שָׁלוֹם רָב לְאֹהֲבֵי תוֹרָתֶךָ וְאֵין לָמוֹ מִכְשׁוֹל (תהילים קיט, קסה)
יש להקשות בכפל לשון הפסוק שהלא הדבר ברור ופשוט שאם יש שלום אין שום תקלה ומכשול. שהלא 'שלום' הכוונה שהכל על מקומו כראוי.
ויש לבאר הכוונה לפי ההלכה שכתב מגן אברהם (או"ח סימן ס"ו ס"ק ב) בשם הרשב"א שמותר לכתחילה לשאול בשלום הקורא קריאת שמע אף על פי שיודע שיצטרך הקורא להשיבו באמצע שקורא את שמע, שהרי ההלכה שמותר להשיב מפני הכבוד. ולפי זה יתבאר הפסוק להפליא, שהפסוק אומר שאף אלו שאוהבים את התורה ומדקדקים בה כראוי ירבו ויתנו שלום זה לזה כפי מה שירצו, ואפילו אם רואה שחבירו קורא קריאת שמע אל ידאג פן יהיה עובר על 'לפני עור לא תתן מכשול' שמכשילו שיצטרך להפסיק באמצע קריאת שמע בכדי לענות לו, כי הכתוב מבטיחם ש'אין למו מכשול', כלומר, שלא יהיה להם שום חטא ועון בכך וכפי שכתב הרשב"א שמותר לעשות כך לכתחילה.
('זרע שמשון' פרשת נשא י)