וידוע שחז"ל דרשו (גמרא תענית ב:) עבודה זו תפלה, כי היא עבודה שבלב.
אבל השאלה כיצד מכוונים בתפילה?
בספר ״נוטרי אמן מופיע סיפור שיבהיר לנו את משמעות הכוונה שבתפילה: אחד מחסידי טשורטקוב, היה חתנו של יהודי נכבד, סוחר אמיד וירא שמים. יום אחד, הופיעה אברך בביתו של הרב מטשורטקוב זצ"ל ואמר לו: ״כבוד הרבי, לדאבון ליבי, עלי לומר לרב כי חמי אינו מתפלל...". אמר לו הרבי: ״סלח לי, אך באיזו שעה אתה מתפלל"? ענה האברך: ״בשעת בוקר מאוחרת״. ״כנראה שחותנך מתפלל בזמן", הגיב הרב... אך הלה התעקש וטען שוב ושוב, כי הוא משוכנע שחותנו אינו מתפלל כלל. בעקבות זאת, בקש ממנו הרבי לעקוב אחר חותנו, ורק כאשר יהיה לו ברור ללא כל צל של ספק שאינו מתפלל, יאמר לו שהרבי קורא לו.
ואכן, לאחר כמה ימים של מעקב, פנה החתן לחותנו ואמר לו שהרבי קורא לו. החווירו פניו של החותן, והוא נכנס אצל הרבי, ובאימה ויראה ביקש לשמוע מפני מה קרא לו הרבי לסור אליו. אמר לו הרבי: ״שמעתי שאינך מתפלל". ״נכון", השיב האיש. ״הכיצד? מדוע״? חקר אותו הרבי. והאיש הסביר: ״אמנם אינני תלמיד חכם גדול, אולם מעלה אחת יש בי – הנני איש אמת המקפיד מאוד על מידה זו. והואיל ואיני מצליח לכוון בתפילה, אינני רוצה לעשות שקר בנפשי, ולכן אינני מתפלל". אמר לו הרבי: נאמר בתהלים (פז, ו): ״ה' יספור בכתוב עמים זה יולד שם סלה". ופירושו כך: הנה בא יהודי לבית הכנסת ומתפלל ללא כוונה, האם יכול הקב"ה לכתוב שהוא התפלל תפילה זו? לא ולא! זוהי לא תפילה. ולכן הקב"ה כותב בתיק שלו ״אפס״. אפס ועוד אפס מצטרפים זה לזה, עד לשור הארוכה, בת 356 אפסים כמניין ימות השנה... אך אז מגיע יום אחד, שבו אותו יהודי מצליח להתקדש, ומתפלל בכוונה מכל לבו. או אז מוסיף לו הקב"ה את הספרה 1 אך אם יוסיף לו את הספרה 1 בצד ימין הרי זו רק אחת. ואם יוסיף לו את הספרה 1 בצד שמאל, הרי זה אחד עם שלש מאות ששים וחמשה אפסים... והנה כל האומות כותבות משמאל לימין, לעומת זאת עם ישראל כותב מימין לשמאל, וזהו הפירוש: הקב"ה ״יספור בכתוב עמים״ כלומר, ה' כותב את הספרה 1 בצד שמאל, ובבת אחת הופכת השורה כולה לבעלת משמעות ובעלת ערך של אלפי אלפים... ואותה תפילה אחת שנאמרה מתוך כוונת הלב, כביכול "מובילה" את כל התפילות כולן, מאחר וברחמיו כותב אותה הקב״ה״ בכתוב עמים...". ולכן, הורה הרבי ליהודי ששאלו: ״עליך למלא את תפקידך, אתה תענה לברכות ותשתדל לכוון בכל אמירת אמן. אך, דע לך, שגם אם לא תמיד תצליח, גם תפילה זו נחשבת לך, והיא עומדת וממתינה, עד שתזכה לתפלה אחת שתא מר בכוונה והיא תזכה לצרף בין התפלות כולן...״.
וכבר לימדונו חכמינו שאין תפילה שחוזרת ריקם, והעיקר הוא להתחזק בתפילה.
