"בערב החג התקשר אלינו אדם נסער. הבודק השעיל את המכשיר, והתברר שנותרו לו 61 סנטימטר של סוכה כשרה. הצער שלו על השנים שעברו היה גדול מאוד"
יעקב א. לוסטיגמן "ל ך ל ך מֵאַרְצְָך" (בראשית י"ב, א')
"לך לך". שתי מילים קצרות, ובהן ציווי לעזוב את הארץ, את המולדת ואת בית האב, ולצאת לדרך שסופה אינו ידוע. אברהם אבינו קם והלך, ומאז נטועה בזרעו היכולת לצאת מהקבוע אל הארעי בשליחות הבורא. בחג הסוכות אנו חוזרים על השיעור הזה מדי שנה: "כל שבעת הימים צא מדירת קבע ושב בדירת עראי". ודווקא בימים שבהם קוראים בתורה את פרשת לך לך, פותחים לומדי 'העמוד היומי' של 'דרשו' את מסכת סוכה.
כשהחלו הלומדים במסכת עירובין, שוחחנו כאן עם הרה"ג ר' משה אנגלרד שליט"א, העומד בראש 'מוקד העירוב', ארגון שמכשיר אברכים ורבנים בהלכות עירובין באופן מעשי ומלווה את האחראים על העירובים בשטח. בשנים האחרונות פועלת לצדו שלוחה נוספת, 'מוקד סוכה כהלכתה', ופנינו אל הרב אנגלרד שוב, כדי שיפתח לפני הלומדים את השער אל הלכות סוכה ויסביר איך הופכים את הסוגיה ללימוד חי ומעשי.
מגו דהוי דושן לשבת
מה מביא ארגון שעוסק בעירובין אל הסוכות?
"הגמרא בסוכות אומרת על 'מחיצה המתרת' - ''מגו דהוי דופן לשבת, הוי דופן לסוכה". אומרים כך בדרך צחות גם על הארגון שלנו מתוך זה שהארגון שלנו הוא 'דופן לשבת', שעוסק בהלכות עירוב הנוגעות לבסיס של שמירת השבת, זכינו לעסוק גם בהלכות סוכה. זה בדרך דרש. בדרך הפשט ההסבר הוא שדיני המחיצות בשני המקומות מקבילים במידה רבה, והרבה מדיני הדפנות בסוכה נלמדים בכלל מהלכות שבת.
אבל העיקר הוא הגישה. בעירובין למדנו לקחת את ההלכה אל השטח, ושם נפתח עולם חדש. האחראים על העירובין נתקלים בשאלות שאינן כתובות בשום מקום, ותפקידנו היה לברר אותן אצל הרבנים ולהנגיש להם את ההלכות. בסוכה העניין נוגע עוד יותר. כי את העירוב מתקן רב העיר או האחראי על העירוב השכונתי, ואילו סוכה בונה כל יהודי בעצמו. מה הדין במזגן שמעל הסוכה? בסורג? בגגון? יש היום ספרים על כך, אבל רוב הציבור אינו מגיע אליהם, ורבים אינם יודעים את מי לשאול".
העצה שהושכת את הדף למוחשי
נניח שאני שותח עכשיו את מסכת סוכה. מה אעשה כדי שהלימוד לא יישאר רק בין דשי הגמרא ויקבל צביון מעשי יותר?
"העצה העיקרית היא שבכל נושא שלומדים, לקחת דוגמה מעשית מהחיים שלנו. נכון שאנחנו רחוקים כעת מערב החג, אבל אלה דברים שנוגעים לכל אחד מאיתנו בכל שנה מחדש. כשמתרגמים את הסוגיה למעשה, גם ההלכות שכבר מכירים מקבלות גוון אחר לגמרי".
ואישה מוצאים את הדוגמאות האלה?
"כלי מצוין לכך הוא המשנה ברורה במהדורת 'דרשו'. בעמוד שמול דברי המשנה ברורה מופיעים 'ביאורים ומוספים', ושם מובאים פסקי גדולי הפוסקים של הדורות האחרונים בשאלות שנולדו בזמננו: מבנים, חומרים ומכשירים שהמשנה ברורה לא ראה בעיניו. מי שלומד את הסוגיה בגמרא ובמקביל פותח את ההלכה במשנה ברורה עם הביאורים, רואה איך הדף הופך לסוכה שעומדת אצלו במרפסת".
נדמה שהדברים אמורים ביתר שאת במי שמוסר שיעור.
"בוודאי. כל לומד ירוויח מכך, אבל על מגיד השיעור מוטלת אחריות כפולה ומכופלת. כשהוא מביא דוגמה מוחשית, השומעים מתחברים, הסוגיה מתיישבת להם, והם באים לשיעור בשמחה. כך הוא מחבב את התורה על לומדיה וממתיק את הסוגיה בפיהם. לכן חשוב מאוד שמגיד שיעור ישקיע בכך זמן ומחשבה, בפרט בסוגיות הכבדות, כמו הסוגיה בדף ז' ודיני הדפנות, שיש בהם עולם שלם להרחיב בו".
600 סוכות בערב החג
מה עושה 'מוקד סוכה כהלכתה' בשועל?
"מדי שנה לומדים אצלנו מאות אברכים את הלכות סוכה בשיעורים מיוחדים, ומתוכם צמח מערך של בודקים שלמדו את הפרקטיקה ולמדו לשים לב לפרטים. לפני כשלוש שנים הגיע לארץ מכשיר לייזר שמודד לגובה רב בקו ישר ומדויק, ומפלס את עצמו באופן אוטומטי. כיום יש בצוות שלנו כמה עשרות מודדים עם מכשירים כאלה ברחבי הארץ. בערב חג הסוכות האחרון ביקרו הבודקים ביותר מ-600 סוכות".
המכשיר משמש אתכם גם בעירובין?
"לא. הוא מועיל רק בחושך, ואת העירובין בודקים בדרך כלל בשעות היום, כשרואים את כל הפרטים. גם קשה לכוון קרן לייזר אל חוט דק של עירוב. כך שבארץ הוא משמש אותנו רק לסוכות".
גגון בקומה הרביעית
יוצא לכם לשגוש סוכות שסולות?
"זה מצער מאוד. אנשים טובים, בני תורה, מגלים דברים שלא העלו על דעתם. יש סוכות פסולות לחלוטין ויש מקרים רבים מאוד של סוכות שבכללן כשרות, אבל חלק מהן עומד מתחת לגגון או לקורת בטון שאיש לא שם אליהם לב. אצל אחד התברר שגגון ארבע קומות מעליו פסל חלק מהסוכה, הם חשבו שהוא בולט 30 סנטימטר בלבד, ובפועל הוא בלט כמעט מטר שלם כפי שהתברר במדידה עם מכשיר הלייזר. פשוט היתה שם טעות אופטית. ויש גם הפתעות לטובה: חלק שבעל הבית חשב שהוא פסול, ובמדידה התברר שאינו מתחת לחלק הפסול כלל.
בערב החג התקשר אלינו אדם נסער בעקבות ראיון שהענקתי לאחד מקווי המידע. הוא גילה שמעל הסוכה שלו יש משהו, ולא ידע אם נשאר לו שיעור סוכה. הבודק הגיע, הפעיל את המכשיר, והתברר שנותרו לו 61 סנטימטר של סוכה כשרה. זה פחות משיעור הכשר סוכה של שבעה טפחים לדעת החזון איש, ורק לשיטת הגר"ח נאה היה לו שיעור סוכה. הצער שלו על השנים שעברו היה גדול מאוד. מעתה והלאה מצאו לו פתרון להרחיב את הסוכה: לבנות דופן במרחק של פחות משלושה טפחים מתחת לתקרה, על פי הכלל שסכך פסול פחות משלושה טפחים מצטרף לשיעור הסוכה. המשנה ברורה (סימן תרל"ב) חושש שאולי אין זה מועיל, אך רוב הפוסקים נקטו בזה כדעת החזון איש שהתיר.
ויש עוד סוג. אנשים בטוחים שהסוכה שלהם נמצאת בתוך הבית, מוקפת קירות, ומתברר שחסרה להם דופן. למשל, כשבצד אחד יש דלת עם צורת הפתח, ובסוכה מבואר שצורת הפתח אינה מועילה במקום דופן".
כשהקבלן אינו יהודי
והבניינים החדשים?
"שם מתגלים לפעמים דברים קשים. היה בניין בעיצוב מקורי מאוד, עם מרפסות סוכה משולשות. את התוכנית הכין אדריכל מחוץ לארץ, שאינו יהודי ולא לקח זאת בחשבון, וכשבאו הדיירים לגור התברר שהמרפסות מכסות זו את זו, ובחלק מהסוכות מחצית פסולה. עכשיו היה פרויקט בעפולה שבו הוסיף הקבלן קורות בטון לקישוט בקומות העליונות, ופסל בכך את הסוכות של הקומות שמתחת. לפני כשנתיים היה מקרה דומה בבית שמש. דבר כזה מתגלה בדיעבד, והפתרון לו קשה מאוד".
ומה המסר לציבור?
"הלכות סוכה נוגעות לנו גם בשאר ימות השנה. מי שקונה דירה חדשה ובודק את איכות החיים שבה, ישים לב שחלק מאיכות החיים הוא סוכה כהלכתה. ומי שמתקין מזגן במשך השנה, יבדוק שאינו פוסל את הסוכה של השכן שמתחתיו. לחיות את הלכות סוכה כל השנה, זה דבר חשוב מאוד".
אברהם אבינו יצא מדירת הקבע שלו בציווי "לך לך", ולומדי 'העמוד היומי' מבית 'דרשו' יוצאים בימים אלה לדרך חדשה במסכת סוכה. מי שילמד אותה כעצת הרב אנגלרד, עם הגמרא מצד אחד והמשנה ברורה של 'דרשו' מצד שני, יגיע לחג הבא כשהסוכה שלו כשרה, והסוגיה מתוקה בפיו.