip to content
פרשה

תהיות על טעויות

  • Bereishis
  • 5787
  • Hebrew
View printout

צלילי שירים חדרו לתודעתו של זיו. עכשיו, כשהוא מתחיל להתעורר הוא גם נזכר שלפני שינה ארוכה הוא שומע אותם. מבט למחוגים הזוהרים של השעון המלבני שעל שידת הבמבוק לצד מיטתו גרם לו להתעורר סופית. חמש ועשרה. זהו. בוקר. הוא פספס תפילת ערבית! היכה בו הזיכרון והעלה טעם חמוץ באפו.

חמש ועשרה. הוא חזר אתמול מהעבודה, טעם משהו והעייפות הכריעה אותו. הלילות המחשיכים מוקדם של החורף מפילים עליו תוגה. כאילו משהו בו נכבה והוא רק מבקש להיעלם לתוך שינה גואלת. כשערך את צעדיו הכבדים ועלה על מיטתו חשב שיירדם לשעה שעתיים ויקום למניין האחרון בבית הכנסת בשכונת הכרם. ועכשיו זהו, הוא החמיץ.

המחשבות מרוקנות אותו ואין לו אפילו קמצוץ של רצון לקום. כאילו ידיו ורגליו כבר לא נשמעות לו, וכוח החיים שהיה מתעורר בו מדי בוקר - נעלם. וכמו ברכבת דוהרת, מצטרפים אל המחשבות שלו קרונות עמוסים באכזבות ותסכולים מהעבודה ומהילדים. הם לא מספיק טובים, והוא לא מספיק משקיע בהם.

גם מצב החשבון המרוקן שלהם מעיק עליו, והוא מאוכזב מעצמו בעיקר. וההחלטות הטובות שלו מראש השנה, התפילות, הסליחות, הכל התחיל טוב. היה בטוח שהשנה זה הולך להיות אחרת, והנה על ההתחלה פספוס כזה.

טעות, טעית, טעית.

אז תתקן.

הקול הזה מאיר לו משום מקום.

מניין שחרית הראשון.

בבת אחת מוחו מואר.

כמו מאליו נעמד, ידיו ורגליו שוב לא ממתינות לפקודות מפורשות שלו. אחרי ההתארגנות הרגילה הוא מניח את תפיליו תחת בית שחיו. מתעטף במעיל האפור שלו, רוכס עד למעלה, מניח את הכובע על ראשו ויוצא. קור של שחרית מקדם את פניו. הרוחבות עדיין חשוכים והוא פוסע בהם כמעט לבדו. הדקות חולפות והוא מכין את המהפך. הרגליים שלו נעשות קלות, מרחפות, ומילות התפילה מספרות לו.

נשמה, שנתת בי,

טהורה היא.

טעויות נעשו, נעשות וייעשו. החיבור לאמונה כי אנו טובים ורוצים במהותנו טוב - כנראה תפחית אותן ותעורר אותנו לקום כשעירנו.

More in this printout

View the whole printout