בנו של המגיד הירושלמי רבי שלום שבדרון חלה פעם במחלת השעלת. באותם ימים הייתה זו מחלה לא קלה ומי שנדבק בה היה במצב סכנה. לקח רבי שלום את בנו אל הגאון רבי אברהם ישעיה קרליץ, בעל ה"חזון איש", כדי שהרב יברך את החולה ויתרפא. שמע ה"חזון איש" את הדברים, פנה לרבי שלום ואמר: קח את בנך אל נחל הירקון ושוט עמו מעט בסירה, האוויר הצח בינות לעצי האיקליפטוס הצומחים על גדת הנחל יסייעו לבנך וירפאו אותו מחוליו.
עשה רבי שלום כאשר ציווה עליו ה"חזון איש", נטל את בנו אל נחל הירקון שם שכר סירה קטנה ויחדיו שטו בה שעה ארוכה. בכל משך השיט בסירה מלמל רבי שלום לעצמו: "מצווה לשמוע דברי חכמים", "מצווה לשמוע דברי חכמים", "ויאמינו בה" ובמשה עבדו"... וראה זה פלא, בתום השיט חש הילד הקלה גדולה, השעלת נחלשה עד שעברה וחלפה.
אמור נא לי אבי שאל הילד אם מקום זה מסוגל לרפא את חולי השעלת, האם לא היה כדאי שנפרסם את הדבר כדי שחולים נוספים יוכלו לבוא לכאן ולהתרפא.
האם באמת חושב אתה שהמקום מסוגל לרפא? שאל רבי שלום, לא ולא! במקום אין כל סגולת צרי או מרפא, הסיבה היחידה שמקום זה פעל את פעולתו הינה רק משום שהדברים יצאו מפה קדשו של ה"חזון איש".
