יש לבאר את הקשר בין שלושת הדברים, למה שרמזו חז''ל (שבת קה, א) בנוטריקון המילה 'אנכי'.
כנגד 'אנא נפשי כתבית יהבית' שהקב''ה כתב את התורה בעצמו, אמרו שחובה להיות מתונים בדין, כי אם לא שומרים על הדינים, הקב''ה נוטל את התורה (שמו''ר ל, ג). כנגד 'אמירה נעימה', אמרו להעמיד תלמידים הרבה, כי הדרך לזה היא למשוך את ליבם בצורה שדברי התורה יהיו ערבים ונעימים להם. וכנגד 'יהיבה כתיבה', אמרו לעשות סייג לתורה, כלומר לתת עוד מצוות שיהיו משמרת למשמרת, וכך יהיו דברי התורה 'יהיבה כתיבה' ויקיימו את דבריה הנאמנים.