ילקוט לוי יצחק על התורה

אלפי"ן הוא שם מ"ה, ה"תיקון" משבירת התוהו. הבחי' "אלקים" בגיי "לנו" וד"ל.

שמות כח, ד - ואלה הבגדים אשר יעשו חשן ואפוד ומעיל וכתנת תשבץ מצנפת ואבנט ועשו בגדי קדש לאהרן אחיך ולבניו לכהנו לי

לח

טעם דאהרן – כהן גדול – משמש ב"שמונה" בגדים דוקא, דמורה על בחי' תיקון

אהרן הוא איש1 החסד, כהנא רבאי2, והוא בחי'3 באורך נראה אור דתיקון, ומספרו הוא4 אל מלא והוי' פשוט ומלא באלפי"ן5, שאל הוי' הוא בחי' חסדים והוא בחי' אור כמ"ש6 "אל הוי' ויאר לנו", והוא שייך להדר' דתיקון7, שהוא מה שחסד8 אתגלי בפומא דאמה. וכהן גדול משמש בח9" בגדים, ע"ד הדר מלך הח'. וביוהכ"פ שהעבודה הוא רק בכהן גדול, מעכב10"י שיהי' לו אשה, הוא כמו בהדר שיש לו אשה ושם11" אשתו מהיטבאל.

תורת לוי יצחק, חידושים וביאורים לש"ס עמוד שמב

הערות:

1 ראה לקו"ש חכ"ז ע' 89, "כהן הוא איש החסד". ובהע' 19 מציין וז"ל: "ברכה לג, ח "וללוי אמר תמיך ואוריך לאיש חסידך". וראה זח"א בהשמטות דף רנו סע"א. זח"ג דף קמה ע"ב ואילך. ועוד."

2 ראה פע"ח שער (יב) הסליחות פרק ח, ד"ה אמר יצחק (שהוא לשון האריז"ל). וז"ל: והנה התיקון השישי כי חפץ חסד כו' וכנגדו בי"ג מדות שבתורה ורב חסד מדה ו' ומדה זו היא מדת כה"ג כו' וכנזכר באדרא (דקל"ב ע"ב) כו' עיי"ש. ראה תורת מנחם – ספר המאמרים ה'תשי"ג ע' קמט וז"ל: כהן הוא בחינת חכמה דאצילות, כי חכמה היא התחלת קו הימין, חח"ן מימין, ולכן נקראת כהן איש החסד. ובפרט לפי פירוש הרמ"ז דכהן הוא בחינת חסד דאריך שמתלבש בחכמה דאצילות, שאז גם החכמה היא בבחינת חסד, ונקרא כהן גדול, בחינת רב חסד. עיי"ש. ראה גם סידור עם דא"ח רסח, ב [ובהוצאת תשע"ט – שצא, סע"א ואילך]. אור התורה תצוה עמוד א'תקסג ואילך (מובא לקמן סימן נא הערה 17).ה וראה גם תורה אור תצוה פב, ב. ספר המאמרים ה'תרס"ה ע' קעא [ובהוצאת תש"פ – ע' רנז ואילך]. לקמן סי' נו. עט.

3 תהלים לו, י.

4 כהן גדול הוא בחי' רב חסד. פירוש: מבאר ומרמז דאהרן בחי' חסד הוא בחי' "אור" בחי' תיקון, ומרומז בגי' שֵׁם "אהרן" בפסוק (תהלים קיח, כז) "אל הוי' ויאר לנו", והוא: ד"אהרן" בגי' 256, רנ"ו (ראה לעיל סי' ח. ט), וכן "אל מלא", היינו תיבת ואותיות "אל" במלוי כזה: אל"ף (111) + למ"ד (74) הוא מספר 185, ובצירוף שֵׁם "הוי' בפשוט ובמלוי אלפי"ן" היינו הוי' (26) + הוי' במלוי אלפי"ן יו"ד ה"א וא"ו ה"א (45) הוא 71. 256 = 71 + 185. נמצא, ד"אהרן" הוא הגי' ד"אל הויי" ("אל" מלא + שם "הויי" פשוט + שֵׁם "הויי" במלוי אלפי"ן"). וֹשֵׁם "אל" הוא בבחי' חסד כמ"ש "חסד אל כל היום", ושם הוי' במלוי

5 ומלא באלפי"ן. פירוש: כידוע דיש כמה אופני מילוי אות "ה", אפשר להיות באות יו"ד ("הי״), או באות ה' ("הה"), או במילוי אות אל"ף ("הא"), וכאן החשבון עולה עם מילוי אל"ף-אלפי"ן. ובמילוי אלפי"ן כנ"ל הוא מספר 45 בגי' אד"ם דתיקון. ולהעיר מ"ש בתורת לוי יצחק, חידושים וביאורים לש"ס ע' רכז, דתיבת "לנו" בגיי "אלקים" ד"אל הויי" (אהרן) בחי' אור "ויאר" ממתיק. ראה גם ילקוט לוי יצחק עה"ת חלק ד סי' סח.

6 תהלים קיח, כז. ראה גם ילקוט לוי יצחק עה"ת חלק ב סי' פו.

7 ראה ילקוט לוי יצחק עה"ת חלק ב סימנים צו ואילך, דבכל ז' מלכי אדום דתהו כתוב (וישלח לו, לב-לח) וימלוך וימת, משא"כ במלך השמיני [ואשתו] "הדר ומהיטבאל" (שם לט) לא כתוב בהם מיתה, דמרמז לעולם התיקון. וראה אור התורה פרשת מקץ (בראשית כרך ו) תתשב, ב. לקמן סי' צד הערה 17.

8 ראה זהר – אדרא רבא – ח"ג דף קמב, א. והכוונה, שחסד מתגלה בפי ובראש אבר היסוד. דחסד ויסוד הוא ההתחלה והסוף דהששה מדות, שהתחלתן חסד וסופן יסוד. וזהו "אל הוי" דבחי' חסדים "יאר לנו" יתגלה. ראה לקוטי שיחות חלק לט – ביאורים בלקוטי לוי יצחק על אגרת התשובה עמוד 51 ואילך. עיין ילקוט לוי יצחק עה"ת חלק א סימן סה. תורה אור יא, א. תורת חיים בראשית פ, ג. (מובא בילקוט לוי"צ שם סימן קנז בהערה 12). ספר המאמרים ה'תרמ"ג עמוד יד.

9 מרמז עוד דאהרן כהן גדול הי' משמש ב"שמונה" בגדים דוקא, דהוא בחי' תיקון ע"ד הדר מלך ה"שמיני" ואשתו מהיטבאל. ראה הערה 11.ה

10 יומא פרק א משנה א.

11 ראה זהר ח"א דף רכג, ב. ח"ג דף קלה, ב. דף רצב, א. מובא בילקוט לוי יצחק עה"ת חלק ב סימן קמו. קמז. ועיי"ש בהמשך הסימנים, דבכל המלכים לא כתוב בהם "ושם אשתו" רק במלך השמיני "הדר ומהיטבאל", דהם מקור עולם התיקון דלשבת יצרה.