יום ראשון כ"א מרחשון
מצות לא תעשה רנב.
המצוה הרנ"ב ― היא האזהרה שׁגם הזהרנוּ מלהוֹנוֹת אתֿהגּר בּדברים, והוּא אמרוֹ יתעלּה: "וגר לאֿתוֹנה" (משפטים כב, כ). וּלשׁוֹן המּכלתּא (שם): "וגר לאֿתוֹנה" ― בּדברים. ונכפּל הלּאו ואמר: "לא תוֹנוּ אתוֹ" (ויקרא יט, לג). וּבספרא (קדושים): "שׁלּא תּאמר לוֹ: אמשׁ היית עוֹבד עבוֹדה זרה ועכשׁו נכנסתּ תּחת כּנפי השּׁכינה".
יום שני כ"ב מרחשון
מצות עשה רמה.
המצוה הרמ"ה ― היא הצּוּוּי שׁנּצטוּינוּ בּדין מקּח וּממכּר, כּלוֹמר: הדּרכים שׁבּהן מתקיּם המּקּח והמּמכּר בּין המּוֹכרים והקּוֹנים, וּכבר למדוּ על אפן (קנין) זה ממּהֿשּׁאמר יתעלּה: "וכיֿתּמכּרוּ ממכּר לעמיתך וגוֹ'" (ויקרא כה, יד), אמרוּ (בבא מציעא מז.): "'דּבר הנּקנה מיּד ליד', כּלוֹמר המּשׁיכה". וּכבר נתבּרר, שׁדּבר תּוֹרה מעוֹת קוֹנוֹת, ואין המּשׁיכה בּמּטּלטלין אלּא תּקּנת חכמים; וכן המּסירה וההגבּהה. וּבפרוּשׁ אמרוּ (שם עט:): כּדרך שׁתּקּנוּ משׁיכה בּלּוֹקחין כּך תּקּנוּ משׁיכה בּשּׁוֹמרין (היינו שהטילו עליהם משיכה לרשותן לשויה שומרים). הנּה נתבּאר לך, שׁזּה שׁהתנוּ משׁיכה בּמקּח וּממכּר ― תּקּנה, כּמוֹ שׁנּתבּאר בּמקוֹמוֹ; אבל שׁאר הדּרכים שׁבּהן נקנוֹת הקּרקעוֹת וזוּלתן, כּלוֹמר שׁטר וחזקה ― הסמיכוּן לפּסוּקים. וּכבר נתבּארוּ משׁפּטי דּין זה, כּלוֹמר: ידיעת הדּרכים שׁבּהן מתקיּם המּקּח בּכלֿסוּג וסוּג, בּפרק א' מקּדּוּשׁין וּפרק ד' וּפרק ח' מ(בבא) מציעא וּפרק ג' וּפרק ד' וּפרק ה' וּפרק ו' וּפרק ז' מ(בבא) בּתרא.
יום שלישי כ"ג מרחשון
מצות עשה רמה.
המצוה הרמ"ה ― היא הצּוּוּי שׁנּצטוּינוּ בּדין מקּח וּממכּר, כּלוֹמר: הדּרכים שׁבּהן מתקיּם המּקּח והמּמכּר בּין המּוֹכרים והקּוֹנים, וּכבר למדוּ על אפן (קנין) זה ממּהֿשּׁאמר יתעלּה: "וכיֿתּמכּרוּ ממכּר לעמיתך וגוֹ'" (ויקרא כה, יד), אמרוּ (בבא מציעא מז.): "'דּבר הנּקנה מיּד ליד', כּלוֹמר המּשׁיכה". וּכבר נתבּרר, שׁדּבר תּוֹרה מעוֹת קוֹנוֹת, ואין המּשׁיכה בּמּטּלטלין אלּא תּקּנת חכמים; וכן המּסירה וההגבּהה. וּבפרוּשׁ אמרוּ (שם עט:): כּדרך שׁתּקּנוּ משׁיכה בּלּוֹקחין כּך תּקּנוּ משׁיכה בּשּׁוֹמרין (היינו שהטילו עליהם משיכה לרשותן לשויה שומרים). הנּה נתבּאר לך, שׁזּה שׁהתנוּ משׁיכה בּמקּח וּממכּר ― תּקּנה, כּמוֹ שׁנּתבּאר בּמקוֹמוֹ; אבל שׁאר הדּרכים שׁבּהן נקנוֹת הקּרקעוֹת וזוּלתן, כּלוֹמר שׁטר וחזקה ― הסמיכוּן לפּסוּקים. וּכבר נתבּארוּ משׁפּטי דּין זה, כּלוֹמר: ידיעת הדּרכים שׁבּהן מתקיּם המּקּח בּכלֿסוּג וסוּג, בּפרק א' מקּדּוּשׁין וּפרק ד' וּפרק ח' מ(בבא) מציעא וּפרק ג' וּפרק ד' וּפרק ה' וּפרק ו' וּפרק ז' מ(בבא) בּתרא.
יום רביעי כ"ד מרחשון
מצות עשה רמה.
המצוה הרמ"ה ― היא הצּוּוּי שׁנּצטוּינוּ בּדין מקּח וּממכּר, כּלוֹמר: הדּרכים שׁבּהן מתקיּם המּקּח והמּמכּר בּין המּוֹכרים והקּוֹנים, וּכבר למדוּ על אפן (קנין) זה ממּהֿשּׁאמר יתעלּה: "וכיֿתּמכּרוּ ממכּר לעמיתך וגוֹ'" (ויקרא כה, יד), אמרוּ (בבא מציעא מז.): "'דּבר הנּקנה מיּד ליד', כּלוֹמר המּשׁיכה". וּכבר נתבּרר, שׁדּבר תּוֹרה מעוֹת קוֹנוֹת, ואין המּשׁיכה בּמּטּלטלין אלּא תּקּנת חכמים; וכן המּסירה וההגבּהה. וּבפרוּשׁ אמרוּ (שם עט:): כּדרך שׁתּקּנוּ משׁיכה בּלּוֹקחין כּך תּקּנוּ משׁיכה בּשּׁוֹמרין (היינו שהטילו עליהם משיכה לרשותן לשויה שומרים). הנּה נתבּאר לך, שׁזּה שׁהתנוּ משׁיכה בּמקּח וּממכּר ― תּקּנה, כּמוֹ שׁנּתבּאר בּמקוֹמוֹ; אבל שׁאר הדּרכים שׁבּהן נקנוֹת הקּרקעוֹת וזוּלתן, כּלוֹמר שׁטר וחזקה ― הסמיכוּן לפּסוּקים. וּכבר נתבּארוּ משׁפּטי דּין זה, כּלוֹמר: ידיעת הדּרכים שׁבּהן מתקיּם המּקּח בּכלֿסוּג וסוּג, בּפרק א' מקּדּוּשׁין וּפרק ד' וּפרק ח' מ(בבא) מציעא וּפרק ג' וּפרק ד' וּפרק ה' וּפרק ו' וּפרק ז' מ(בבא) בּתרא.
יום חמישי כ"ה מרחשון
מצות עשה רמה.
המצוה הרמ"ה ― היא הצּוּוּי שׁנּצטוּינוּ בּדין מקּח וּממכּר, כּלוֹמר: הדּרכים שׁבּהן מתקיּם המּקּח והמּמכּר בּין המּוֹכרים והקּוֹנים, וּכבר למדוּ על אפן (קנין) זה ממּהֿשּׁאמר יתעלּה: "וכיֿתּמכּרוּ ממכּר לעמיתך וגוֹ'" (ויקרא כה, יד), אמרוּ (בבא מציעא מז.): "'דּבר הנּקנה מיּד ליד', כּלוֹמר המּשׁיכה". וּכבר נתבּרר, שׁדּבר תּוֹרה מעוֹת קוֹנוֹת, ואין המּשׁיכה בּמּטּלטלין אלּא תּקּנת חכמים; וכן המּסירה וההגבּהה. וּבפרוּשׁ אמרוּ (שם עט:): כּדרך שׁתּקּנוּ משׁיכה בּלּוֹקחין כּך תּקּנוּ משׁיכה בּשּׁוֹמרין (היינו שהטילו עליהם משיכה לרשותן לשויה שומרים). הנּה נתבּאר לך, שׁזּה שׁהתנוּ משׁיכה בּמקּח וּממכּר ― תּקּנה, כּמוֹ שׁנּתבּאר בּמקוֹמוֹ: אֲבָל שְׁאָר הַדְּרָכִים שֶׁבָּהֶן נִקְנוֹת הַקַּרְקָעוֹת וְזוּלָתָן, כְּלוֹמַר שְׁטָר וַחֲזָקָה ― הִסְמִיכוּן לִפְסוּקִים. וּכְבָר נִתְבָּאֲרוּ מִשְׁפְּטֵי דִּין זֶה, כְּלוֹמַר: יְדִיעַת הַדְּרָכִים שֶׁבָּהֶן מִתְקַיֵּם הַמִּקָּח בְּכָל-סוּג וְסוּג, בְּפֶרֶק א' מִקִּדּוּשִׁין וּפֶרֶק ד' וּפֶרֶק ח' מִ(בָּבָא) מְצִיעָא וּפֶרֶק ג' וּפֶרֶק ד' וּפרֶק ה' וּפֶרֶק ו' וּפֶרֶק ז' מִ(בָּבָא) בַּתְרָא.
יום שישי כ"ו מרחשון
מצות עשה רלו.
המצוה הרל"ו ― היא הצּוּוּי שׁנּצטוּינוּ בּדין חוֹבל בּחברוֹ, והוּא אמרוֹ יתעלּה: "וכיֿיריבן אנשׁים והכּהֿאישׁ אתֿרעהוּ" (שמות כא, יח). ואלּוּ הם הנּקראים: דּיני קנסוֹת. וישׁ כּתוּב הכּוֹלל דּיני קנסוֹת כּלּם, והוּא אמרוֹ יתעלּה: "כּאשׁר עשׂה כּן יעשׂה לוֹ" (ויקרא כד, יט). הכּוּנה בּזה שׁלּוֹקחים ממּמוֹנוֹ (מה שהזיק לו) כּדי מה שּׁהזּיק, כּמוֹ שׁבּא בּקּבּלה: אפלּוּ בּיּשׁוֹ בּלבד ― הרי אלּוּ גּוֹבים ממּמוֹנוֹ כּדי אוֹתוֹ השּׁעוּר. ודע שׁדּיני קנסוֹת אלּוּ כּלּם נזקי אדם בּאדם. וכן אם הזּיקה בּהמה אתֿהאדם אוֹ אתֿהבּהמה ― הרי כּלֿהדּינים האלּה לא ידוּן בּהם ולא יפסוֹק אלּא בּית דּין הסּמוּכין בּארץ (נסמכים בשליחות אלה שהיו – מדור לדור). וּכבר נתבּארוּ הלכוֹת דּין זה בּפרק ח' מ(בבא) קמּא.
שבת קודש כ"ז מרחשון
מצות עשה רלו.
המצוה הרל"ו ― היא הצּוּוּי שׁנּצטוּינוּ בּדין חוֹבל בּחברוֹ, והוּא אמרוֹ יתעלּה: "וכיֿיריבן אנשׁים והכּהֿאישׁ אתֿרעהוּ" (שמות כא, יח). ואלּוּ הם הנּקראים: דּיני קנסוֹת. וישׁ כּתוּב הכּוֹלל דּיני קנסוֹת כּלּם, והוּא אמרוֹ יתעלּה: "כּאשׁר עשׂה כּן יעשׂה לוֹ" (ויקרא כד, יט). הכּוּנה בּזה שׁלּוֹקחים ממּמוֹנוֹ (מה שהזיק לו) כּדי מה שּׁהזּיק, כּמוֹ שׁבּא בּקּבּלה: אפלּוּ בּיּשׁוֹ בּלבד ― הרי אלּוּ גּוֹבים ממּמוֹנוֹ כּדי אוֹתוֹ השּׁעוּר. ודע שׁדּיני קנסוֹת אלּוּ כּלּם נזקי אדם בּאדם. וכן אם הזּיקה בּהמה אתֿהאדם אוֹ אתֿהבּהמה ― הרי כּלֿהדּינים האלּה לא ידוּן בּהם ולא יפסוֹק אלּא בּית דּין הסּמוּכין בּארץ (נסמכים בשליחות אלה שהיו – מדור לדור). וּכבר נתבּארוּ הלכוֹת דּין זה בּפרק ח' מ(בבא) קמּא.