עֲבוֹדַת פָּרָה אֲדְמָה עַל יְדֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֵן
לֶעָתִיד לָבֹא כָּל פְּרָטֵי עֲבוֹדַת פָּרָה אֲדְמָּה יִהְיוּ עַל יְדֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֵן עַצְמוֹ - כִּי:
הַטַעַם לְכָךְ שֶׁעֲשִׂיַּת הַפָּרָה הָיְתָה עַל יְדֵי אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן, מִצְוָתָהּ בִּסְגָן, הוּא, מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ סִבָּה הַמְעַכֶּבֶת אֶת עֲשִׂיַּת הַפָּרָה עַל יְדֵי אַהֲרֹן, שֶׁאֵין קָטֵגוֹר נַעֲשֶׂה סָנֵגוֹר כו'.
אֶמְנָם, לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁאָז יִשְׁלַם לְגַמְרֵי הַתִּקּוּן עַל חֵטְא הָעֵגֶל. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "אֶת רוּחַ הַטָּמְאָה אַעֲבִיר מִן הָאָרֶץ", לֹא שַׁיָּךְ טַעַם זֶה, וּבְמֵילָא, בְּוַדַּאי יַעֲשֶׂה אַהֲרֹן אֶת הַפָּרָה, שֶׁהֲרֵי, כֹּהֵן גָּדוֹל, "כָּל עֵת שֶׁיִרְצֶה לְהַקְרִיב מַקְרִיב כָּל מַה שֶׁיִרְצֶה", וּפְשִׁיטָא - כְּפִי שֶׁמֵבִין גַּם בֶּן חָמֵשׁ לַמִּקְרָא - שֶׁאַהֲרֹן לֹא יְוַתֵּר, חַס וְשָׁלוֹם, עַל הָעֲבוֹדָה דַּעֲשִׂיַּת הַפָּרָה, שֶׁכֵּן, לַמְרוֹת עַנְוְתָנוּתוֹ כוּ', יִרְצָה שֶׁעֲבוֹדַת הַפָּרָה תִּהְיֶה בְּתַכְלִית הַשָּׁלֵמוּת עַל יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ בְּאֹפֶן דְּ"לֹא שִׁנָּה" (בְּאֹפֶן נַעֲלֶה יוֹתֵר מֵהֶעְדֵר הַשְּׁנּוּי בַּעֲבוֹדַת שְׁאָר הַכֹּהֲנִים).
(ע"פ אגרות קודש ח"ב, עמ' עו, סוף הערה 23. מתוך "לקראת שבת")
(תורת מנחם תשמ"ז ח"ב ע' 671, ש"פ תשא תשמ"ז. מתוך "לקראת שבת")
הַחִבּוּר שֶׁל בָּתֵּי הַכְּנֶסֶת לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ
בִּירוּשָׁלַיִם הַבְּנוּיָה לֶעָתִיד יִהְיוּ מְחְבָּרִים לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל בָּתֵּי הַכְּנֵסִיּוֹת שֶׁהָיוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה. נִמְצָא עַתָּה בַּגָלוּת בֵּית הַכְּנֶסֶת הֲרֵי הוּא מְקוֹם הַמִּקְדָּשׁ גּוּפִיהּ דְּלֶעָתִיד.
וְיֵשׁ לוֹמַר שֶׁחִבּוּר הַבָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת שֶׁבְּכָל אֶרֶץ הָעַמִּים ("מִקְדָּשׁ מְעַט") לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ דְּלֶעָתִיד יִהְיֶה בְּהֶתְאֵם וּלְפִי עֵרֶךְ חִלּוּקֵי הַדְּרָגוֹת שֶׁבֵּינֵיהֶם שֶׁבָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת הַמְיִחָדִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם מַעֲלָה יְתֵרָה לְגַבֵּי שְׁאָר בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת (כְּמוֹ "בֵּי כְּנִישְׁתָא וְהוּעַל וּבֵי כְּנִישְׁתָא דְּשָׁף וְיָתִיב בִּנְהַרְדְּעָא" בֵּית רַבֵּנוּ שֶׁבְּבָבֶל) יִהְיוּ קוֹדְמִים בְּהַחִבּוּר לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁיִהְיוּ מְחֻבָּרִים מַמָּשׁ לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ (נוֹגְעִים וּדְבוּקִים בּוֹ לְלֹא הֶפְסֵק בֵּינֵיהֶם) וְעַל יָדָם וּבְאֶמְצָעוּתָם יִהְיוּ מְחֻבָּרִים לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ כָּל שְׁאָר בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת שֶׁבְּאֶרֶץ הָעַמִּים.
(קונטרס 'בית רבנו שבבבל סעיף ג'. מתוך "לקראת שבת")
אֵיךְ מְחַנִּכִים יֶלֶד יְהוּדִי?
עַל הַפָּסוּק "אַל תִּגְעוּ בִמְשִׁיחָי" אָמְרוּ חֲזַ"ל: "אֵלּוּ תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן". וְהִנֵּה, נוֹסֶף לַפֵּרוּשׁ בַּמְּפָרְשִׁים "שֶׁדֶּרֶךְ תִּינוֹקוֹת לְמָשְׁחָן בְּשֶׁמֶן" (רַשִׁ"י), אוֹ "עַל שֵׁם גְדְלָתָן וַחֲשִׁיבוּתָן כִּדְאָמְרִינַן לְמָשְׁחָה - לִגְדְלָה' [שֶׁמְשִׁיחָה הִיא לְשׁוֹן גְּדוֹלָה" (מַהַרְשָׁ"א) - יֵשׁ לְבָאֵר זאת בְּקֶשֶׁר לְ'מָשִׁיחַ':
חִנּוּכֶם שֶׁל יַלְדֵי יִשְׂרָאֵל תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן צָרִיךְ לִהְיוֹת בְּאֹפֶן כָּזֶה שֶׁהַתִּינוֹקוֹת, גַּם קְטַנִים בְּיוֹתֵר - שֶׁהֲרֵי "תִּינוֹק" הוּא מִלְשׁוֹן יוֹנֵק - יִהְיוּ חֲדוּרִים לְגַמְרֵי בְּתוֹךְ תּוֹכָם עִם הָעִנְיָן וְהַנְקְדָּה שֶׁל "מָשִׁיחַ". כָּךְ, שֶׁכַּאֲשֶׁר רַק נוֹתְנִים מַבָּט עַל יֶלֶד יְהוּדִי, מָה רוֹאִים? - אֶת מָשִׁיחַ!
(ע"פ התוועדויות תשנ"ב ח"א ע' 148-9. מתוך "לקראת שבת")
לִחְיוֹת בְּלִי אֹכֶל, וְלֶאֱכֹל לֹא כְּדֵי לִחְיוֹת!
מִדִּבְרֵי אַדְמוֹ"ר הַזָּקֵן בְּלִקּוּטֵי תּוֹרָה (רֵישׁ פָּרָשַׁת צו) נִרְאֶה שֶׁסְעוּדַת הַלִוְיָתָן לֶעָתִיד לָבֹא, תִּתְקַיֵּם בְּתוֹךְ קַלָּה עַל יְדֵי הֶעְדֵר הָעֲשִׂיָּה בַּהֲפָצָה הָאֲמוּרָה, וַאֲפִלּוּ עֲשִׂיָּה שֶׁלֹא בְּמִלּוּאָהּ, שֶׁהֲרֵי זֶהוּ גָּלוּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְגָלוּת כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר גָּלוּ לֶאֱדוֹם שְׁכִינָה עִמָּהֶם.
(אג"ק חלק יט עמ' תכב)
לְלֹא נוֹגֵשׂ וּמְבַטֵל עַל יְדֵי הַכְנָעַת הַגּוֹיִים מִסָבִיב לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
(לקוטי שיחות חכ"ד ע' 19. מתוך "לקראת שבת")
מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ יִלְחֹם אוֹ לֹא?
"וְיִלְחֹם מִלְחֲמוֹת ה'" (רַמְבַּ"ם הִלְכוֹת מְלָכִים פֶּרֶק יא הֲלָכָה ד) - כִּבּוּשׁ וְהַנְחָלַת הָאָרֶץ לֶעָתִיד לָבֹא יִהְיֶה לְלֹא מִלְחָמָה וְכִלְשׁוֹן רַשִׁ"י (דְּבָרִים א, ח, ד"ה בֹּאוּ וּרְשׁוּ) "אֵין מְעַרְעֵר בַּדָּבָר אֵינָם צְרִיכִים לְמִלְחָמָה" וּמַה שֶׁהוּבָא בָּרַמְבַּ"ם שֶׁ"מָשִׁיחַ יִלְחֹם מִלְחֲמוֹת ה'", יֵשׁ לוֹמַר:
- בְּסֵפֶר הַיָּד' הוּא סֵפֶר הֲלָכָה מוּבָא מַה שֶׁהוּא וַדַּאי בְּאֵיזֶה מַצָב שֶׁיִהְיֶה אֲפִלּוּ אִם לֹא זָכוּ חַס וְשָׁלוֹם, אַךְ וַדַּאי שֶׁבְּמַצָּב שֶׁל זָכוּ יִהְיֶה זֶה בְּאֹפֶן נַעֲלֶה יוֹתֵר.
- מֵהֶמְשֵׁךְ לְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם "וְנִצֵחַ כָּל הָאֻמּוֹת שֶׁסְבִיבָיו" מַשְׁמָע שֶׁעִקָרָהּ שֶׁל מִלְחָמָה זוֹ אֵינָהּ בִּשְׁבִיל כִּבּוּשׁ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אֶלָּא "כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ פְּנוּיִין בַּתּוֹרָה"
כְּשֶׁהַגּוּף יַקְרִין עַל הַנְּשָׁמָה
עִם כָּל מַעֲלוֹתֶיהָ שֶׁל הַנְשָׁמָה עַל הַגּוּף, הִנֵּה יֶשְׁנָהּ גַּם מַעֲלָה בַּגּוּף עַל הַנְּשָׁמָה בְּכָךְ שֶׁהַ בְּחִירָה' בְּעַם יִשְׂרָאֵל הָיְתָה דַּוְקָא בְּגוּפָם (וְזֹאת כִּי בְּנִשְׁמָתָם הֲרֵי אֵין כָּל צֹרֶךְ 'לִבְחֹר' שֶׁהֲרֵי בְּרוּרָה מַעֲלַת נִשְׁמוֹתֵיהֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַל נַפְשׁוֹת אֻמּוֹת הָעוֹלָם).
לֶעָתִיד לָבוֹא יִהְיֶה עִלּוּי בַּנְשָׁמָה, וּבִשְׁתַּיִם:
- תִּתְגַּלֶּה שׁרֶשׁ הַנְּשָׁמָה שֶׁהִיא מְשְׁרֶשֶׁת בְּעַצְמוּתוֹ שֶׁל הַקָּבָּ"ה.
- הַנְשָׁמָה תְּקַבֵּל גַּם מִמַּעֲלָתוֹ שֶׁל הַגּוּף, עִנְיַן הַ'בְּחִירָה', כִּי מַעֲלָה זוֹ תְּרְגַּשׁ גַּם בַּנְשָׁמָה.
(ע"פ מאמר ד"ה כל ישראל תשל"ג. מתוך "לקראת שבת")
חוֹבָה לַעֲסֹק בַּהֲפָצָה בְּעִקְבְתָא דִּמְשִׁיחָא
וּבְיִחוּד בַּתְּקוּפָה דְּעִקְבְתָא דִּמְשִׁיחָא, שֶׁהִנֵּה זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ וְכָל אֶחָד וְאֶחָד צָרִיךְ לִהְיוֹת מוּכָן בְּכָל יוֹם שֶׁיָּבוֹא, הֲרֵי מְכְרָח לַעֲשׂוֹת כָּל אֶחָד וְאֶחָד כָּל הַתָּלוּי בּוֹ, וּכְדִבְרֵי מַלְכָּא מְשִׁיחָא, שֶׁכְּשֶׁיָּפוּצוּ מַעְיְנוֹתֶיךָ חוּצָה, קָאָתֵי, וח"ו וח"ו לְהַאֲרִיךְ אֶת הַגָּלוּת, אֲפִלּוּ לְשָׁעָה הֲכִי