תַּנִּין מִצְרִי נִשְׁמָע כְּמוֹ זַן שֶׁל תַּנִּין, אֲבָל בְּעֶצֶם זוֹ צִפּוֹר. אֶת שְׁמָהּ קִבְּלָה עַל בְּסִיס הָאַגָּדָה שֶׁהִיא נִכְנֶסֶת לְתוֹךְ פִּיו שֶׁל תַּנִּין וּמְנַקָה אוֹתוֹ מִשְׁאֵרִיּוֹת מָזוֹן וַחֲרָקִים. אֶלָּא שֶׁכְּכָל הַנִּרְאֶה זוֹ אַגָּדָה בִּלְבַד, וְהַחוֹקְרִים לֹא הִצְלִיחוּ מֵעוֹלָם לְתַעֵד אֵרוּעַ כָּזֶה.
גַּם הַשֵׁם הַשֵׁנִי – הַמִּצְרִי – אֵינוֹ מִדְיָּק כָּל־כָּךְ. הַצִּפּוֹר הַזֹּאת כִּמְעַט אֵינָהּ קַיָּמֶת בְּמִצְרַיִם עַצְמָהּ, אֶלָּא בְּעִקָר בַּאֲזוֹרִים אֲחֵרִים בְּאַפְרִיקָה, מִדָּרוֹם לְמִדְבַּר סָהָרָה. הֲתַּנִּינָן הַמִּצְרִי הוּא עוֹף הַחַי בַּחוֹפִים וְעַל גְּדוֹת נְהָרוֹת, וְנִיּוֹן מֵחֲרָקִים שֶׁהוּא מוֹצֵא שָׁם. אֲבָל הַדָּבָר הַמְּעַנְיַן בְּיוֹתֵר בְּהִתְנַהֲגוּתוֹ הוּא הַקֵן שֶׁלּוֹ.
הַצִּפּוֹר הַזֹּאת בּוֹנָה אֶת הַקֵן הַמָּהִיר בַּתֵּבֵל. בְּתוֹךְ שְׁלוֹשִׁים שְׁנִיּוֹת בִּלְבַד אַבָּא וְאִמָּא צִפּוֹר יוֹצְרִים קֵן, וּבוֹ אִמָּא צִפּוֹר תָּטִיל בֵּיצִים. אֶת הַכֵּן הֵן בּוֹנוֹת בַּחוֹל. הַצִּפּוֹרִים חוֹפְרוֹת גְּמָּה קְטַנָּה בַּחוֹל הָרַךְ שֶׁלְיַד הַנָּהָר – וְהַקֵן מוּכָן.
אַחֲרֵי שֶׁאִמָּא צִפּוֹר מְטִילָה אֶת הַבֵּיצִים אֵין הִיא דּוֹגֶרֶת עֲלֵיהֶן כְּלָל. הִיא עוֹרֶמֶת חוֹל עַל הַבֵּיצִים עַד שֶׁהֵן מְכְסּוֹת לְגַמְרֵי, וְנוֹתֶנֶת לַשֶׁמֶשׁ לְחַמֵּם אוֹתָן.
אֲבָל מָה עוֹשִׂים אִם הַשֶׁמֶשׁ חֲזָקָה מִדַּי וְהַחוֹל מִתְחַמֵּם עַד שֶׁהַבֵּיצִים עֲלוּלוֹת לְהִתְחַמֵּם יוֹתֵר מִדַּי? הַצִּפּוֹר הוֹלֶכֶת לַנָּהָר, טוֹבֶלֶת אֶת הַנּוֹצוֹת שֶׁלָּהּ בַּמַּיִם, טָסָה בַּחֲזָרָה אֶל הַקֵן וְיוֹשֶׁבֶת עַל הַחוֹל. הַמַּיִם מְחַלְחֲלִים אֶל תּוֹךְ הַחוֹל וּמְקָרְרִים אֶת הָאֵזוֹר.
כַּעֲבֹר חֹדֶשׁ יָמִים בּוֹקְעִים הָאֶפְרוֹחִים. בְּתוֹךְ חֹדֶשׁ יָמִים יֵדְעוּ לָעוּף בְּכוֹחוֹת עַצְמָם. עַד אָז יִשָּׁאֲרוּ בְּהַשְׁגָּחַת הוֹרֵיהֶם. וְאִם יֵשׁ סַכָּנָה הֶם מַסְתִּירִים אֶת הָאֶפְרוֹחִים בְּתוֹךְ הַחוֹל הָרַךְ, כְּשֶׁרַק אַפָּם בּוֹלֵט הַחוּצָה כְּדֵי לִנְשֹׁם.