מְסַפַּר שְׁמוּאֵל וִיזֶל מֵאַשְׁדּוֹד:
אֲנַחְנוּ חֲסִידֵי וִיזְ'נִיץ, וְהָאַדְמוֹ”ר שֶׁלָּנוּ גָּר בִּבְנֵי בְּרַק. לִקְרַאת חַג שִׂמְחַת תּוֹרָה נָסַעְנוּ; כְּמוֹ עוֹד אַלְפֵי חֲסִידִים, לַעֲשׂוֹת אֶת הֶחָג בְּצֵל הָאַדְמוֹ”ר שְׁלִיטָ”א. סַבְתָּא שֶׁלִּי גָּרָה בִּבְנֵי בְּרַק, אַךְ לֹא תָּמִיד הִיא יְכוֹלָה לְאָרֵחַ אוֹתָנוּ: בַּשָּׁנָה שֶׁעָלֶיה אֲנִי מְסַפֵּר זָכִינוּ לְהִתְאָרֵחַ אֶצְלָהּ בֶּחָג, וְזֶה הָיָה מַמָּשׁ מְצְלָח.
בְּמוֹצָאֵי שִׂמְחַת תּוֹרָה נֶעֱרַךְ 'טִישׁ' שֶׁל נְעִילַת הֶחָג. הַטִישׁ נִמְשַׁךְ וְנִמְשַׁךְ, וְהִסְתַּיִם מְאֻחָר מְאֹד, בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה.
יָצָאתִי אֶל הָרְחוֹב הַבְּנֵי בְּרַקִי הֶחָשׁוּךְ, בְּתוֹךְ קָהָל עָצוּם שֶׁל חֲסִידִים שֶׁיָּצְאוּ גַּם הֵם וְהִתְחִילוּ לָלֶכֶת לְכִוּוּנִים שׁוֹנִים. בְּמֶשֶׁךְ כַּמָּה דַּקּוֹת נִסִּיתִי לִמְצֹא אֶת אַבָּא שֶׁלִּי כְּדֵי לָלֶכֶת אִתּוֹ, כִּי לֹא הִרְגַּשְׁתִּי מַסְפִיק בָּטוּחַ כְּדֵי לַחְזֹר לְבַד לַבַּיִת שֶׁל סַבְתָּא שֶׁלִּי, בְּוַדַּאי לֹא בְּשָׁעָה מְאֻחֶרֶת שֶׁכָּזֹאת... אַךְ מַהֵר מְאֹד הֵבַנְתִּי שֶׁאֵין לִי סִכּוּי לִמְצֹא אוֹתוֹ כָּאן, בֵּין אַלְפֵי הַחֲסִידִים.
חָבֵר שֶׁלִּי מֵאַשְׁדּוֹד רָאָה אוֹתִי, וְהִצִּיעַ לִי לָלֶכֶת אִתּוֹ יַחַד. חָשַׁבְנוּ שֶׁאֲנַחְנוּ הוֹלְכִים לְאוֹתוֹ הַכִּוּוּן. הִתְחַלְנוּ לִצְעד בָּרְחוֹבוֹת הַחֲשׁוּכִים, וְלִפְנֵי שֶׁהִסְפַּקְנוּ לְהִתְרַחֵק הַרְבֵּה, הוּא פָּנָה לְכִוּוּן אַחֵר נִשְׁאַרְתִּי בָּרְחוֹב, מִתְלַבֵּט מַה לַעֲשׂוֹת. הִתְחַלְתִּי לָלֶכֶת לְאַט, וּפִתְאוֹם רָאִיתִי אֶת אַבָּא שֶׁלִּי עוֹמֵד בַּצַּד. "אַבָּא, מָה אַתָּה עוֹשֶׂה כָּאן?!" שָׁאַלְתִּי בְּהִתְרַגְּשׁוּת. אַבָּא אָמַר לִי שֶׁהוּא 'סְתָם' יָצָא לְכָאן כְּדֵי לְדַבֵּר עִם מִישֶׁהוּ, וְתִכְנֵן לַחְזֹר לְסַבְתָּא בְּעוֹד כַּמָּה דַּקּוֹת...
שָׂמַחְנוּ מְאֹד לִפְגּשׁ זֶה בָּזֶה, וּמֵאוֹתוֹ רֶגַע הָיִיתִי אִתּוֹ יַחַד. כָּךְ בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית סְדֶּר לִי ד' אֶת הַלִּוּוּי.