.‡ כינוס השלוחים העולמי, שלוחי כ"ק מו"ח 2 אדמו"ר נשיא דורנו, מכל רחבי תבל – מתחיל 3 בשבת זו, פרשת חיי שרה, ונמשך בימים שלאחרי 4 זה מפרשת תולדות (שמתחילים לקרוא בתפלת 5 מנחה דשבת זו).
מכיון שכל דבר הוא בהשגחה פרטית¹, ויהודי 7 צריך (לכן) לקחת הוראה מכל דבר שרואה או 8 שומע², ועל אחת כמה וכמה מפרשת השבוע 9 שקוראים ולומדים בזמן זה, וכידוע תורת (אדמו"ר ¹⁰ הזקן³) שצריך לחיות בזה – מובן אם כן, ¹¹ שמהפרשיות בתורה צריך לקחת הוראות בקשר עם ¹² כינוס השלוחים, ותפקידו של שליח בכלל:
חלק גדול מפרשתנו (חיי שרה(⁴ מדבר אודות ¹⁴ השליחות )השליחות הראשונה שמדובר אודותה ¹⁵ בתורה ובאריכות הפרטים⁵) שאברהם שלח את ¹⁶ אליעזר כדי למצוא שידוך ליצחק בנו, וכפי שקיים ¹⁷ אחר כך את השליחות בפועל – בנישואי יצחק ¹⁸ ורבקה. וההמשך והתכלית של זה בפ' תולדות – ¹⁹ "ואלה תולדות יצחק וגו'".
והגם שמדובר אודות שליחות חדֿפעמית ²¹ שאירעה אי פעם – הרי מכיון שהסיפור כתוב ²² בתורה, ועוד עם אריכות הפרטים, עד שה"פרשה ²³ של אליעזר כפולה בתורה"⁶, תורה מלשון הוראה⁷, ²⁴ והתורה היא נצחית⁸ – מובן איפוא שבזה ישנה ²⁵ הוראה כללית ונצחית לכל יהודי.
1
6
13
20
.· ויובן בהקדים השאלה בהאמור: מדוע 26 מספרת התורה, ובאריכות שכזאת, אודות שליחות 27 אליעזר – הן בנוגע לפרטים איך שאברהם השביע ושלח אותו (לאן ללכת, התנאים מהיכן יקח אשה וכו'), והן האריכות בנוגע לאופן איך שאליעזר קיים את השליחות בפועל, עד ש"פרשה של 31 אליעזר כפולה בתורה" (כנ"ל), ובפרט שלכאורה 32 שליחות אליעזר היתה רק הכנה (וטפל) לעיקר – 33 נישואי יצחק ורבקה⁹?
אלא שמזה גופא מובן, ובמיוחד שכל הענינים בתורה הם בתכלית הדיוק, שאריכות הפרטים אודות שליחות אליעזר היא (לא פרט צדדי שהוא 37 רק הכנה (מוכרחת) לתכלית ומטרת השליחות, 38 אלא) ענין עיקרי שנוגע לעצם הענין דנישואי יצחק 39 ורבקה.
.‚ ויש לומר הביאור בזה:
מבואר בכ"מ¹⁰, ששליחותו של אליעזר לעשות 42 את השידוך דיצחק ורבקה הוא ענין הכי כללי 43 בתורה שבזה משתקף כללות עבודת האדם – 44
28 29 30
34
35 36
40
41
1 השליחות שישנה לכל יהודי לעשות דירה לו 2 יתברך בתחתונים¹¹.
רבקה היתה בפדן ארם אצל בתואל ולבן 4 (כשושנה בין החוחים¹²), ושליחותו של אליעזר 5 התבטאה בלהוציא אותה משם ולהביאה להיות אשה ליצחק. שזה מרמז ונעשה תורהֿהוראה 7 שזוהי העבודה דבירור וזיכוך גשמיות העולם 8 והכללתה בקדושה – לעשות לו ית' דירה 9 בתחתונים.
וכפשטות הענין: נישואי יצחק ורבקה – ההכנה ¹¹ לנישואין ונישואין הראשונים הכתובים בתורה – ¹² היא כללות העבודה לעשות להקב"ה דירה ¹³ בתחתונים – לבנות בית בישראל בעולם הזה ¹⁴ הגשמי, עם התכלית – "פרו ורבו ומלאו את הארץ ¹⁵ וכבשוה"¹³, הענין ד"תולדות" ("ואלה תולדות ¹⁶ יצחק"), תולדות כפשוטן וגם "תולדותיהן של ¹⁷ צדיקים מעשים טובים"¹⁴.
עפ"ז יובן גם למה התורה מאריכה כלֿכך ¹⁹ אודות שליחות אליעזר – מכיון שהתורה היא ²⁰ תורה ברורה (תורה אור) בשליחות הכללית שיש ²¹ לכל יהודי לעשות דירה בתחתונים; ועל ידי ידיעת ²² הפרטים של שליחות אליעזר, ניתן להבין יותר טוב ²³ מה היא עבודת השליחות של כל יהודי.
ויתירה מזו: השליחות שיש לכל יהודי לעשות ²⁵ דירה בתחתונים (דוגמת שליחות אליעזר) היא לא ²⁶ (רק) הכנה (וטפלה) לתכלית השליחות (הדירה ²⁷ בתחתונים בפועל, דוגמת נישואי יצחק ורבקה), ²⁸ אלא השליחות גופא היא חלק מעצם הענין ²⁹ דעשיית הדירה בתחתונים, כדלקמן.
.„ בעבודה לעשות "דירה בתחתונים" ישנם ³¹ שני ענינים (כלליים), ההדגשה ד"דירה" וההדגשה ³² ד"תחתונים"¹⁵:
"דירה (בתחתונים)" מדגיש שהגילוי אלקות ³⁴ כאן למטה (בתחתונים) יהי' באופן כזה כמו שאדם ³⁵ (להבדיל) נמצא בדירתו הפרטית – ששם הוא
3
6
10
18
24
30
33
נמצא בגילוי ובהרחבה. כך נעשה עולם הזה 36 התחתון לדירה כביכול להקב"ה ועד לאופן ד"לא 37 יכנף עוד מוריך"¹⁶. "(דירה) בתחתונים" מדגישה, 38 שהגילוי אלקות כאן למטה, יהי' לא רק מצד זה 39 שאלקות הוא בגלוי, אלא שיהי' "בתחתונים" – 40 בתוך התחתונים, במהות והגדר שלהם. ובזה הוא 41 החידוש דדירה בתחתונים, שאע"פ שהעולם מצד 42 בריאתו הוא בדרגא ד"תחתונים", עולם מלשון 43 העלם בהשארם בגדרם ומהותם (גדרי התחתונים), 45 "מכירים" אלקות, עד שהעולם נעשה דירה לו 46 יתברך.
והסתר, פועלים בזה שה"תחתונים", 44
47
מזה מובן, שגם בהאופן שבו עושים הדירה 48 בתחתונים – צריכים להיות שני ענינים אלו:
מכיון שהדירה צריכה להיות בתחתונים (מצד 50 גדרי התחתונים), מובן שזה צריך להעשות (לא ע"י 51 הקב"ה עצמו כביכול, אלא גם) ע"י שלוחו של 52 הקב"ה ("מעשינו ועבודתינו" של יהודי), אשר 53 הקב"ה עשה את כל אחד מבנ"י לשלוחו ע"י 54 ששלח את נשמתו כאן למטה בגוף גשמי, שבו 55 השליח הוא כביכול שני, מציאות מהמשלח, ושליח זה (כמציאות בפ"ע) יפעל את 57 הדירה בתחתונים¹⁷.
ביחד עם זה דרוש, שלשליח תהי' ההכרה 59 שהוא שלוחו של הקב"ה, והוא הולך לקיים את 60 שליחותו בכח שהמשלח מינה אותו כשליח 61 ו"שלוחו¹⁸ של אדם (העליון¹⁹) כמותו" – שעי"ז 62 הוא יכול לפעול שתהי' "דירה (בתחתונים)", דירה 63 לו יתברך, כדלקמן.
עפ"ז יובן אריכות הפרשה אודות שליחות 65 אליעזר, שבזה ישנם (בכללות) שני ענינים: (א) 66 האריכות איך שאליעזר קיים השליחות בפועל, 67 ולפני זה – (ב) איך שאברהם מינה אותו לשליח 68 והשביע אותו וציוה את כל הפרטים לאן הוא ילך וכו' – ששני ענינים אלו – שניהם ענינים עיקריים 70 בהשליחות דלעשות דירה בתחתונים (נישואי יצחק 71 ורבקה):
49
נבדלת 56
58
64
69
72
עצם השליחות (ואופן קיום השליחות) של 2 יהודי, היא (לא רק הכנה טפלה למילוי השליחות, 3 אלא זה גופא) נוגע לעצם הענין דדירה בתחתונים, 4 בגדרי התחתונים²⁰.
ובכדי שיהי' "דירה לו יתברך (בתחתונים)" 6 נוגע מינוי השליחות ע"י אברהם – שהשליח הולך 7 עם כח (השבעת) המשלח, ובטל אליו לגמרי (כמו 8 עבד לאדונו²¹), ושלוחו של אדם כמותו.
.‰ הענין השני הנ"ל בשליחות )מינוי השליח ¹⁰ ע"י המשלח – יובן יותר מענין השליחות כמו ¹¹ שנשתלשל למטה (באדם):
ידוע מה דאיתא באחרונים²² שבשליחות ישנם ¹³ כמה אופנים ומדריגות, ומלמטה למעלה: א( גם ¹⁴ בשעת עשיית השליחות – השליח הוא מציאות ¹⁵ בפני עצמו, ומעשה השליחות מתייחס אליו ¹⁶ (לשליח), רק שבעשי' שלו הוא מוציא י"ח את ¹⁷ המשלח²³. ב( מדריגה נעלית מזו: המעשה ועשי' ¹⁸ גופא (של השליח) מתייחס למשלח. כלומר, ש)לא ¹⁹ השליח עושה זאת, אלא( המשלח עושה זאת על ²⁰ ידו (אבל השליח עצמו – בכל עניניו האחרים הוא ²¹ מציאות בפ"ע). ג) מדריגה עוד יותר נעלית מזו: ²² לא רק שעשיית השליח וכח המעשה, אלא גם ²³ השליח גופא – כל מציאותו – היא מציאות ²⁴ המשלח, ובלשון הידוע – שלוחו של אדם כמותו ²⁵ ממש²⁴, כמותו דהמשלח ממש.
בשליחות של בשר ודם שייכים וישנם כל הג' ²⁷ אופנים אלו; אבל בנוגע לשליחות של כל יהודי,
1
5
9
12
26
כשלוחו של הקב"ה, יש לומר שזהו באופן הג' 28 האופן (הנעלה ביותר), שהוא שלוחו של אדם 29 (העליון) כמותו, "כמותו דהמשלח ממש" (כמבואר 30 בלקו"ת ויקרא¹⁹). אלא בכדי להוציא זאת בגלוי – 31 ה"ז תלוי בעבודה של יהודי: שירגיש שאינו לא 32 מציאות לעצמו, שכופה את עצמו כדי לקיים את 33 רצונו של הקב"ה (כמו שאחד מוציא י"ח את 34 חבירו בברכה – כביכול), ואפי' לא באופן 35 שהמעשה שלו נעשה המעשה של הקב"ה (אבל 36 הוא נשאר מציאות לעצמו), אלא בכל מציאותו 37 (עד וכולל – כל דבר שעושה) הרי הוא שלוחו של 38 הקב"ה, לשמש את קונו²⁵, כמותו דהמשלח ממש 39 ]ממש גם מלשון מישוש²⁶, שגם כפי שהוא שייך ונמצא בעולם המישוש (ובפרט – מצד גופו 41 הגשמי) הוא שלוחו של הקב"ה, ש"ממששים" 42 זאת ב)חוש ה(מישוש[.
ועפ"ז מובן למה נוגע כלֿכך שהמשלח ימנה 44 ויתן כחות לשליח – כי לולא זה אינו שלוחו: עצם 45 התואר שליח מורה שהוא מציאות בפני עצמו, בר 46 דעת בפני עצמו מהמשלח²⁷, ולכן זקוקים לכח 47 מיוחד – כח התורה – שאחד יוכל למנות ששני 48 יעשה דבר בשבילו בשליחותו (ושלוחו של אדם 49 כמותו), אפילו בהאופן הראשון (שהוא (רק) 50 מוציא י"ח את המשלח), עאכו"כ בהאופן השני 51 (שמעשה השליח הוא מעשה המשלח), ובודאי 52 שכן הוא בהאופן הג' (כמותו ממש).
ועד"ז הוא גם בנוגע ליהודי בתור שלוחו של 54 הקב"ה, שהקב"ה שלח אותו כנשמה בגוף באופן 55 אשר בגלוי הוא קיים כמציאות (שליח) בפ"ע, 56 וצריך לעשות עבודה בכח עצמו (בכחותיו 57 הפרטיים), בקב שלו; ומבלי הבט על כך, מתבטל 58 השליח כולו למשלח, עד שנעשה כמותו דהמשלח ממש²⁸.
40
43
53
59 60
נמצא, שבבנ"י צריך להיות החיבור דשני קצוות 2 הפכיים בקיום שליחותו לעשות דירה בתחתונים: 3 השליח צריך להיות בר דעת, הוא צריך לנצל את 4 השכל שלו בכדי למלאות את השליחות. ביחד עם 5 זה הוא צריך להתבטל לגמרי למשלח, בידעו 6 שהולך בכחו ובשליחותו לקיים השליחות, ושלוחו 7 של אדם כמותו.
. ע"פ הנ"ל יובן גם הקשר דתחלת הסדרה 9 (ושם כל הפרשה) – "ויהיו חיי שרה גו'" – עם ¹⁰ המשך הסדרה, אודות שליחות אליעזר לפעול ¹¹ נישואי יצחק ורבקה, שתחלת הסדרה קשורה עם ¹² המשכה.
1
8
יתירה מזו: שם כל הסדרה הוא "חיי שרה", ¹⁴ וידוע ששם (הסדרה) מבטא את תוכן כל הסדרה. ¹⁵ ועפ"ז לכאורה אינו מובן²⁹: שליחות אליעזר (כמו ¹⁶ כל המאורעות המדוברים בסדרה) אירעה לא בזמן ¹⁷ של "חיי שרה", אלא לאחרי פטירתה – א"כ איך ¹⁸ ניתן לקרוא את כל הפרשה בשם "חיי שרה"?!
29
13
דובר כמ"פ
הביאור בזה, ע"פ דברי חז"ל³⁰ ²⁰ "מה זרעו בחיים אף הוא בחיים": מתי ניכר בגלוי ²¹ ובאופן בטוח השלימות ד"חיי שרה" – כאשר ²² ההשפעה של (חיי) שרה ניכר (גם) לאחרי הזמן ²³ דחיים חייתה בעלמא דין, כשעניני טוב וקדושה ²⁴ שלה נמשכים (גם) אחר כך, כולל כפי שזה התבטא ²⁵ בנישואי יצחק ורבקה (ע"י שליחות אליעזר) – ²⁶ שבזה נראה הפעולה של שרה ביצחק בנה (לידת ²⁷ יצחק וחינוכו), והנהגתו היתה בהתאם ל)סדר( חיי ²⁸ שרה, עד ש"ויביאה יצחק האהלה שרה אמו – ²⁹ והרי היא דוגמת שרה אמו"³¹ – דוקא בזה התבטא ³⁰ האמיתיות והנצחיות ד"חיי שרה".
זהו ביאור על השייכות הכללית בין "חיי שרה" ³² והמשך הסדרה; ועדיין צריך להבין את השייכות ³³ עם כל הפסוק "ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים ³⁴ שנה ושבע שנים שני חיי שרה".
ויש
19
31
לומר
הביאור
בזה
ע"פ
המבואר
35
בחסידות³², שג' הענינים ד"מאה שנה ועשרים שנה 36 ושבע שנים" (ש"נכתב שנה בכל כלל וכלל לומר 37 לך שכל אחד נדרש לעצמו"³³) מרמז וקאי על כל 38 כחות הנפש, שנחלקים לג' סוגים: רצון ותענוג 39 (מאה שנה), מוחין (עשרים שנה) ומדות (שבע 40 שנים); וסיום הכתוב "שני חיי שרה", "כולן שוין 41 לטובה"³³, מרמז ומורה איך שכל הכחות האלו 42 נעשים חדורים ומאוחדים בנקודה אחת (כולן שוין 43 לטובה) – הביטול דיחידה שבנפש; עד לעצם 44 הנפש, שלמעלה מהתחלקות )דמדות, מוחין, רצון 45 ותענוג(³⁴, ויחד עם זה ה"ז נמשך וחודר בכל כחות 46 הנפש וכל פרטי מציאות האדם, "מאה שנה 47 ועשרים שנה ושבע שנים".
.Ê עפ"ז יובן השייכות דכל זה עם המשך 49 הסדרה (אודות שליחות אליעזר בקשר עם נישואי 50 יצחק ורבקה):
בכדי ששליח (יהודי) ימלא שליחותו בעולם 52 לעשות דירה לו ית' בתחתונים (כפי שמשתקף 53 בשליחות אליעזר), שבמציאות התחתונים (לשון 54 רבים) יעשה דירה לו (לשון יחיד) להקב"ה, נדרש 55 ששני הקצוות הנ"ל יהיו אצל השליח עצמו: (א) 56 מציאות השליח, עם כל עשר כחות הנפש (רצון 57 ותענוג³⁵, מוחין ומדות), (ב) הביטול של השליח 58 (עם כל כחותיו) למשלח, שזה מאחד את כל 59 כחותיו למטרה אחת – לקיים את רצון המשלח.
שהכח לזה – קיום השליחות "לחתן את יצחק" 61 (העבודה דעשיית דירה בתחתונים) – בא משרה, 62 שאצלה הי' השלימות דשני ענינים אלו: "מאה 63 שנה ועשרים שנה ושבע שנים", השלימות דכל 64 אחד מהעשר כחות, ויחד עם זה "שני חיי שרה", 65 "כולן שוין לטובה" – הביטול דעצם הנפש, 66 שחודר בכל המציאות וכל הכחות.
ומשרה אמנו נמשך הכח לזה לכל יהודי 68³⁶
48
51
60
67
לד
1 בעבודת שליחותו לעשות דירה בתחתונים (הנרמזת 2 בשליחות אליעזר בנישואי יצחק ורבקה הבאה 3 בהמשך ל"ויהיו חיי שרה וגו'"), עי"ז שהוא 4 (השליח) מנצל את כל הכחות שלו (בקיום 5 שליחותו), ועומד בתכלית הביטול³⁷
תכלית ענין הנישואין, כולל נישואי יצחק 31 ורבקה, הוא – "פרו ורבו ומלאו את הארץ 32 וכבשוה" – תולדות, "ואלה תולדות יצחק גו'" 33 כנ"ל (ס"ג).
ועד"ז גם בעבודת האדם: לאחרי שהתורה 35 מדברת בפרשת חיי שרה אודות עצם השליחות 36 (אליעזר), שמביאה לנישואי יצחק ורבקה (העבודה 37 לעשות דירה בתחתונים), בא אחר כך פרשת 38 תולדות בה מדובר אודות התכלית דשליחות האדם 39 לעשות דירה בתחתונים – שמזה יצא "תולדות" 40 (גילוי כח הא"ס למטה), תולדותיהן של צדיקים 41 מעשים טובים, וכולל גם הפירוש הפנימי (דכ"ק 42 מו"ח אדמו"ר⁴³) ב"פרו ורבו" (המצוה הראשונה 43 בתורה)", שכל יהודי צריך "לעשות" עוד יהודי, 44 ע"י שמקרב אותו יותר לתורה ומצוות, כמאחז"ל⁴⁴ "כל המלמד בן חבירו תורה מעלה עליו הכתוב 46 כאילו ילדו, שנאמר⁴⁵ ואלה תולדות כו'".
ובפשטות, שבשליחות לעשות דירה בתחתונים 48 לא מסתפקים רק בפירסום אלקות בעולם, אלא 49 לעשות כדרוש שמזה יצא תולדות ופירות – עד 50 פעולה נמשכת, כך שגם המקבלים (כל אלו 51 שאליהם מגיע השליח) נעשים משפיעים ונושאי 52 פירות, טופח על מנת להטפיח, עד אין סוף.
וגם הפרטים שבפסוק זה – "ואלה תולדות 54 יצחק בן אברהם אברהם הוליד את יצחק" – 55 מרומזים פרטי הענינים בקיום שליחות זו:
ה"תולדות" צריכים להיות באופן גלוי – 57 "ואלה" – מראה באצבעו ואומר אלה (זה); ושהם 58 תולדות – מציאות חדשה וניכר איך שהם 59 "(תולדות) יצחק", כל השומע יצחק לי⁴⁶ – בצחוק 60 ושמחה, שמראה שזה "חדר" בהם לגמרי.
"בן אברהם" – רואים בו בגלוי איך שהוא בנו 62 של אברהם )עד ש"ואברהם הוליד את יצחק", 63 רואים בגלוי איך ש"קלסתר פניו של יצחק דומה 64 לאברהם"⁴⁷, כך ש"העידו הכל )אפילו גם ליצני 65
34
לרצון 6 המשלח, עד שהוא כמותו דהמשלח ממש; ועי"ז 7 יש בכחו לפעול כך גם בעולם – בתחתונים לשון 8 רבים, ריבוי הפרטים שבעולם (הנחלקים בכללות 9 לעשר, עשרה מאמרות שנשתלשלו מעשר ספירות, ¹⁰ "מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים"), שיעשו ¹¹ דירה (לשון יחיד) לו יתברך, עד לו לעצמותו, ¹² באופן שבכל הפרטים נרגש הנקודה האחת ¹³ ד"אמיתת המצאו", שמצד זה "כולן שוין לטובה".
.Á ויש לומר שזה מרומז גם בתיבת "שליח" – ¹⁵ כמדובר במ"א³⁸, ש"שליח" בצירוף עשר (יו"ד) ¹⁶ הוא בגימטריא (ואותיות) "משיח":
עי"ז ששליח מנצל את העשר כחות שלו ¹⁸ במילוי שליחותו ("מאה שנה ועשרים שנה ושבע ¹⁹ שנים"), ה"ה מגלה את הניצוץ משיח שבו³⁹, ²⁰ ש"משיח" מורה על השלימות ופנימיות דכל דבר, ²¹ ובלשון הקבלה – בחי' יחידה הכללית⁴⁰, שלמעלה ²² מהתחלקות כו', ולכן ה"ז נמשך וחודר בכל פרטי ²³ הדרגות (ש"כולן שוין לטובה"), כידוע שיחידה ²⁴ היא בחי' שמן, שמפעפע בכל דבר⁴¹.
ועי"ז הוא מגלה גם את משיח צדקנו בכל ²⁶ העולם – האמיתיות ופנימיות דכל העולם, כפס"ד ²⁷ הרמב"ם⁴²
14
45
47
17
53
25
56
שע"י מצוה אחת יש בכח להכריע ²⁸ ולהביא תשועה והצלה בכל העולם כולו.
.Ë ע"פ הנ"ל יובן ג"כ ההמשך דפרשת תולדות ³⁰ לפרשת חיי שרה:
29
61
1 הדור( אברהם הוליד את יצחק"), על שם "כי אב 2 המון גוים נתתיך"⁴⁸, שהוא משפיע על "המון 3 גוים", שמבלי הבט על כך שמקודם הי' "אברם" 4 (אב רם, מובדל משאר כל העולם⁴⁹), עד באופן 5 דאברם העברי, שעמד מעבר אחד וכל העולם 6 מעבר שני – עושה דירה בתחתונים, שגם ב"המון גוים" בכל העולם יורגש איך שאברהם – יהודי (היהודי הראשון) – הוא ה"אב" שלהם.
"תולדות" לשון רבים: לא מסתפקים בתולדה ¹⁰ אחת, אלא צריך להיות ריבוי "תולדות". ובכללות ¹¹ נחלקים התולדות לשני סוגים – "יעקב ועשו ¹² (האמורים בפרשה)"⁴⁷, העבודה דעשה טוב וסור ¹³ מרע, שני הענינים בהם נחלקת כללות העבודה ¹⁴ דעשיית הדירה בתחתונים.
ויתירה מזו: כשם שעשו הי' בנו של יצחק ¹⁶ ורבקה – כך גם צריך להיות העבודה ד"תולדות" ¹⁷ באופן חיובי – לברר גם את "עשו", שקאי על ¹⁸ דברי הרשות וענינים גשמיים ותחתונים שבעולם ¹⁹ (נוסף על העבודה ד"יעקב" – "איש תם יושב ²⁰ אהלים"⁵⁰, – העבודה בעניני קדושה, תורה ²¹ ומצוות), כפי שיעקב עשה אחר כך ע"י שהתלבש ²² בלבושי המתברר (לבושי עשו), עד שמגלים ²³ ב"עשו" למטה בעולם איך ש"עשו" הוא "אמור ²⁴ בפרשה" – המעלה דעשו (הבכור) כפי שעומד ²⁵ בשרשו )אורות מרובים דתהו(⁵¹, כמו שיעקב אמר ²⁶ אח"כ⁵² "אבוא אל אדוני שעירה", בחשבו שעשו ²⁷ כבר מבורר לגמרי ומוכן לגאולה⁵³, כפירוש ²⁸ האמיתי ב"עשו" על שם "שהי' נעשה ונגמר כו' ²⁹ כבן שנים הרבה"⁵⁴, שכל הענינים אצלו כבר ³⁰ עשויים בשלימות כמו שהוא (בפרשה) בשרשו⁵⁵, ³¹ וכפי שיתגלה בגאולה העתידה.
7
8
9
15
ע"פ הנ"ל יובן גם כן המשך הפרשיות – לך 32 לך, וירא, חיי שרה ואח"כ תולדות: לכל לראש 33 צריך להיות העבודה דביטול מדרגתו הקודמת – 34 "לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך", מרצונו 35 הקודם, שכל ומדות⁵⁶; וזה נעשה הכלי לגילוי 36 ד"וירא אליו ה'", עד שזה יורד לפרטים, במציאות 37 וגדרי האדם "מאה שנה ועשרים שנה ושבע 38 שנים"⁵⁷; ומזה יש לאדם כח לצאת בשליחות 39 בעולם לעשות דירה בתחתונים, עד באופן 40 ד"תולדות", "יעקב ועשו" וכל הפרטים הנ"ל בענין 41 ד"תולדות".
.È ע"פ הנ"ל מובן גם כן השייכות והלימוד 43 מהפרשיות (חיי שרה ותולדות) בנוגע לכינוס 44 השלוחים העולמי שמתקיים בימים אלו:
בשעה שמתכנסים יהודים רבים, שכל אחד 46 מהם הוא שלוחו של הקב"ה, כמותו דהמשלח 47 ממש, ועאכו"כ השלוחים דכ"ק מו"ח אדמו"ר 48 שהתכנסו כעת, שאצלם בגלוי יותר עבודת 49 השליחות לעשות דירה בתחתונים ע"י הפצת 50 התורה והיהדות והפצת המעיינות חוצה – מובן, 51 שאז נוסף עוד יותר תוקף בענין השליחות בכל 52 אחד מהם, בשני ענינים הנ"ל: (א) תוקף המציאות 53 של כל שליח לנצל את עשר כחותיו הפרטיים 54 במילוי שליחותו הוא במקומו, ו)ב( הביטול שלו 55 להתמסר לגמרי למשלח כ"ק מו"ח אדמו"ר, 56 ולהעשות כמותו דהמשלח ממש.
שזהו התוכן ד"כינוס השלוחים העולמי" – דבר 58 והיפוכו: כינוס (לשון יחיד) פירושו, שישנם 59 אנשים רבים ("שלוחים" לשון רבים) שמתכנסים 60 יחד.
42
45
57
61
ועאכו"כ כשזה "כינוס השלוחים העולמי", 62 שלוחים שבאים מכל העולם, עולם מלשון העלם 63 והסתר, הנחלק לריבוי מקומות ופרטים, עד מן 64
לו
1 הקצה אל הקצה, מקצה אחד של העולם לשני; 2 וביחד עם זה מתכנסים יחד ב"כינוס" אחד [ובפרט 3 בבית הכנסת ובית המדרש, מקום שמגדלין בו 4 תורה תפלה⁵⁸ ומעשים טובים], במטרה אחת – 5 להיות יחד "איש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק"⁵⁹, ולחזק את עבודתו בשליחותו של משלח יחיד – כ"ק מו"ח אדמו"ר, בשליחותו של המשלח 8 הראשון – הקב"ה – כדי להפיץ יהדות, תורה 9 ומצוות וטוב ויושר בכל העולם כולו, ויחד עם זה ¹⁰ – להוריד את הנקודה ומטרה אחת אצל כל אחד ¹¹ לפי שליחותו הפרטית, במקומו הפרטי, זמן ומצב, ¹² ולפעול בכל פרטי המקומות שבעולם ("עולמי") ¹³ שיורגש ויראה בגלוי איך שזהו עולמו (לשון יחיד) ¹⁴ של הקב"ה, ה' אחד.
והכח לזה מקבלים עי"ז שהשלוחים מכל מקום 16 שבעולם (כל אחד כבאֿכח של מקומו) מתכנסים ¹⁷ יחד ומתאחדים בכינוס אחד [ובפרטיות יותר – ¹⁸ שכל אחד מכנס ומאחד את עשר כחותיו] לשם ¹⁹ מטרה אחת – לקיים את רצון המשלח, ומזה ²⁰ נוטלים כחות כדי ללכת לקיים את השליחות כל ²¹ אחד במקומו, וזה מאחד את כל האנשים וכל פרטי ²² עניני העולם, ועי"ז – כל האנשים בכל המקומות ²³ כולם בכל העולם כולו, בנקודה אחת – דירה לו ²⁴ יתברך בתחתונים⁶⁰.
.‡È בכל זה ניתוסף הדגשה יתירה בשנה זו, 26 שנת הארבעים מהסתלקותֿהילולא (תש"י – ²⁷ תש"נ) מהמשלח, כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו:
יצחק הי' בן ארבעים שנה בשעת חתונתו – ²⁹ "ויהי יצחק בן ארבעים שנה בקחתו את רבקה גו' ³⁰ לו לאשה"⁶¹.
ויש לומר שמרומז בזה שלאחרי ארבעים שנה 31 ניתוספת שלימות בעבודה בקיום השליחות לעשות 32 דירה בתחתונים (רמז וענין נישואי יצחק ורבקה), 33 והטעם לזה מובן ע"פ מאחז"ל⁶² ש"לא קאי איניש 34 אדעתי' דרבי' עד ארבעין שנין", כמ"ש⁶³ שמשה 35 רבינו אמר לבנ"י בשנת הארבעים במדבר "נתן ה' 36 לכם לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשמוע".
ועד"ז מובן בנוגע לשנת הארבעים משנת 38 תש"י, שאז ניתוספת שלימות אצל השלוחים 39 בעבודת השליחות שלהם, כי אז נעשה אצלם "קאי איניש אדעתי' דרבי'", בדעת המשלח כ"ק מו"ח אדמו"ר, ושלימות בשני הקצוות הנ"ל: שלימות הביטול דהשליח למשלח, וזה נמשך וחודר בכל 43 כחותיו של השליח, שנכללים ב"לב לדעת עינים 44 לראות ואזנים לשמוע"⁶⁴, עד שכל עניני העבודה 45 (בשליחות זו) במשך הארבעים שנה שעברו 46 מתעלים לדרגא הנעלית ד"קאי איניש אדעתי' 47 דרבי'".
כמרומז גם בסיום פרשתנו )לאחרי הסיפור 49 אודות שליחות אליעזר ונישואי יצחק ורבקה, ומיד 50 לפני שכתוב בפרשת תולדות ש"ויהי יצחק בן 51 ארבעים שנה גו'"( – "על פני כל אחיו נפל", 52 שבערך הארבעים( אזי המצב שלפנ"ז הוא באופן ד"נפל" 54 (ע"ד שבע יפול צדיק וקם⁶⁵), ע"ד מ"ש⁶⁶ "וראית 55 את אחורי ופני לא יראו", שבערך ל"פני" הרי זה 56 "אחורי", אע"פ שה"אחורי" הוא דרגא הכי נעלית. 57
.·È הלימוד מזה בנוגע לפועל, ובמיוחד – 58 בקשר עם כינוס השלוחים העולמי:
לפי המבואר לעיל מובן, שעיקר המטרה דכינוס 60 השלוחים צריך להיות – לחזק עוד יותר ולהפיץ 61 אהבת ואחדות ישראל, מתחיל עי"ז שהכינוס מביא 62 יותר אהבה ואחדות בין כל משתתפי הכינוס, שיחד 63 עם זה שהם שלוחים נבדלים, במקומות נבדלים, 64
6 7
37
40 41 42
15
48
להדרגא
ד"פני"
)שניתוסף
בשנת 53
25
28
59
1 בפרטים נבדלים בעבודת השליחות (ל' יחיד) 2 שלהם – הם מתאחדים בכינוס אחד, לשם מטרה 3 אחת, כדי להתדבר, ואיש את אחיו יעזורו גו' איך 4 ניתן להוסיף בעבודתם, ובפרט בהתאם לשנת 5 הארבעים, ובאופן שכל אחד יוכל להוריד זאת 6 לשליחותו הפרטית, כנ"ל.
והאחדות ב"כינוס השלוחים העולמי" נמשכת 8 אח"כ בשעה שכל שליח שב למקומו, עי"ז שזוכר 9 ויש לו געגועים לזמן שכולם היו יחד, למדו תורה, ¹⁰ התפללו וקבלו החלטות טובות יחד, כך שכל שליח ¹¹ מרגיש (גם בהיותו במקומו) שהוא עומד יחד – ¹² במשחבה דיבור ומעשה – עם כל השלוחים ועם ¹³ המשלח (וההפסק ביניהם הוא רק במקום הגשמי).
וזה נותן לשליח תוספת כח לחזק ולהפיץ ¹⁵ אהבה ואחדות בין בנ"י במקום שליחותו, עד – ¹⁶ להכניס (הנאה לעולם⁶⁷) אחדות בכל תושבי ¹⁷ המקום, כך שכל העולם כולו מתאחד (באופן של ¹⁸ "כינוס") בקיום הרצון של הקב"ה, בנ"י – ע"י תרי"ג מצוות, ואינםֿיהודים – ע"י השבע מצוות ²⁰ בני נח⁶⁸.
7
14
19
ובכללות – ש"כינוס השלוחים העולמי" נותן ²² לכל שליח ולכל השלוחים יותר כח כדי לקיים את ²³ שליחותם בעולם, לגלות איך שהוא עולמו של ²⁴ הקב"ה; עם התכלית שזה מוציא "תולדות" – ²⁵ באופן ד"פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשוה", ²⁶ כולל ומתחיל – "לעשות" עוד יהודי, ע"י המלמד ²⁷ תורה לבן חבירו כאילו ילדו, עד שמגיע ומברר גם ²⁸ את אלו שהם עדיין בדרגת "עשו", "איש יודע ציד ²⁹ איש שדה"⁵⁰, וגם מהם עושה "תולדות יצחק" ³⁰ [שמו של המשלח, כ"ק מו"ח אדמו"ר, "יוסף ³¹ יצחק", "יוסף לי ה' בן אחר"⁶⁹, שמבחי' אחר ³² עושים "בן"⁷⁰.]
.‚È בכדי לחזק עוד יותר את האחדות הגלוי', ³⁴ ממשית ותמידית בין השלוחים – הי' כדאי להדפיס 35 קובץ
21
33
בתור ³⁶ העולמי", והקובץ יכלול: תמונות מכל משתתפי
מזכרתֿנצח
ל"כינוס
השלוחים
הכינוס, כולל – ממשפחתם ובני ביתם; מדור 37 מיוחד מחידושי תורה מ)עכ"פ( אחדים ממשתתפי 38 הכינוס; נקודות מהענינים שדוברו בעת הכינוס, 39 ובמיוחד – ההחלטות טובות שקיבלו בשעת 40 מעשה; ובקשר עם שנת הארבעים – כדאי לכלול 41 שם ענינים (דברי תורה והחלטות) בקשר לשנת 42 הארבעים, כש"קאי איניש אדעתי' דרבי'".
עי"ז שכל שליח, וגם אשתו וילדיו⁷¹, יהי' להם 44 קובץ זה למזכרתֿנצח, ויסתכלו שם מזמן לזמן – 45 ה"ז יוסיף עוד יותר באחדות בין כל המשתתפים, 46 וגם יוסיף תוספת חיזוק בכל עבודתו של כל שליח 47 במקומו הוא, בראותו, את התמונות ובקראו את 48 הכתבות ובהזכרו על הכינוס כשכולם היו יחד, 49 כאיש אחד בלב אחד, כל השלוחים – במטרה 50 אחת: כדי למלאות שליחותם בתכלית השלימות.
.„È ומענין לענין – כאן המקום להזכיר עוד 52 הפעם⁷²
43
51
ע"ד ההשתדלות (כולל ובמיוחד ע"י 53 השלוחים) לחזק בכל מקום ומקום את תקנת משה 54 "להקהיל קהילות בכל שבת כו' ללמוד בהם תורה 55 לרבים"⁷³, ומה טוב – גם ללמוד בכל מקום (נוסף 56 לשיעורים הקבועים בכל מקום לפי ענינו) ענין 57 אחד ושוה (עכ"פ בקיצור בכמות) בפרשת השבוע, 58 בכדי לחזק עוד יותר את אחדות כולם.
עוד ענין שמוסיף באחדות ישראל – הוא סיום 60 הרמב"ם שמתקיים ימים אלו (סיום מחזור השישי 61 ללומדי ג' פרקים ליום, וסיום מחזור שני ללומדי 62 פרק א' ליום) – שע"י לימוד זה מתאחדים כל בנ"י 63 (הלומדים אותו שיעור בכל יום), ואחדות שבאה 64 ע"י לימוד אותו ענין בתורה, ובפרט בספר 65 הרמב"ם, שנכתב עבור כל בנ"י – "לקטן 66 ולגדול"⁷⁴; וכשמסיימים את כל הספר כולו, 67 ה"מקבץ לתורה שבעל פה כולה"⁷⁴, אזי האחדות 68 היא חזקה יותר.
ובפרט ע"י עשיית "סיום הרמב"ם" ברבים, 70 ו"ברוב עם הדרת מלך"⁷⁵. שלכן ודאי ישתדל כל 71
59
69
לח
1 אחד להשתתף בסיום הרמב"ם המתקיים כאן, ביום 2 ראשון בשבוע, ועד"ז בכל מקום לפי ענינו, וגם 3 ישתדל להשפיע על אחרים שישתתפו בזה, בידעו שאפילו שכשניתוסף איש אחד ל"רוב עם" (כולל 5 רבנים וחכמים ועסקנים, חסידים ואנשי מעשה 6 וכו'), ניתוסף בה"הדרת מלך" דמלך מלכי המלכים 7 הקב"ה כביכול, ובכבוד הרמב"ם וכבוד התורה, 8 ועי"ז בכבוד הקב"ה (שהפסקי דינים בתורת ה' – 9 דבר ה' זו הלכה – מגיעים לכל בנ"י ע"י רבני ¹⁰ ישראל).
"מלאה⁷⁶ הארץ דיעה את ה' כמים לים מכסים" 12 (כסיום הרמב"ם), ו)כהתחלת הרמב"ם( הגילוי 13 ד"אמיתת המצאו" בכל העולם כולו (בכל 14 הנמצאים),
גאולה האמיתית והשלימה – שאז יהי' 16 השלימות ד"ואלה תולדות יצחק", שלע"ל יקרא ליצחק "כי אתה אבינו"⁷⁷, שלימות גילוי הצחוק 18 והשמחה דהקב"ה בדירה בתחתונים, ותיכף ומיד 19 ממש.
15
4
17
20
11
ויהי רצון, שכל זה ימהר עוד יותר הזמן כשיהי'
(1 ראה כתר שם טוב (הוצאת קה"ת) הוספות סקי"ט ואילך. (2 שם סקכ"ז ואילך. (3 "היום יום" ב' חשון. ס' השיחות תש"ב ע' 29 ואילך. (4 כד, ב ואילך. (5 ראה גם קונטרס משיחת ש"פ חיי שרה תשמ"ט ס"ב ואילך. (6 פרש"י פרשתנו כד, מב. מב"ר פ"ס, ח. (7 ראה זח"ג נג, ב. רד"ק לתהלים יט, ח. ועוד. (8 ראה תניא רפי"ז. (9 ומה שאמרו חז"ל (פרש"י וב"ר שבהערה 6) ש"פרשה של אליעזר כפולה בתורה" ("והרבה גופי תורה לא ניתנו אלא ברמיזה") כי "יפה שיחתן של עבדי אבות מתורתן של בנים" – הרי (נוסף על זה, שזה גופא צריך ביאור, וראה לקמן הערה 20):
(א) זה טעם רק בנוגע לפרשה כפולה של שיחת אליעזר, אבל לא בנוגע לעצם הסיפור ובאריכות ע"ד שליחות אליעזר בכלל (אפילו בלי הכפל), אף שהוא רק הכנה וטפל למטרת השליחות (נישואי יצחק ורבקה). (ב) זהו רק ביאור באריכות דשיחתן של עבדי אבות יותר מ"גופי תורה" שהרבה מהם לא ניתנו אלא ברמיזה, אבל לא מבואר בזה הטעם שהתורה מאריכה envr df xetiqa ע"ד השליחות שאינו רק הכנה. (ג) ועיקר: כיון שכל עניני התורה הם בתכלית הדיוק, מסתבר לומר שאריכות הפרטים אודות שליחות אליעזר היא (לא רק כדי ללמד ש"יפה שיחתן כו'", אלא גם) ענין ixwir שנוגע לעצם הענין, כבפנים. (10 לקו"ת ברכה צו, סע"ג ואילך. סה"מ תקס"ג ע' לו ואילך. תו"ח פרשתנו קלה, א ואילך. אוה"ת פרשתנו קכז, ב ואילך. סה"מ תר"ס ע' ל ואילך. (11 תנחומא בחוקותי ג. נשא טז. תניא פל"ו. ועוד. (12 ב"ר פס"ג, ד. (13 בראשית א, כח. (14 פרש"י ר"פ נח. (15 ראה גם ס' השיחות תשמ"ח ע' 139 ואילך. (16 ישעי' ל, כ. וראה תניא פל"ו. (17 ראה גם קונטרס משיחת ש"פ חיי שרה תשמ"ט ס"ה. (18 משנה ברכות לד, ב. קידושין מא, ב. (19 לקו"ת ויקרא א, ג. (20 ועפ"ז יומתק הטעם ש"פרשה של אליעזר הוכפל בתורה" מפני ש"יפה שיחתן של עבדי אבות כו'" – כמבואר בחסידות (תו"ח ואוה"ת שבהערה 10. וראה לקו"ש ח"כ ע' 330 ואילך) ש"יפה שיחתן כו'", קאי על העבודה דבירור העולם (טבע) – לגלות בעולם העשר מאמרות (שיחה) שבהם נברא העולם, שזהו"ע דעשיית דירה בתחתונים, בגדרי התחתונים. (21 ראה לקו"ש ח"כ ע' 303. (22 לקח טוב (להר"י ענגיל) כלל א. וראה שו"ע אדה"ז או"ח סרס"ג סכ"ה בקו"א. וראה לקו"ש ח"ח ע' 323 ואילך. חי"ב ע' 148 ואילך. ח"כ שם. ועוד. (23 ועפ"ז מובן בפשיטות הטעם שבמצוה שבגופו אא"פ למנות שליח, כי גם בעת השליחות השליח הוא מציאות בפ"ע (והמעשה מתייחס אל השליח), ולכן אין בכחו להוציא אדם שני במצוה שבגופו. והביאור בזה לפי ב' אופנים נעלים יותר בשליחות דלקמן – ראה הערה 27. (24 תשובות הריב"ש סרכ"ח. (25 ראה משנה וברייתא סוף קידושין. (26 ראה אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ ח"ד ע' תז. (27 ועפ"ז מובן הטעם שגם לפי ב' אופנים אלו אא"פ למנות שליח במצוה שבגופו, כי יש לומר, שגם כשמעשה השליח מתייחס אל המשלח, ועאכו"כ כשנעשה כמותו דהמשלח ממש – הרי לכתחילה הוא (מציאות דהמשלח, אלא) מציאות r"ta שנעשה (ע"י ביטולו אליו) כמותו דהמשלח ממש. ועצ"ע. (28 ויש לומר שהשלימות בזה היא, שהשליח מרגיש שזה גופא שהוא שליח (נפרד מהמשלח), ה"ז גופא רק מפני שזהו רצון ותענוג glynd (ראה לקו"ש קרח תשמ"ז בסופו). (29 ראה לקו"ש ח"ה ס"ע 341 ואילך. חט"ו ע' 145 ואילך. ס' השיחות תשמ"ח ע' 85 ואילך. (30 תענית ה, ב. (31 פרשתנו כד, סז ובפרש"י. (32 ראה לקו"ת ר"פ ברכה. ביאורי הזהר ותו"ח ואוה"ת ריש פרשתנו. ובכ"מ. (33 פרש"י ריש פרשתנו. (34 ראה לקו"ש ח"ה ע' 352. ס' השיחות שם. (35 שבמנין זה (עשרים כנגד חו"ב) לא נמנה דעת, וכשדעת לא נמנה הכתר נמנה, ובכחות הנפש – הכתר הוא רצון ותענוג. (36 שהרי אין קורין לאמהות אלא לארבעה (ברכות טז, ב), כי בכל א' מישראל יש בו מבחי' האמהות (ראה תו"א ר"פ וארא). (37 ולהעיר שנישואי יצחק ורבקה בא בהמשך לעקידת יצחק, שמורה על הקדמת ענין הביטול ומס"נ בקיום השליחות דעשיית דירה בתחתונים (המרומז בנישואי יצחק ורבקה) – ראה קונטרס משיחת ש"פ חיי שרה תשמ"ט ס"ח. (38 שיחות: ליל שמח"ת תשמ"ו. ש"פ חיי שרה תשמ"ו (לקו"ש חכ"ה ע' 336 ואילך). וירא תשמ"ח (ס' השיחות תשמ"ח ע' 81). חיי שרה תשמ"ט סי"ב. (39 מאור עינים ס"פ פינחס. וראה שיחת ליל שמח"ת תשמ"ו. (40 ראה ע"ח שער דרושי אבי"ע פ"א. הובא בלקו"ת ראה כז, א. ועוד. (41 ראה חולין צז, רע"א. שו"ע יו"ד סק"ה ס"ה. (42 הל' תשובה פ"ג ה"ד. (43 לקו"ד ח"ד תשמו, א. ס' השיחות תש"א ס"ע 45 ואילך. (44 סנהדרין יט, ב. הובא בפרש"י עה"פ. (45 במדבר ג, א. (46 וירא כא, ו. (47 פרש"י ר"פ תולדות. (48 לך יז, ד. (49 ראה תו"א ר"פ לך. (50 תולדות כה, כז. (51 ראה בהנסמן לקמן הערה 53. (52 וישלח לג, יד. (53 ראה תו"א ר"פ וישלח. (54 פרש"י תולדות כה, כה. (55 ועפ"ז מובנת בפנימיות קריאת יצחק לבנו בשם "עשו", ע"ש שראה אותו כפי שהוא בשרשו, וכמבואר בענין "רישי' דעשו בגו עיטפי' דיצחק" (תיב"ע ויחי נ, יג. וראה לקו"ש חט"ו וש"נ 'ע .193). (56 ראה קונטרס משיחת ש"פ לך לך. (57 עפ"ז יומתק שאמר אברהם לאליעזר (פרשתנו כד, ד) "אל ארצי ואל מולדתי תלך ולקחת אשה לבני יצחק", אף שנצטווה וקיים אברהם ריבוי שנים לפנ"ז "לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך" (וגם כאן מזכיר זה בדיבורו אל אליעזר (שם, ז): "ה' גו' אשר לקחני מבית אבי ומארץ מולדתי גו'") – כי הכוונה היא לברר גם מקום ארצו ומולדתו (ראה גם קונטרס הנ"ל). (58 מגילה כט, א. (59 ישעי' מא, ו. (60 כתוכן סיום ספר הרמב"ם (שמתקיים בימים אלו): "ובאותו הזמן . .לא יהי' עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד . . שנאמר כי מלאה הארץ דיעה את ה' כמים לים מכסים", היינו שכל מציאות העולם ("הארץ") אינו אלא "דעה את ה'", בדוגמת הים שכל מציאותו אינו אל )מקום ה(מים. היינו החיבור של ב' ענינים שבפנים: מציאות העולם, וכל מציאותה חדורה עם הביטול ל"דעה את ה'", ועד שנעשה (ע"י הביטול) מציאות של "אמיתת המצאו", כהתחלת ספר הרמב"ם – נתבאר בארוכה בההתוועדות. (61 תולדות כה, כ. (62 ע"ז ה, ריש ע"ב. (63 תבוא כט, ג. (64 "עינים לראות" – חכמה, "אזנים לשמוע" – בינה, "לדעת" – דעת, "לב" – המדות (ראה קונטרס משיחת ש"פ בא תשמ"ט ס"ג. וש"נ). (65 משלי כד, טז. וראה חינוך קטן בהקדמה לתניא ח"ב. (66 תשא לג, כג. (67 סנהדרין עא, סע"ב – במשנה. (68 ראה רמב"ם הל' מלכים ספ"ח. לקו"ש חיי שרה שנה זו. (69 ויצא ל, כד. (70 אוה"ת עה"פ שם. ועוד. (71 וגם קטני קטנים – שהרי כשיגדלו יראו הקובץ ותמונתם, וזה יוסיף חיות בעבודתם – באופן ד"גם כי יזקין לא יסור ממנו". (72 ראה קונטרס משיחות ש"פ נח וש"פ לך. (73 שו"ע אדה"ז או"ח סר"צ ס"ג (מיל"ש ר"פ ויקהל). (74 ל' הרמב"ם בהקדמה לספרו. (75 משלי יד, כח. וראה אנציקלופדי' תלמודית בערכו. (76 ישעי' יא, ט. (77 שם סג, טז. שבת פט, ב. וראה תו"א ויצא כא, ג. ועוד.