שיעורי רמב"ם - ספר המצוות

יום ראשון־שבת קודש ב'-ח' תשרי

מצות עשה צח.

הַמִּצְוָה הַצ"ח הַצְוּוּי שֶׁנִּצְטַוִינוּ לָדוּן בְּטֶמְאַת אֱכָלִין וּמַשְׁקִין כַּדִּינִים הָאֲמוּרִים בָּהֶם, וּמִצְוָה זוֹ כּוֹלֶלֶת כָּל־תּוֹרַת טֶמְאַת אֱכָלִין וּמַשְׁקִין כֻּלָּם.

המשך ביאור למס' חולין ליום ראשון עמ' א

1 טוֹבֶלֶת – שכל עוד שלא הפרישו תרומה אסור לאכול את הטבל, 2 אַף רֵאשִׁית הַנֵּז טוֹבֶלֶת וכל עוד שלא הפרישו ממנו את ראשית הגז 3 יהא אסור ליהנות ממנו. אָמַר לֵיהּ רבא לאביי, אין לומר שראשית 4 הגז טובלת משום דאָמַר קְרָא וְרֵאשִׁית בֵּז צֹאנְךָ תִּתֶּן לוֹ', ויש ללמוד 5 שאֵין לְךְ בּוֹ אֶלָּא מֵרֵאשִׁיתוֹ וְאֵילָךְ – שאין בגז שום שינוי בדין, אלא 6 רק שמשעה שהופרש ממנו ראשית הגז, מה שהופרש שייך לכהן, 7 אבל קודם לכן אין בו שם טבל. 8 עוד שואלת הגמרא: אי – האם נאמר שלרבי אילעאי יש ללמוד 9 מתרומה לראשית הגז דין נוסף, מַה תְּרוּמָה זרים האוכלים אותה 10 במזיד חַיָּיבִים עָלֶיהָ מִיתָה וְאם אכלו בשוגג משלמים את תמורתה 11 ומוסיפים חוֹמֶשׁ משוויה, אַף בְרֵאשִׁית הַנֵּז נאמר כן שזרים הנהנים 12 ממנו יהיו חַיָּיבִים עָלָיו מִיתָה אם נהנו במזיד וְחוֹמֶשׁ בשוגג, והלא 13 אין זה הדין. משיבה הגמרא: בזה אין לדמותם, כיון שבענין אכילת 14 תרומה במזיד אָמַר קְרָא (ויקרא כב ט), 'וּמֵתוּ בוֹ', ולגבי הוספת חומש 15 כשאוכל בשוגג נאמר (שם כב יד) וְיָסֵף חֲמִשִׁיתוֹ עָלָיו, ויש לדייק 16 שדווקא 'עָלָיו' – על אוכל תרומה בשוגג יש את הדין להוסיף 17 חומש וְלֹא עַל הנהנה מרֵאשִׁית הַנֵּז, וכן יש לדייק שדווקא 'בוֹ' – 18 באוכל תרומה במזיד נאמר עונש מיתה וְלֹא בְּרֵאשִׁית הַנֵּז. 19 עוד שואלת הגמרא: אי – האם נאמר שלרבי אילעאי יש ללמוד 20 מתרומה לראשית הגז דין נוסף, מַה בתְּרוּמָה אחרי שמפרישנה, 21 רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי אַחֲרֶיהָ מפריש גם מעשר ראשון ומעשר שני, אַף 22 ברֵאשִׁית הַנֵּז אחר ההפרשה שיצטרך גם להפריש רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי 23 אַחֲרֶיהָ. משיבה הגמרא: לענין ראשית הגז אָמַר קְרָא רֵאשִׁית' ויש 24 ללמוד מכך שאֵין לְךְ בּוֹ אֶלָּא רֵאשִׁית – מתנה אחת בִּלְבָד. 25 עוד שואלת הגמרא: אי – האם נאמר שלרבי אילעאי יש ללמוד 26 מתרומה לראשית הגז דין נוסף, מַה לענין תְּרוּמָה הדין שמֵחָדָשׁ 27 עַל הַיָּשָׁן מפירות של שנה זו על פירות של שנה אחרת לא 28 מפרישים, אף ברֵאשִׁית הַנֵּז נאמר כן שמֵחָדָשׁ עַל הַיָּשָׁן – מגז של 29 שנה זו על גז של שנה אחרת לא מפרישים. משיבה הגמרא: אִין – 30 אכן אין מפרישים מגז של שנה זו על גז של שנה אחרת. 31 הגמרא מוכיחה מסתירה בין שתי ברייתות שאכן לרבי אילעאי 32 אין מפרישים ראשית הגז מחדש על ישן: וְהָתַנְיָא, הָיוּ לוֹ שְׁתֵּי 33 רְחֵלּוֹת וּגָּזַז את צמרן וְהִנִּיחַ [–שמר] את הגז, ולשנה הבאה שוב גָּזַז 34 וְהִנִּיחַ וכך נהג במשך שְׁנַיִם וּשְׁלֹשָׁה שָׁנִים, ובא להפריש עתה 35 מחמש הגיזות הללו, אֵין מִצְטָרְפוֹת לפי שצריך גז של חמש צאן 36 ולא מספיק חמש גיזות מאותו צאן. מדייקת הגמרא: מהברייתא 37 משמע שכל החסרון הוא שאין כאן חמש צאן, הָא גיזה של חָמֵשׁ 38 צאן מִצְטָרְפוֹת לשיעור אף שלא נגזזו באותה שנה. וְהָתַנִיָא

39 בברייתא אחרת, שגיזה משנה זו וגיזה משנה אחרת אֵין מִצְטָרְפוֹת 40 לשיעור של חמש גיזות, ואם כן יש סתירה בין שתי הברייתות. 41 מיישבת הגמרא: אֶלָּא שְׁמַע מִינָהּ שהָא [הברייתא שמבואר בה 42 שאי אפשר לצרף גז משנה לשנה] כדְרַבִּי אִלְעָאי שמקיש ראשית 43 הגז לתרומה, וְהָא [שמבואר שמצטרף] כדְרַבָּנָן. 44 עוד שואלת הגמרא: אִי – האם נאמר שלרבי אילעאי יש ללמוד 45 מתרומה לראשית הגז דין נוסף, מָה בתְּרוּמָה מה שגָּדֵל בְּחִיּוּב – 46 ברשות ישראל אף שקנה את השדה מעובד כוכבים חייב 47 בתרומה, ומה שגָּדֵל בְּפְטוּר – ברשות עובד כוכבים ולאחר מכן 48 הישראל קנה ממנו פָּטוּר מתרומה, אַף בְרֵאשִׁית הַנֵּן נַמִּי כן הוא, 49 שגז הגָּדֵל בְּחִיּוּב ברשות ישראל חַיָּיב בראשית הגז, וגז הגדל 50 בִּפְטוּר – ברשות העובד כוכבים יהא פָּטוּר. 51 מבררת הגמרא: וְגַבֵּי תְּרוּמָה מְנָלָן שהחיוב נקבע לפי מי שברשותו 52 גדל. משיבה הגמרא: דְּתַנְיָא, יִשְׂרָאֵל שֶׁלָּקַח שָׂדֶה בְּסוּרְיָא מֵעוֹבֵד 53 כּוֹכָבִים, אם קנה עַד שֶׁלֹא הֵבִיאָה שְׁלִישׁ – לפני שהתבואה שבשדה 54 גדלה שליש ממה שעתידה לגדול, חַיָּיב לעשרה כיון שקודם 55 שגדל שליש לא נקרא כלל תבואה ונחשב שכולה גדלה ברשותו. 56 ואם קנה רק מִשֶׁהֵבִיאָה שְׁלִישׁ ברשות העובד כוכבים, רַבִּי עֲקִיבָא 57 מְחַיֵּיב בְּתוֹסֶפֶת – לעשר את מה שהמשיך לגדול ביד הישראל, 58 וַחֲכָמִים פּוֹטְרִין שסוברים שהכל הולך אחר גמר השליש הראשון 59 וכיון שגדל ביד העובד כוכבים נחשב כאילו הכל גדל בידו. מצינו 60 אם כן שמה שגדל ברשות הישראל חייב בתרומה ומה שגדל 61 ברשות העובד כוכבים פטור. ולרבי אילעאי יש ללמוד שיהא הדין 62 כן גם בראשית הגז שאם גדל חלק מהגז ברשות העובד כוכבים, 63 חלק זה יהא פטור מראשית הגז. 64 מנסה הגמרא לומר: וְכִי תֵּימָא הָכִי נַמִּי – שאכן לרבי אילעאי כך 65 הדין גם בראשית הגז. דוחה הגמרא: וְהָתְנַן (לעיל קלה.), ישראל 66 הַלּוֹקֵחַ גֶז צאן של עוֹבֵד כּוֹכָבִים – שקנה את הגז ללא הבהמה 67 כשעדיין הוא מחובר לבהמה, פָּטוּר מֵרֵאשִׁית הַנֵּז שאין זה נחשב 68 'צאנך' לפי שהבהמה נשארת ברשות העובד כוכבים. מדייקת 69 הגמרא: הָא אם הישראל לא קנה רק את הגז אלא קנה גם את 70 צאנו של העובד כוכבים כדי לִגְזוֹז, חַיָּיב בראשית הגז אף שכל הגז 71 גדל כשהצאן היה שייך לעובד כוכבים. ומוכח מהמשנה 72 שבראשית הגז אין החיוב נקבע לפי מי שהגז גדל אצלו. ולרבי 73 אילעאי, כיון שבתרומה באופן זה פטור כך היה צריך להיות הדין 74 גם בראשית הגז, שהרי הוא מקישם זה לזה. 75 מבארת הגמרא: אכן לרבי אילעאי פטור בזה ומַתְנִיתִין שמחייבת 76 בזה היא

הקדוש-ברוך-הוא העניק לאדם כוח אלוקי – באמצעות תשובה – לשנות את העבר

ממכתב ימי הסליחות, ה'תשכ"ז