לוח היום יום...

יום ראשון

יום ששי

ב תשרי, ב דר"ה

ה'תש"ד

לְאֵל עוֹרֵךְ דִין – בִּתְפִלַּת מוּסָף.

שיעורים. חומש: האזינו, ששי עם פירש"י. תהלים: י־יז. צא־צג. תניא: והגם שהיש .... ־קל־ עילתו.

בְּמִנְחָה אֵין אוֹמְרִים הוֹדוּ, אֲבָל אוֹמְרִים פָּתַח אֵלִיָּהוּ.

מַה שֶׁכָּתוּב בַּמִּדּוּר "שַׁעַר הַקְרִיאַת־שְׁמַע" דִּבּוּר הַמַּתְחִיל "לְהָבִין הַהֶפְרֵשׁ" (ע"ד עַמוד א), שֶׁקְדֶם תְּקִיעַת שׁוֹפָר אוֹמְרִים "אָנָּא בְּכֹחַ", פּרוּשׁוֹ: בְּדֶרֶךְ כְּלָל הֵם הַכַּוּנוֹת מֵהַפְּסוּקִים שֶׁרָאשֵׁי תֵּבוֹת שֶׁלָּהֶם שֵׁם שֵׁנִי מִשֵׁם מ"ב, אֶמְנָם יֵשׁ שֶׁמְכַוּנִים הַתֵּבוֹת "אָנָּא בְּכֹחַ כוּ' בְּמַחֲשָׁבָה, אֲבָל אֵין אוֹמְרִים הָאוֹתִיּוֹת וְהַתֵּבוֹת. וְהָעוֹסֵק בְּכַנָּנוֹת צָרִיךְ לִלְמֹד הָעִנְיָנִים בָּרוּר בְּכִתְבֵי הָאֲרִיזַ"ל, וְאָז כַּוּנָתוֹ רְצוּיָה.

יום שני

שבת

ג תשרי ש"ת

ה'תש"ד

מַתְחִילִין "מִזְמוֹר לְדָוִד" וְלֹא "לְכוּ נְרַנְנָה", וְכֵן בְּכָל שַׁבָּת מוֹצָאֵי יוֹם טוֹב.

הַפְטוֹרָה: שׁוּבָה – יִכָּשְׁלוּ בָם. מִי אֵל כָּמוֹךְ – מִימֵי קֶדֶם.

שיעורים. חומש: האזינו, שביעי עם פירש"י. תהלים: יחכב. צדצו. תניא: אך נשמת . . . 260 בבי"ע.

בִּיחִידוּת הַצֶמַח צֶדֶק" אֵצֶל רַבֵּנוּ הַזָּקֵן ב תֵּצֵא בְּשִׁשִׁי בֶּאֱלוּל תקס"ד סְפֶר לוֹ רַבֵּנוּ: שַׁבָּת פָּרָשַׁת תָּבוֹא תקכ"ח אָמַר מוֹרִי וְרַבִּי (הָרַב הַמַּגִּיד מִמּעֶזְרִיטְשׁ) – תּוֹרָה, וְהַתְחָלָתָהּ "וְשַׁבְתָּ עַד הֲוָיָ' אֱלֹקֶיךָ", וּבֵאֵר כִּי עֲבוֹדַת הַתְּשׁוּבָה צְרִיכָה לִהְיוֹת עַד אֲשֶׁר הֲוָיָ', שֶׁהוּא לְמַעְלָה מֵהָעוֹלָמוֹת, יִהְיֶה אֱלֹהֶיךָ, אֱלֹקִים בְּגִימַטְרִיָּא הַטֶבַע, בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקִים. כָּל הַחֶבְרַיָא קַדִּישָׁא הָיוּ בְּהִתְעוֹרְרוּת גְּדוֹלָה מִתּוֹרָה הַהִיא. הָרַב הַצַדִּיק ר' מְשׁוּלָם זוּסְיָא מֵאַנִיפּאָלִי אָמַר, כִּי הוּא אֵינוֹ יָכוֹל לְהַגִּיעַ לְמַעֲלַת תְּשׁוּבָה כָּזוֹ, וְעַל כֵּן יְחַלֵק אֶת הַתְּשׁוּבָה לַחֲלָקִים, כִּי תְּשׁוּבָה רָאשֵׁי תֵּבוֹת: ת, תָּמִים תִּהְיֶה עִם הֲוָיָ' אֱלֹקֶיךָ. שׁ, שִׁדִּיתִי הֲוָיָ' לְנֶגְדִּי תָמִיד. ו, וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךְ. ב, בְּכָל דְּרָכֶיךָ דְּעֵהוּ. ה, הַצְנֵעַ לֶכֶת עִם ה' אֱלֹקֶיךָ.

כְּשֶׁמִּסְפַּר לִי אֲדֹנִי אָבִי מוֹרִי וְרַבִּי [הָרַשַׁ"בּ] אֶת הַנַּ"ל, סִיֵּם: תֵּבַת "תְּשׁוּבָה" צְרוּפָה מֵחָמֵשׁ אוֹתִיּוֹת, אֲשֶׁר כָּל אוֹת הוּא דֶּרֶךְ וְאֹפֶן בַּעֲבוֹדַת הַתְּשׁוּבָה. וּבֵאֵר בַּאֲרִיכוּת חֲמִשָּׁה הָאֱפָנִים – וְכַלָּם בָּאִים מִכֹּחַ אֶל הַפּעַל עַל־יְדֵי עֲבוֹדַת הַתְּפִלָּה.

יום שלישי

יום ראשון

ד תשרי

ה'תש"ד

צוֹם גְדַלְיָה נִדְחֶה. אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ. סְלִיחוֹת.

שיעורים. חומש: ברכה, פרשה ראשונה עם פירש"י. תהלים: כג כח. צז־צט. תניא: אמנם ... קלא והלידה.

קְצוּר בַּאוּר אֲדֹנִי אָבִי מוֹרִי וְרַבִּי [הָרַשַׁ"בּ] בְּאֹפֶן הָא':

ת, תָּמִים תִּהְיֶה עִם הֲוָיָ' אֱלֹקֶיךָ. עַבוֹדַת הַתְּשׁוּבָה הַבָּאָה עַל־יְדֵי הַתְּמִימוּת, כַּמָּה בְּחִינוֹת וּמַדְרֵגוֹת בְּעִנְיַן הַתְּמִימוּת, וּבְיַחַס אֶל הַתְּשׁוּבָה הָעוֹלָה עַל כֻּלָּנָה הִיא תִּמִימוּת הַלֵּב הַנִּקְרֵאת עֶרְנְסְטְקֵייט [=רְצִינוּת] - כָּאָמוּר בְּאַבְרָהָם "וּמָצָאתָ אֶת לְבָבוֹ נֶאֱמָן לְפָנֶיךְ".

יום רביעי

יום שני

ה תשרי

ה'תש"ד

שיעורים. חומש: ברכה, שני עם פירש"י. תהלים: כט־לד. ק־קב. תניא: ובזה יובן ... קלא וכדלקמן.

קְצוּר בַּאוּר אֹפֶן הַבּ':

ש, שִׁדִּיתִי הֲוָיָ' לְנֶגְדִּי תָמִיד. הֲוָיָ' מוֹרֶה עַל הִתְהַוּוּת הָעוֹלָם וְהִתְהַוּוּת הַנִּבְרָאִים, אֲשֶׁר הִתְהַוּוּת הַבְּרִיאָה כַּלָּהּ וְחַיּוּתָהּ הוּא בְּדֶרֶךְ אֵין־עֲרוֹךְ מֵאַיִן לְיֵשׁ. וְהִיא עֲבוֹדַת הַתְּשׁוּבָה הַבָּאָה עַל־יְדֵי־זֶה אֲשֶׁר תָּמִיד לְנֶגֶד עֵינָיו עִנְיַן הַהֲוָיָ' שֶׁל הָעוֹלָם וּמְלוֹאוֹ.

יום חמישי

יום שלישי

ו תשרי

ה'תש"ד

שיעורים. חומש: ברכה, שלישי עם פירש"י. תהלים: לה־לח. קג־קה. תניא: והנה כמו"כ ... 262 להחיותם.

קְצוּר בַּאוּר אֹפֶן הַג':

ו, וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ הַזָּקֵן, אֲשֶׁר זֶהוּ כְּלִי לִ"וְאָהַבְתָּ אֵת הֲוָיָ' אֱלֹקֶיךָ", וּבֵאוּר בְּמַאֲמָר "כָּל שֶׁרוּחַ הַבְּרִיּוֹת נוֹחָה הֵימֶנּוּ רוּחַ הַמָּקוֹם נוֹחָה הֵימֶנּוּ". עֲבוֹדַת הַתְּשׁוּבָה בְּסְבַּת לֵב טוֹב.

יום שישי

יום רביעי

ז תשרי

ה'תש"ד

שיעורים. חומש: ברכה, רביעי עם פירש"י. תהלים: לט־מג. קו־קח. תניא: אמנם מציאותו ... 262 כנ"ל.

קְצוּר בַּאוּר אֹפֶן הַד':

ב, בְּכָל דְּרָכֶיךָ דְּעֵהוּ, הָאָדָם הַשָּׂם לִבּוֹ וְדַעְתּוֹ עַל כָּל הַנַּעֲשֶׂה עִמּוֹ וּמִסָבִיב לוֹ, רוֹאֶה הוּא אֱלֹקוּת בְּמוּחָשׁ, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר אַדְמוֹ"ר הָאֶמְצָעִי בְּיִתְרוֹן הַבַּעֲלֵי עֲסָקִים' עַל הַיּוֹשְׁבֵי אֹהֶל' בְּעִנְיַן רְאִיַּת אֱלֹקוּת בְּמוּחָשׁ. עֲבוֹדַת הַתְּשׁוּבָה הַבָּאָה מֵרְאִיַּת הַשְׁגָּחָה פְּרָטִית.

שבת קודש

יום חמישי

ח תשרי

ה'תש"ד

שיעורים. חומש: ברכה, חמישי עם פירש"י. תהלים: מד־מח. קט־קיא. תניא: ועוד קלב דמל' דאצי'.

קְצוּר בַּאוּר אֹפֶן הַה':

ה, הַצְנֵעַ לֶכֶת עִם הֲוָיָ' אֱלֹקֶיךָ. זְהִירוּת שֶׁלֹא תִּהְיֶה שׁוּם בְּלִיטָה, וּכְמַאֲמָר "לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם עָרוּם בְּיִרְאָה", וְעִנְיַן הָעַרְמוּמוּת הוּא שֶׁלֹא יִהְיֶה נִכָּר כְּלָל, יָדוּעַ דְּכַמָּה מֵחֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ מַסְתִּירִים עַצְמָם, וְאִם הִתְגַּלּוּ הָיוּ מִצְטַעֲרִים. וְזֶהוּ עֲבוֹדַת הַתְּשׁוּבָה הַבָּאָה מֵהַצְנֵעַ לֶכֶת.

המשך ביאור למס' חולין ליום שישי עמ' ב

מִדְבָּרִיּוֹת הַבָּאוֹת לְקַנֵּן בְּשׁוֹבָךְ שֶׁבֶּחָצֵר אוֹ בַּעֲלִיָּיה: תָּנוּ רַבָּנָן אָסוּר לִזְכּוֹת בַּבֵּיצִים שֶׁהָאֵם רוֹבֶצֶת עֲלֵיהֶן – אסור לפשוט ידו תחת הָאֵם לְקַבֵּל אֶת הַבֵּיצִים שֶׁתַּחְתֶּיהָ, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר 'שַׁלֵּחַ אֶת הָאֵם' וַהֲדַר – ורק לאחר מכן 'הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ', אֱפִילּוּ תֵּימָא – אפילו תאמר שחובת השילוח היא אַף עַל גַּב דְּנָפַל לַחֲצֵרוֹ, ומכל מקום לא קשה מדברי רבי יוסי בר רבי חנינא שחצירו קונה לו והרי הם במזומן, שכן כָּל הֵיכָא דְאִיהוּ מָצֵי זְכֵי – כל היכן שמותר לבעלים עצמו לזכות בדבר המונח בחצירוּ, חֲצֵרוֹ נַמִּי זַכְיָא – יכולה גם חצירו לזכות זאת עבורו, וְכָל הֵיכָא דְאִיהוּ לֹא מָצֵי זָכֵי – וכל היכן שלבעלים עצמו אסור לזכות בדבר המונח בחצירוּ, חֲצֵרוֹ נַמִּי לֹא זַכְיָא לֵיהּ – אף חצירו אינה יכולה לזכות עבורו, ולכן אינם נחשבים כמזומן וחייב בשילוח.

מַקְשָׁה הַגְּמָרָא: אִי הָכִי שחובת השילוח היא כאשר הבעלים עדיין לא זכו בביצים, אַמָּאִי אֲסוּרוֹת משום גזל רק מִפְּנֵי דַּרְכֵי שָׁלוֹם ולא יותר, הרי איך שנעמיד יהיה קשה, אִי דְּשַׁלְחָהּ – אם כבר שילח את האם, נמצא שחצירו קנתה לו את הביצים, ושוב גָּזֶל מְעַלְיָא הוא יש משום גזל דאורייתא בנטילת הביצים, אִי דּלֹא שַׁלְחָהּ – עדיין את האם ולא זכה בביצים, מכל מקום אסור ליטול את הביצים מדאורייתא כיון דשָׁלוּחֵי בָּעֵי – שהרי הוא מצווה לשלח את האם לפני נטילת הביצים כדברי רב יהודה. מַתְרֶצֶת הַגְּמָרָא: מדובר אכן שעדיין לא שילח את האם, ואף על פי כן אמרו שאין איסור בנטילתם אלא מפני דרכי שלום, שכן מדובר בְּקָטָן שהבא ליטלם קטן הוא הפטור מן המצוות. שׁוֹאֶלֶת הַגְּמָרָא: קְטָן בַּר דַּרְכֵי שָׁלוֹם הוּא – וכי קטן ישנו בכלל חיובים מפני דרכי שלום.

מַתְרֶצֶת הַגְּמָרָא: הָכִי קָאָמַר – כך כוונת הברייתא, אָבִיו שֶׁל קָטָן חַיָּיב לְהַחֲזִיר (לו) לבעל החצר מִפְּנֵי דַּרְכֵי שָׁלוֹם.

הַגְּמָרָא מְבִיאָה מַעֲשֶׂה כְּהוֹרָאָה הַנִּזְכֶּרֶת שֶׁכָּל עוֹד אֵין הַבְּעָלִים יְכוֹלִים לִזְכּוֹת בְּבֵיצִים אַף הֶחָצֵר אֵינָהּ זוֹכָה בַּעֲבוּרָם: לֵוִי בַּר סִימוֹן אַקְנֵי פִּירוֹת שׁוֹבָכוֹ – הקנה את האפרוחים והביצים שבשובכו לְרַב יְהוּדָה, אֶתָא לְקַמֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל – בא רב יהודה לפני שמואל ושאלו כֵּיצַד לִנְהוֹג, אָמַר לֵיהּ שמואל זִיל טְרוֹף אַקֵן – לך והקש על הקן, וְאִיבָּעִית דְלִיתְגַּבְהוּ – כדי שהאפרוחים יתרוממו מיראת הקול וּקְנִינְהוּ וּבְכָךְ תִּקְנֶה אוֹתָם.

הוֹלֶכֶת הַגְּמָרָא וּמְבָאֶרֶת מַה הוּצְרַךְ רַב יְהוּדָה לִשְׁאוֹל מִשְׁמוּאֵל וּמַה הֵשִׁיבוּ שְׁמוּאֵל. שׁוֹאֶלֶת הַגְּמָרָא: לְמַאי – לשם מה הורה לו דעת שמואל לַעֲשׂוֹת זֹאת, אִי לְמִקְנָא – אם בכדי לִקְנוֹת אֶת הַקֵּן בְּקִנְיַן הַגְבָּהָה כְּדֵי שֶׁלֹא יוּכַל לֵוִי בַּר סִימוֹן לַחֲזוֹר בּוֹ, מַדּוּעַ עָלָיו לִקְנוֹת דַּוְקָא בְּקִנְיַן זֶה, לַקְנִינְהוּ לֵיהּ בְּסוּדָר – הֲרֵי יָכוֹל הָיָה לֵוִי בַּר סִימוֹן לְהַקְנוֹת לוֹ בְּקִנְיַן חֲלִיפִין שֶׁרְגִילִים לְהַקְנוֹת בּוֹ, אִי בְּיוֹם טוֹב – וְאִם מִשּׁוּם שֶׁהָיָה זֶה לִפְנֵי יוֹם טוֹב, וְהוּצְרַךְ לְהָכִינָם וּלְהַזְמִין אֶת הַיּוֹנִים שֶׁרוֹצֶה לִשְׁחוֹט וְלֶאֱכוֹל קֹדֶם, בְּכְדֵי שֶׁיּוּכַל לְשָׁחְטָם בְּיוֹם טוֹב וְלֹא יִהְיוּ אֲסוּרִים מִשּׁוּם מוּקְצֶה.