מְסַפֵּר יוֹסִי מֵאֶלְעָד:
פַּעַם אַחַת רָצִיתִי לִכְתֹּב חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה, וְלֹא הָיָה לִי דַּף. חִפַּשְׂתִּי בַּשָּׂקִית הַמִּיֹעֶדֶת לִגְנִיזָה דַּף כְּדֵי לִכְתֹּב בְּצִדּוֹ הַשֵׁנִי, וּמָצָאתִי מַעֲטָפָה. כָּתַבְתִּי עָלֶיהָ מַה שֶׁרָצִיתִי, וְהִנֵּחְתִּי בְּכִיס הַמִּכְנָסַיִם לְבֵינְתַיִם, מְתַכְנֵן שֶׁבַּהֶמְשֵׁךְ אַעְתִּיק אֶת הַכָּתוּב לְדֵף רָאוּי. בָּעֶרֶב שָׁכַחְתִּי מֵהָאוֹצָר הַיָּקָה, וְשַׂמְתִּי אֶת הַמִּכְנָסַיִם בַּכְּבִיסָה.
בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית, רֶגַע לִפְנֵי שֶׁאִמָּא שֶׁלִּי הִכְנִיסָה אֶת הַמִּכְנָסַיִם לַמְּכוֹנָה, הִיא הֶחְלִיטָה לִבְדּק הַאִם הַכִּיסִים רֵיקִים. כְּשֶׁגִּלְתָה אֶת הַמַּעֲטָפָה, הֵבִינָה שֶׁמִּדְבָּר בְּחִדּוּשֵׁי תּוֹרָה שֶׁלִּי שֶׁצָּרִיךְ לִשְׁמֹר. בְּכָל אֹפֶן, מִתּוֹךְ הֶרְבֵּל הִיא הֵצִיצָה גַּם לְתוֹךְ הַמַּעֲטָפָה, וְ...נִדְהֲמָה! בְּתוֹךְ הַמַּעֲטָפָה הַפְּתוּחָה נָח, לֹא פָּחוֹת וְלֹא יוֹתֵר צֵ'ק הַמְיֹעָד לָרֶבֶּ'ה שֶׁלִּי בַּתַּלְמוּד תּוֹרָה. זֶה הָיָה סְכוּם גָּדוֹל שֶׁל כֶּסֶף, וּבְהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית ד' גִּלְאֵל שֶׁבְּדִיּוּק אֶת זֶה הוֹצֵאתִי מֵהַגְּנִיזָה, וְשֶׁהוּא הִגִּיעַ לַיָּדַיִם שֶׁל אִמָּא שֶׁלִי רֶגַע לִפְנֵי הַכְּבִיסָה. כָּךְ יָכֹלְתִּי לְהַחְזִיר אוֹתוֹ לָרֶבֶּ'ה.