הוד כ"ק אדמו"ר מרנא ורבנא שלום דובער – אדמו"ר מוהרש"ב
המשך תער"ב – א"ר אבהו למה תוקעין בשופר של איל, יום ב' דר"ה, העת"ר
שיח) והנה לכאו' גם בחי' אין דמל' דאצי' אינו בחי' אין אמיתי כ"א אדרבא הוא עיקר בחי' היש כו', וכדוע בענין אל דעות ה' ב' דעות דעת המקבל ודעת המשפיע שהן הפכים ומ"ז כו', דהנה ד"ת שזהו דעת המקבל הוא שלמטה יש ולמעלה אין, וכמו והחכ' מאין תמצא הרי החכ' הנמצאת היא בחי' יש והכח השופע המהוה אותה מאין הוא בבחי' אין, ולגבי כח השופע הוא בהיפך שהחכ' הנמצאת היא בבחי' אין דכולא חשיבא ממש לגבי העצמות שהוא אמיתת היש כו', וכמו"כ הוא בהתהוות העולמות מאין ליש שנק' האצי' בשם אין לגבי בי"ע שהם היש ודבר מה, ובאמת הוא להיפך שהאצי' הוא אמיתת היש כי הוא העצם וכל דיירי ארעא כלא חשיבא שהנבראים הן בחי' אין באמת כו'. וא"כ הרי כמו שנת"ל בבי"ע שהמקור הוא אמיתת היש לגבי המתהוה כמו מל' דברי' לגבי יצי' כו' כ"א שהוא בבחי' אין רוחני לגבי', הרי לכאורה כמו"כ גם בבחי' מל' דאצי' לגבי בי"ע כו'. רק צ"ל שנק' אין אמיתי מפני שמציאות הבי"ע לא נמצא בבחי' המל' כלל, ומה שאצי' הוא אמיתת היש היינו שהוא אלקות שזוהי האמיתית והנבראים אינם מציאות אמיתי כו', אבל לא שבאצי' נמצא ענין היש ח"ו, ואינו דומה לאין דברי' לגבי יצי' דהאין דברי' הוא אותו המהות דיש דיצי' אלא שהוא בבחי' אין רוחני לגבי' כו', משא"כ באין דאצי' שאינו מהות בחי' היש דברי' כו'. הנה לכאורה משמע שגם בחי' המהות דנבראים נמצא כלול בבחי' מל' דאצי' כו', וכדאי' בע"ח שיש כל מיני דצ"ח באצי' וכמו שנק' המל' בשם סלע ואבן ולפעמים בשם עפר ולפעמים בשם שושנה ותפוח כו'. והענין הוא עד"מ כשייצר האדם בשכלו ומחשבתו באיזה דומם או צומח הרי נעשה ציור אותו הדבר במחשבתו בבחי' הרוחניות של המח' שלו ממש כמו שמצייר הדבר בגשמיות, וכפי אופן הרצון בלבבו לחשוב יחשוב אם בתפוחים או באבנים וכיוצא וכן יתהוו הציורים במחשבת שכלו כו', רק שבמחשבת האדם ה"ז בכח לבד ואין בזה פועל כלל כו'. והדוגמא מזה יובן למעלה בהיות שבחי' אצי' בכלל הוא בחי' רצון המאציל להשפיע מן העצמות כו', שהרצון הזה הוא האמצעי להיות התהוות העולמות כו', כדאי' בזהר כד סליק ברעותי' למברי עלמא וא"י בע"ח שהוא בחי' הרצון דא"ק דרצון זה נכלל כל מה שנתהווה בעולמות והוא בחי' הממוצע כו' כמשנת"ל פ' קס"ד ואח"ז, וכמו"כ בחי' האצי' הוא בחי' הרצון להתהוות העולמות כו',
רק שבא"ק הוא בבחי' העלם עדיין שהוא ראשית ההתהוות שאין בו בחי' פרטים עדיין וכמו חומר הראשון כו' וכמו שנת' שם, ובאצי' בא הרצון בהתגלות, דאצי' הוא בחי' גילוי ההעלם כו' וכמשנת"ל פ' שי"ג, וכמו עד"מ הרצון באדם שמטה שכלו ומדותיו לאופנים פרטים בשינוים רבים והנפש עצמה הרי אחת היא בבחי' יחידה, והשכל ומדות מתפשטים בגילוי מההעלם באופנים שונים לפי רצון הנפש כו', כמו"כ עצמות המאציל הוא כמשל יחידה והאורות הנאצלים מההעלם אל הגילוי בבחי' חו"ב דאצי' וכן המדות דאצי' הוא רק בחי' הגילוי אור מן ההעלם לפי רצון המאציל כו'. ואמנם מה שבא מן השכל והמדות לאיזה ענין פרטי כמו לחשוב בדומם דאבן הנה מיד יתהווה במח' אותיות הציור של הפרט ההוא כו', והן הנקראים יו"ד מאמרות דאצי' כמו מא' תדשא הארץ ומא' יהי רקיע הכוללים כל פרטי הנבראים כו', וכמו שבאדם יבוא מציור הרוחני שבמח' לגשמיות כן למעלה הרי מבחי' האותיות דאצי' שצירו הרצח"מ הוא כח האלקי השופע ומהוה מאין ליש ממש הרקיע הגשמי ממא' יהי רקיע שבמח' ודבור כו', ומה שנק' המל' בשם סלע ואבן היינו כשבאו אותיות דאצי' להיות כח אלקי להוות מאין בחי' הדומם דבי"ע אז גם כח האלקי הזה יקרא בשם אבן ע"ש השפעתו כו', כמו עד"מ מחשבת האבן באדם כו', וכן מה שהמל' נק' תפוח הן האותיות המהווים את התפוחים דבי"ע שנק' המקור ג"כ בזה השם כו' וכן בכל מיני דצ"ח כו'. וא"כ הרי מהות דצ"ח דבי"ע הי' תחלה בבחי' האותיות דבחי' מל' דאצי' (וגם באותיות דמדות ומח' דאצי' כו', וידוע דמציאות הנבראים הוא ג"כ בחי' אותיות כו' ועמ"ש במ"א בהגהות לתאו"א ד"ה פתח אלי' בענין הפרסא כו'), ולכאורה אין זה התחדשות כו' (ובפרט לפי הידוע שלמעלה הרי כח אינו חסר את הפועל הרי כל הדצ"ח שנתהוו בבי"ע נמצאים כלולים באצי' כו', ובאמת בבחי' כח ופועל למעלה הוא שהפועל הוא לפי אופן הכח כו' וכמ"ש במ"א, ומ"מ הרי נמצאים הנבראים בבחי' כח באצי' וה"ז ג"כ כמו העלם וגילוי שאינו התחדשות כו'). אבל האמת הוא דבריאה יש מאין הוא שלא הי' מהות היש כלל תחלה בהעלם במקורו באצי' (ועמשית"ל פ' שכ"ח), שהרי אין ערוך והשתוות כלל בין גשמיות הנברא לגבי בחי' אותיות דאצי' האלקי עד שנא' שהי' אפ' דוגמתו באצי' תחלה כו'.
קיצור. וצ"ל דהלא גם מאצי' לבי"ע הרי ד' שמעלה יש וכל דיירי ארעא כלא, רק שבאצי' לא יש מציאות הנבראים, והלא יש בחי' דצה"מ במל' דאצי', דהנה אצי' הוא הרצון להתהוות וזהו התגלות הע"ס ע"י הרצון, וכשבא לידי מח' פרטיות זי"ע הע"מ היינו האותיות דרצה"מ שבמל', וגם הנבראים הן אותיות, אך באמת מציאות הנבראים לא יש כלל באצי' ובא בבחי' התחדשות.