אתם נצבים היום כולכם, ש"פ נצו"י, תרד"ע
וע"פ הנ"ל יובן מ"ש אתם נצבים היום כו', דהנה בר"ה חוזר כל דבר לקדמותו וצריכים להוות מאין ליש כו', והגם דהתחדשות החיות הוא בכל יום וכמש"א המחדש בטובו בכי"ו תמיד מע"ב כו', ול"ד בכי"ו אלא בכל עת ובכל רגע, הנה בר"ה הוא כמו בתחלת הבריאה, דז"ע מ"ש ארץ אשר ה"א דורש אותה כו' מרשית השנה עד אחרית שנה מרשית חסר א' שהוא העליית המל' דבליל א' דר"ה המל' עולה בשרשה ומקורה בבחי' עצמות א"ס וצריכים להמשיך מחדש רצון על מלוכה, וזהו ע"י קבעומ"ש דר"ה שהיא בהתגלות עצמות הנפש כו', וכידוע דאינו דומה קבעומ"ש דר"ה לקבעמ"ש דכל השנה דבר"ה הוא בבחי' הזזה עצמיות כו', ובפרט שבר"ה הוא בבחי' סילוק שצ"ל ההמשכה מקום עליון יותר כו', וע"כ הוא הדין ומשפט דר"ה מפני סילוק בחי' המל', וע"ז צריכים תשובה להיות ראוי אל ההמשכה כו', והתשובה היא בחילא יתיר שממשיך מבחי' עצמות א"ס כו', וגם דפנימיות הכוונה היא להיות התגלות המלוכה, ולא כמו ההתהוות שמבחי' דבר ה' שהוא בהעלם, כ"א יהי' בחי' גילוי המלוכה, וכמ"ש מלוך על העולם כולו בכבודך והופע כו', שיהי' גילוי אוא"ס בעולם כו', שזהו ע"י שממשיכים בחי' רצון ותענוג במלוכה כו' וזהו ע"י קבעומ"ש ותשובה דר"ה כו', וזהו מש"א זה היום תחלת מעשיך, ולכאו' הלא בכ"ה אלול נבה"ע ור"ה הוא יום ו' לבריה"ע ומפני מה נק' תחלת מעשיך כו', אך זהו מפני שתכלית הכוונה הוא להיות גילוי המלוכה וזה המשיך אדה"ר ע"י קבלת המלוכה שא' ה' מלך כו', וע"כ נק' תחלת מעשיך שזהו תכלית הכוונה כו'. וזהו"ע אתם נצבים היום דהנה אי' במד"ר תרומה למעלה שרפים עומדים למטה עצי שטים עומדים כו', וידוע ענין שרפים עומדים הוא באמירת קדוש שלהם שהן בתוקף הרצון להיכלל בעצמות אוא"ס כו' וז"ע עומדים ממעל לו מפני שהרצון מושך כל הכחות אליו והיינו בהתגלות הרצון כו', וכמו"כ עצי שטים עומדים, שטים הוא ל' שטות ויש שטות דלעו"ז ושטות דקדושה כו', דבלעו"ז הו"ע אין אדם עובר עבירה אא"כ נכנס בו רוח שטות המכסה על האמת, אמת הוא הניצוץ האלקי כו', ואם הי' הניצוץ אלקי שבו בגילוי לא הי' שייך כלל להדבר תאוה, רק שהרוח שטות של המדה רעה מכסה על הניצוץ אלקי שאין בו הרגש אלקי כו', וגם נדמה לו שעודנו ביהדותו כו', דבאמת ה"ה נעשה נפרד שהרי חבל התקשרות הנשמה באלקות ה"ה ארוג מתרי"ג נימין, וכאשר עובר עבירה ר"ל נפסק נימא א' כו' וכמ"ש באגה"ת, רק שהרוח שטות מכסה ונדמה לו שעודנו ביהדותו כו', ויש בחי' שטות בקדושה כמו אהני לי' שטותא לסבא והוא הרצון שלמעלה מטו"ד כו', ובע"ת מהפכים השטות דלעו"ז לשטות דקדושה כו', וזהו אתם נצבים היום נצבים ועומדים בבחי' רצון שלמעלה מטו"ד כו' וכמ"ש בזהר כדכורא דקיימא בחילא כו', והוא בחי' תוקף התגלות הנפש כו', וזהו אתם נצבים כולכם כולם בשוה, דבהרצון שלמע' מטו"ד לא יש חילוקי מדרי' כו' דמהחכ' ולמטה יש התחלקות שאין דיעותיהן שוות כו', אבל בלמעלה מטו"ד לא יש התחלקות כו', וכמ"ש בסש"ב שהנפשות מתאימות המה כו', וזהו ההפרש בין מ"ת לר"ה דמ"ת הוא גילוי בחי' החכ' דחכמת אדם תאיר פניו ובחכ' יש התחלקות כו', והגם שתורה היא עצמות החכ' בחי' אור עצמי כו', מ"מ ה"ז בחי' אור פנימי שבא בבחי' מדידה כו', וגם בא בבחי' שכל וטעם בחיצוניות החכ' כו', ובכללות היא בבחי' מדידה והגבלה כו', ולכן במ"ת הי' חילוקי מדרי' כו', אבל בר"ה הוא העבודה בהתגלות עצם הנשמה דבזה כולם שוים כו', ומ"ש ראשיכם שבטיכם כו' הן העשר מדרי' דבכללות ציור קומה דנש"י ובכאו"א בפרט הן עשר כחות הנפש כו', והיינו שע"י בחי' נצבים ועומדים כנ"ל עי"ז הוא הקיום של העשר כחות שנמשך בהם תוס' אור כו', וזהו מה שיש עוד פי' בנצבים ל' קיום וכמו שת"א אתון קיימין יומא דין והוא הקיום של העשר כחות כו', וזהו אתם נצבים היום כולכם דביום דר"ה אתם נצבים ועומדים בבחי' ביטול הרצון שלמעלה מטו"ד והוא הקבעומ"ש ותשו' דר"ה דבאמת צ"ל שניהם כו', ועז"א כולכם שכולם שוים בזה כו', ואו' אח"כ ראשיכם שבטיכם כו' היינו שע"י העבודה דבחי' רעו"ד הוא הקיום גם בהכחות פנימיות שנמשך בהם תוס' אור בחי' אור עצמי כו'.
קיצור.
אך הענין דיש מעלה באור ומעלה בכח, ואלקי כולל שניהם, דכח פועל בהתחדשות ניכרת בעצם הגשם, וכמו עשיית הכלי מחומר פשוט שאין זה רק גילוי ההעלם, כי החומר רק נושא את הצורה, ויש גם היפך הטבע וכמו זריקה למעלה, והפעולה אינה ממהות הפועל, משא"כ אור אינו פועל בהתחדשות רק שמאיר כמו אור השמש שזהו כמהות הפועל, והצמיחה היא רק התפשטות לא התחדשות בעצם הגשם, וכן אור הנפש רק מחי' (ומ"מ הוא בבחי' או"פ משא"כ באור, וז"ע אור וחיות). ובזה יובן מ"ש אתם נצבים דבר"ה הוא כמו התחדשות ההתהוות, וזה ע"י קבעומ"ש דר"ה (בחי' כח) בהזזה עצמיות דנפש, שז"ע נצבים דקיימא בחילא, כולכם שוין בזה ראשיכם שבטיכם שעי"ז הוא קיום העשר כחות. וזהו ג"כ אתם נצבים אתון קיימין.