ויחלק עליהם לילה: פירש״י שנחלק הלילה לשני חצאים. בחצי הראשון נעשה לו נס וחציו השני נשמר ובא לו לחצות לילה של מצרים. וכתבתי בספר ׳מאורות ירושלים׳ לחג המצות, כי ג׳ המצות שבקערת ליל הסדר, הם כנגד ג׳ משמרות של הלילה כדאי' ברכות ג. והמצה האמצעית ששוברים וחולקים אותה לשנים, היא כנגד המשמרה האמצעית. אמצע המשמרת האמצעית היא חצות, כלשון הגמ' שם, שהכלבים צועקים מדי לילה ב׳אמצעית דאמצעיתא׳ היא חצות לילה, ולזה הדגישה תורה 'ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו', כי דרך הכלבים לצעוק כל לילה בחצות. ורמז לזה שוברים את המצה האמצעית דוקא, לרמז על הנס בחצות (ונוהגים לשאול הילדים איזו גדולה ואיזה קטנה, לרמז על אמירת משה כחצות). וזה נרמז בטעם 'תביר' (שפירושה שבירה) במילה לילה, דקאי על חצות, שכנגדה שוברים המצה האמצעית.
ברע מלך סדום: נשאלתי ע"י מזכה הרבים הג"ר שמעון ביר שליט"א, למאי נ"מ דרגת רשעותם של אותם מלכים, עד כדי שרש"י מפרש את רשעותו של כל אחד מהם שמרומז בתוך שמותיהם? ותירצתי לו, כי ככל שהוא רשע יותר, עלינו לשמוח במפלתו וככתוב 'באבוד רשעים רינה', והגיע לאותם מלכי סדום ועמורה להפסיד במלחמה וכפי שאכן התחילו לנפול. אך התורה באה להראות חיבתו של הקב"ה לצדיקים, שכאשר המלחמה הפכה להיות עניינו של אברהם אבינו, שהלך להציל את לוט בן אחיו, הרי כל השיקולים האחרים נדחים כדי לקיים רצון צדיק ואברהם הצילם והנחילם נצחון. והקב"ה יבא חשבון עם הרשעים לאחר מכן, כפי שאכן נראה בפרשת וירא שה' הפך את הערים האלה.
ויסע אברם הלוך ונסוע הנגבה אמרו חז"ל: 'פסיעה גסה נוטלת אחת ממאור עיניו של אדם' וכיון שאברהם קיים כל התורה, ודאי הקפיד ללכת פסיעות רכות, ואיתא במפרשים שפסיעה גסה היא באורך אמה. כף רגל היא בערך ג' טפחים, הרי שפסיעה רכה היא כזו שהיא ככף הרגל ועוד טפח, (ולכל היותר לא תגיע לב' טפחים, כי אז היא כבר גודל אמה, שהיא פסיעה גסה). וזה מרומז במילים 'הלוך ונסוע' שטעמיהם מרכא טפחא, מלשון 'רך' ו'טפח', כלומר: פסיעה רכה שאינה עולה יותר על כף הרגל וטפח.
שמונה עשר ושלש מאות אברהם לקח למלחמה 318 מאנשיו להילחם נגד המלכים. רש"י מביא את דרשת חז"ל שהיה זה אליעזר לבדו, שמנין 'אליעזר' בגימ' 318. משמע, שיש חשיבות מיוחדת למספר הזה (הגהת העורך: אכן יש חשיבות למספר 318 כי הוא 1 יותר מהגימטריא של 'יאוש', ראה בפרי צדיק בפרשתינו), כי קודם לכן מסופר: 'ויסע אברם הלוך ונסוע הנגבה' גימ' 318. ונראה, כי התורה מדגישה שנסע לצד דרום, שהרי אמרו חז"ל: 'הרוצה שיחכים ידרים', אכן, 'חכם דרום' בגי' 318.