Skip to content
השגחה פרטית

שליחות בלוס אנג'לס

  • Shemini Atzeres
  • 5787
  • Hebrew
View printout

× שליחות בלוס אנג'לס ×

מספר ר' מאיר שלאמע מציריך:

זה לי כבר כמה שנים שבמסגרת הארגון שאני מנהל, אני עוסק בקירוב יהודים לאביהם שבשמיים. בפרט אני עוסק עם נערים צעירים. נערים שלא קיבלו חינוך יהודי, מקבלים אצלנו מושגים ביהדות, ויש מהם שמתקדמים עוד ועוד לשמירת מצוות ולימוד תורה. ובארגון כמו בארגון, צריך כסף. אמנם אין זו דרכי לצאת לאיסוף כספים, אבל הפעם הבנתי שאין ברירה. ביקשתי ברכה מצדיק, והרב אמר, "תיסע ללוס אנג'לס ותצליח".

נסעתי עם הרבה תפילות. ידעתי שאני את שלי עושה, אולם מי שבאמת פותח לבבות ומעביר אליי את התרומות זה הקב"ה. כמי שאמון על הרעיון שכל חיינו אינם אלא שליחות בעולם הזה, גם הנסיעה ללוס אנג'לס אינה אלא שליחות. אני חושב שאני הולך לאסוף כסף, אבל אין לי מושג איזו שליחות נוספת טמונה כאן.

ברוך ד', בלוס אנג'לס פגשתי באנשים טובים עם לב רחב, ובאופן כללי ראיתי הצלחה. הייתי בנסיעה במונית עם דרייבר מתושבי המקום, בשעה שקיבלתי טלפון מחבר: "אם אתה כבר בלוס אנג'לס, כדאי לך לגשת לביתו של יהודי טוב שגר בווברלי הייס", אמר לי חברי. "פעם הוא היה כאן בציריך, ותרם יפה מאוד לארגונים. שווה לך לנסות". הוא נתן לי את הכתובת ואת מספר הטלפון, וקבעתי פגישה.

כאשר הגעתי לפגישה, הוא שאל אותי: "למה באת לכאן?"

עניתי לו כמשנת חיי: "אני לא באמת יודע למה הגעתי. אני מתכנן לבקש תרומה לארגון שלנו, אולם איני יודע למה הקדוש ברוך הוא שלח אותי דווקא לכאן. אולי תספר לי אתה, למה באמת הגעתי ללוס אנג'לס".

"מה שם הארגון?" הוא שאל.

"'ייד לנוער', בציריך".

"במשך תקופה התגוררתי בציריך", ענה היהודי. "זה היה לפני שלושים ושמונה שנה, ואם אתה כאן בשליחות, אולי תוכל לעזור לי".

הוא סיפר שיש לו חוב מהזמן שבו התגורר בציריך. "באותה תקופה נסעתי לנופש באוסטריה, ויהודי בשם מארק סידר לי שם דירה בשכירות. אחרי שהנופש הסתיים ואחרי שכבר עברתי לכאן - לוס אנג'לס, הוא התקשר אליי ואמר לי שחייבו אותי בקנס של שלוש מאות פרנק. למה? - כי פיניתי את פח האשפה למקום שבו יש אזהרה 'השלכת פסולת בשטח זה אסורה'.

זה לא שהיה שם שלט שהזהיר כך, אלא שבאוסטריה החוק נוקשה מאוד, ואם זרקת פח במקום שאינו מיועד לאשפה, הקנס בדרך.

רגזתי מאוד על האוסטרים הקפדנים, שלא מתחשבים בנופשים שלא יודעים את הכללים. טענתי באוזניו של מארק שאין להם שום הבנה, שהחוק שלהם מרושע, ושזה עוול לדרוש כל כך הרבה כסף על טעות כה קטנה. סיכמתי: 'אני לא הולך לשלם את זה'.

התעקשתי, גם האוסטרים התעקשו, ובסופו של דבר מארק שילם את הכסף מכיסו".

היהודי התנצל, "הייתי אז צעיר, ולא קלטתי שבעצם אני עושה עוול. לפני כמה שנים ניסיתי לאתר את מארק כדי לשלם לו את החוב, ואז התברר לי שהוא נפטר מהתקף לב בגיל צעיר יחסית. לפני שלוש שנים התקשרתי למישהו בציריך שהיה חבר של מארק, וביקשתי ממנו שישיג לי קשר עם המשפחה. הוא אמר לי, 'למה להטריד את המשפחה? תתרום את הכסף לעילוי נשמתו'. אבל לא ידעתי האם מותר לעשות כך. עכשיו הייתי רוצה לבקש, אם תוכל, שתשיג לי קשר עם מישהו מהמשפחה, שיאמר לי האם הם מעוניינים שאחזיר את הכסף או שאתרום אותו, ולמי. ועכשיו, מעניין לדעת לאיזה ארגון אתם מתרימים", הוא חזר להתחלה.

אמרתי שוב, "'ייד לנוער'".

"'ייד לנוער'! שם הארגון זכור לי מאיזה מקום".

הוא דפדף ביומן שלו, ולבסוף מצא. החבר ההוא של מארק אמר לו לפני שלוש שנים, שיתרום ל'ייד לנוער' לעילוי נשמתו.

מהרגע הזה הכול התגלגל באופן מופלא. הוא תרם לארגון סכום נכבד ביותר, וביקש ממני שאלך לקברו של מארק ואבקש סליחה בשמו. כשחזרתי הביתה לציריך, נכנסתי לבית החיים, מרחק שש דקות נסיעה בלבד, ואכן עשיתי כבקשתו.

עתה התברר לי פשר השליחות שלי עד לוס אנג'לס.

More in this printout

View the whole printout