משנה ברורה
מסימן תמ"א עד תמ"ב סוף סעיף ד'
גוי שהלוה את ישראל על חמצו, ומשכן הלוה ביד הגוי את החמץ, ואמר לו 'אם לא אפרע לך עד זמן פלוני, מעכשיו יהא שלך', האם החמץ מותר אחר הפסח?
א' מותר בהנאה אף אם פרע.
ב' אם לא פרע, מותר בהנאה. ואם פרע, אסור בהנאה.
ג' בטלו, מותר בהנאה. ואם לא בטלו, אסור בהנאה.
ישראל שהלוה לגוי על החמץ, ומשכן החמץ ביד המלוה, ואמר הלוה למלוה 'אם לא אפרע לך יהא שלך', ולא אמר לו 'מעכשיו', האם החמץ מותר בהנאה אחר הפסח?
א' מותר בהנאה אם אין אחריותו עליו.
ב' אסור בהנאה.
ג' אם פרע, מותר בהנאה. ואם לא פרע, אסור בהנאה.
תערובת חמץ, מין בשאינו מינו, מתי צריך לבערו?
א' מחלוקת. י"א רק אם יש בו כזית בכדי אכילת פרס. וי"א כל שיש בכלי כזית, אף שאינו בכדי אכילת בפרס.
ב' כל שיש בכלי כזית, אף שאין בו כזית בכדי אכילת פרס, צריך לבערו.
ג' עד שישים צריך לבערו. יותר משישים אין צריך לבערו.
תבשיל שנתבשל לפני פסח בכלי חמץ בן יומו, מה דינו?
א' מותר להשהותו אפילו כשאין בו שישים, ובלבד שיעבירו לכלי שאינו חמץ ויצניעו.
ב' אם אין בו שישים חייב לבערו, ואם יש בו שישים א"צ לבערו או להצניעו.
ג' אם אין שישים יעבירו לכלי שאינו חמץ ויצניעו, ואם יש בו שישים חייב לבערו.
פת שעיפשה ונפסלה מאכילת כלב, האם חייב לבער?
א' אינו חייב.
ב' חייב לבער מפני שראוי לחמע בו עיסות אחרות.
ג' אם נתעפשה קודם זמן איסור, אינו חייב לבער. ואם נתעפשה אחר זמן איסורו, חייב לבער.
באיזה אופן אפשר להקל לכו"ע בדיבוק ניירות בחלון עם חמץ?
א' בכל אופן מותר לקיים לכו"ע, ובלבד שאין חשש שיפול על השולחן שאוכלים שם.
ב' אם יעשם קודם ל' יום, או פחות מכזית, או בלילה רכה.
ג' לפי דעה אחת, אין להקל בכל אופן.
דבר שנתערב בו כלשהו חמץ גמור לפני פסח, ונתבטל, ואינו מאכל אדם, האם מותר באכילה בפסח?
א' אסור באכילה.
ב' מחלוקת, יש אוסרים באכילה ויש מתירים. ויש מחלקים בין לח בלח לבין יבש ביבש.
ג' מותר באכילה.
משנה ברורה
מסימן תמ"ב ס"ה עד תמ"ג ס"ס ב'
אם יש חמץ בסדק שאינו יכול לחטט אחריו, מה דינו?
א' יבטלו.
ב' יטיח עליו טיט.
ג' פחות מכזית, יבטל. כזית, יטיח עליו טיט.
בצק שבסדקי עריבה ויש כזית במקום אחד, האם חייב לבער?
א' צריך לבער.
ב' אין צריך לבער.
ב' אם עשוי לחזק או לסתום, אי"צ לבער. ואם לאו, צריך לבער.
שני חצאי זיתים בבית, ואינם דבוקים בבית, האם צריך לבער?
א' אם יש חוט עב שניטלים עמו, צריך לבער.
ב' אם ביטל אי"צ לבער, ואם לא ביטל צריך לבער.
ג' אפילו אם ביטל צריך לבער.
חתיכת חמץ שאפשר לשבת עליו, מתי אי"צ לבערו?
א' ייחדו לישיבה קודם הפסח, או טח בטיט.
ב' ייחדו לישיבה קודם הפסח, וטח בטיט.
ג' ייחדו לישיבה אפילו בפסח, וטח בטיט.
האם מותר לכתוב בפסח בדיו העשוי מחמץ?
א' מותר.
ב' אם נעשה לפני זמן הביעור, מותר. ואם לאחר זמן הביעור, אסור.
ג' מותר, אא"כ יש חשש שמא ישכח ויכניס הקולמוס לפיו שלא בכוונה שאז אסור.
עריבות מנסרים גדולים שלשין בהם חמץ כל השנה, מה יעשה עמם בפסח?
א' אם אין בהם כזית יכול להגעילם, ואם לאו יצניעם עד אחר הפסח.
ב' אין להגעילם, אבל יכול להצניעם עד אחר הפסח.
ג' אין להגעילם, ואין להצניעם, אלא יתנם לגוי או יטוח בטיט.
אם יש להם מת לקבור בי"ד שחרית, מה יקדימו, קבורת המת או אכילת חמץ לפני זמן האיסור?
א' בכל אופן קבורת המת קודמת.
ב' יאכלו ואח"כ יקברו.
ג' אם יש זמן יקברו ואח"כ יאכלו, ואם הזמן דחוק יאכלו ואח"כ יקברו.
שמירת הלשון שער התורה פרק ג'
מנין שהתורה מגינה מן היסורים?
א' דכתיב "ובני רשף יגביהו עוף".
ב' דכתיב "לך עמי בא בחדריך וכו'".
ג' שתי התשובות נכונות.
שמירת הלשון שער התורה מתחילת פ"ד עד יובפרט שמקלקלי
מה הכונה 'לקבוע עיתים לתורה'?
א' שבכל יום האדם יקדיש לפחות שעה אחת לעסק התורה.
ב' לקבוע זמן מסוים לעסק התורה, ולא לשנות לזמן אחר אפילו במקום הפסד.
ג' שבזמן שהאדם לומד, יקבע בנפשו שלא יפסיק בשום אופן באמצע הלימוד לדברים בטלים.
האם מלאכי מעלה והצדיקים שבגן עדן עוסקים בתורה?
א' כן.
ב' המלאכים לא והצדיקים כן.
ג' הצדיקים כן, וגם חלק מהמלאכים.
על מי שנאמר 'כאילו מתחייב בנפשו'?
א' על מי שאינו קובע עיתים לתורה.
ב' על מי שאינו לומד תורה בכל כוחו.
ג' על השוכח דבר אחד ממשנתו.
ניתן לעשות את המבחנים: בטל': 0737-289-669 בעמדות 'נדרים פלוס' (לדעת) במייל: [email protected]
ניתן לקבל את הסיכומים והמבחנים: בנקודות הפצה להאזנה: 0737-289-669 שלוחה 4 בפקס: 0799-414-144 במייל: [email protected]
מערכת המבחנים פתוחה מיום שישי בבוקר עד יום שני בלילה | הגרלות בכל שבוע
פרס ראשון: 500 ₪ ועוד 8 זוכים בזיכוי 100 ש"ח ב'יפה נוף'
ניתן לשמוע שיעורים על פרה"ש ש"ק ומועדים, משנ"ב, ספרי מוסר ועוד 03-6171132 בטלפון