Skip to content
השגחה פרטית

אבן תזעק מקיר

  • Shemini Atzeres
  • 5787
  • Hebrew
View printout

סיפור זה נשלח אלינו לפני מספר שנים על ידי הרב דוד פיירמן ז"ל מבית שמש, ויהיו פרסום הדברים לעילוי נשמתו:

את הסיפור הבא סיפר לי חיים גיסי, כשהתארח אצלנו בשבת קודש:

היום התקשר אליי חבר מלפני עשרים שנה, וביקש ממני עצה.

כדי שתבין את השאלה שלו, אני צריך לספר לך מה הוא סיפר לי לפני עשרים שנה. ובכן, לפני עשרים שנה, כשעבדנו יחד, הוא סיפר לי שהדוד שלו סיפר לו כך:

הלכתי ברחוב - כך הדוד מכפר סבא - ופתאום אני שם לב שלפניי רוכב ערבי על חמור, שאליו קשורה עגלה, ובתוכה נמצא לוח שיש יפה. אני מתבונן קצת יותר לעומק במראה הלא שגרתי, ומגלה לא פחות ולא יותר, כי על אותו לוח שיש חקוקות המילים של כל הפסוק "שיוויתי די", כמו שנהוג לתלות מעל מקומו של שליח הציבור בבית הכנסת.

נחרדתי. מה עושה לוח יקר וקדוש כזה אצל ערבי? ניגשתי אליו ושאלתי אותו, "מה אתה מתכנן לעשות עם השיש?" והוא אמר לי, "אני לוקח אותו לריצוף".

החלטתי מיד שזה לא יקרה. ביקשתי לקנות ממנו את השיש, קצת התמקחתי על המחיר, ובסופו של דבר השיש עבר אליי. את השיש הבאתי לבית הכנסת בכפר סבא שבו אני מתפלל, ושם אמרו לי הגבאים שזו אכן אבן יפה מאוד, ובעזרת ד' כאשר ייערכו שיפוצים בבית הכנסת, ייקחו אותה ויקבעו אותה מעל מקומו של החזן.

בינתיים, הכניסו את האבן לחדר מחסן שמסונף לבית הכנסת והיא נחה שם על מקומה. השלב של השיפוצים הגיע, הזמינו מעצב פנים, אדריכל וכל מי שמבין בתחום, בית הכנסת עבר שיפוץ רציני, אך האבן לא התאימה לסגנון החדש, ולכן נשארה במחסן.

עד כאן סיפורו של הדוד של החבר, ועכשיו ממשיך חיים, אורחי,

ומספר על השיחה שהייתה לו עם החבר ביום שישי בבוקר:

אותו חבר התקשר אליי, וסיפר לי שהדוד נפטר כבר לפני כמה שנים, והיום התקשרו אליו מבית הכנסת בכפר סבא ואמרו לו, כי הגיע הזמן לפנות את האבן. הם נותנים לו אפשרות לקחת את האבן עד השעה שתים עשרה בצהריים, ואם לא יספיק עד אז, הם יפנו אותה איכשהו, אין לו מושג לאן. "תגיד לי אתה", הוא ביקש עצה, "מה עושים עם האבן הזאת? דוד שלי זיכרונו לברכה טרח עליה, ואני חושב שצריכים לשים אותה במקום מכובד".

חשבתי מעט, ועלה בדעתי רעיון, "תבקש מהגבאי שיסתכל בצידי האבן או מאחור, ויראה האם חקוק עליה השם של מי שתרם את האבן הזאת".

הוא עשה זאת, וחזר אליי עם כל המידע שבידו: "השם שחקוק מאחורי השיש הוא "צמח"".

"צמח?!" נדהמתי. "ומה שם המשפחה?" - "הרשלר!"

"אתה יודע מי זה?" צעקתי לו בטלפון, "זה אבא שלי! תגיד לי מהר, לעילוי נשמת מי הוא תרם את האבן?"

הוא התחיל לקרוא באוזניי שמות של דודות שלי, אחיות של אבא שנפטרו בגיל צעיר, יכול להיות שנספו בשואה. הייתי המום מהגילוי. לא ידעתי שאבי תרם אבן כזאת, ומה שמפעים עוד יותר, זה שכאשר עומדים לפנות את האבן, מכל המכרים שלו בעולם מחליט החבר להתקשר דווקא אליי, ולגלות שזו אבן שתרם אבי זיכרונו לברכה!

כמובן עשיתי מיד מה שצריך, שילמתי על הובלה וביקשתי שיביאו את האבן אליי הביתה, קודם כול.

זהו, עד כאן הסיפור ששמעתי מחיים בליל שבת. האבן עדיין ניצבת בביתו, ואם אתם מכירים בית כנסת שזקוק ללוח שיש שמתאים לשלב מעל העמוד של החזן, הוא ישמח לתרום את האבן ולהביאה לתיקונה, לפאר בית מקדש מעט.

More in this printout

View the whole printout