Skip to content
טועמיה

מאמר הרב - אמונת חכמים

  • Shoftim
  • 5786
  • Hebrew
View printout

כָּתוּב בַּפָּרָשָׁה: "וְעָשִׂיתָ עַל פִּי הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ מִן הַמָּקוֹם הַהוּא, וְשָׁמַרְתָּ לַעֲשׂוֹת כְּכֹל אֲשֶׁר יוֹרוּךָ. עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ וְעַל הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר יֹאמְרוּ לְךָ תַּעֲשֶׂה לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל". הַתּוֹרָה מְצַוָּה עָלֵינוּ לָלֶכֶת לְפִי דִּבְרֵי הַחֲכָמִים. מַה שֶּׁהַחֲכָמִים מְצַוִּים אוֹתָנוּ, כָּכָה נַעֲשֶׂה. לַגְּדוֹלִים וְלַחֲכָמִים יֵשׁ תְּבוּנָה מְיֻחֶדֶת לְהַדְרִיךְ כָּל אָדָם וּלְהוֹבִיל אוֹתוֹ לַעֲבוֹדַת ה'.

כּוֹתֵב סֵפֶר הַחִנּוּךְ שֶׁמַּה שֶּׁהַחֲכָמִים אוֹמְרִים זֶה חֵלֶק מֵהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה: "וְעוֹבֵר עַל זֶה וְאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ לַעֲצַת הַגְּדוֹלִים שֶׁבְּדוֹרוֹ בְּחָכְמַת הַתּוֹרָה בְּכָל אֲשֶׁר יוֹרוּהוּ מְבַטֵּל עֲשֵׂה זֶה, וְעָנְשׁוֹ גָּדוֹל מְאֹד, שֶׁזֶּהוּ הָעַמּוּד הֶחָזָק שֶׁהַתּוֹרָה נִשְׁעֶנֶת בּוֹ". זֹאת לֹא עֵצָה, זֶה הָעַמּוּד הֶחָזָק שֶׁהַתּוֹרָה נִשְׁעֶנֶת עָלָיו. יוֹתֵר מִזֶּה כּוֹתֵב הָרַב דֶּסְלֶר בְּמִכְתָּב מֵאֵלִיָּהוּ: "חֶסְרוֹן הַכָּרַת הַהִתְבַּטְּלוּת לַעֲצַת רַבּוֹתֵינוּ זֶהוּ שֹׁרֶשׁ כָּל חַטָּאת הַחֲלָפַת כָּל חֻרְבָּן ר"ל, וְאֵין הַצְלָחָה לֹא יֵשׁוּעָה לְעֻמַּת שֹׁרֶשׁ הַכֹּל שֶׁהוּא אֱמוּנַת חֲכָמִים". כָּל הַזְּכֻיּוֹת שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם לֹא שָׁווֹת לְעֻמַּת מַעֲלַת אֱמוּנַת חֲכָמִים.

צָרִיךְ לְהָבִין מָה הַכַּוָּנָה: "לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל". אוֹמְרִים חֲזַ"ל (זֶה מוּבָא בְּרַשִׁ"י), אֲפִלּוּ יֹאמַר לְךָ עַל יָמִין שֶׁהוּא שְׂמֹאל וְעַל שְׂמֹאל שֶׁהוּא יָמִין תִּשְׁמַע לָהֶם. הַשְּׁאֵלָה זוֹעֶקֶת - אִם אוֹמְרִים לְךָ עַל דָּבָר שֶׁהוּא לֹא נָכוֹן, עַל יָמִין שְׂמֹאל, אוֹמְרִים לְךָ חֹשֶׁךְ וְרוֹאִים אוֹר, אֵיךְ אֶפְשָׁר לִשְׁמֹעַ לַחֲכָמִים? רוֹאִים בָּעֵינַיִם שֶׁזֹּאת טָעוּת. אוֹמֵר סֵפֶר הַחִנּוּךְ דָּבָר עָצוּם בְּיוֹתֵר: "שֶׁאֲפִילּוּ יִהְיוּ הֵם טוֹעִים בְּדָבָר אֶחָד מִן הַדְּבָרִים אֵין רָאוּי לָנוּ לַחֲלֹק עֲלֵיהֶם וְנַעֲשֶׂה כְּטָעוּתָם. לָמָּה? וְטוֹב לִסְבֹּל טָעוּת אַחַת וְיִהְיוּ הַכֹּל מְסוּרִים תַּחַת דַּעְתָּם הַטּוֹבָה תָּמִיד, וְלֹא שֶׁיַּעֲשֶׂה כָּל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי דַּעְתּוֹ, שֶׁזֶּה יִהְיֶה חֻרְבַּן הַבַּיִת וְחִלּוּק לֵב הָעָם וְהֶפְסֵד הָאֻמָּה כֻּלָּהּ".

אוֹמֵר סֵפֶר הַחִנּוּךְ - יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁהַחֲכָמִים טָעוּ. כּוֹתֵב הָרַמְבַּ"ן שֶׁאִם הָיְתָה טָעוּת לַחֲכָמִים, זֹאת לֹא אַשְׁמָה שֶׁל הַחֲכָמִים אֶלָּא שֶׁל הַדּוֹר. הֵם צַדִּיקִים, הַדּוֹר גָּרַם שֶׁחֲכָמִים יִטְעוּ. עָדִיף שֶׁתִּהְיֶה טָעוּת אַחַת וְנֵלֵךְ עִם הַחֲכָמִים בְּטָעוּת שֶׁלָּהֶם מֵאֲשֶׁר שֶׁכָּל אֶחָד תִּהְיֶה לוֹ תּוֹרָה מִשֶּׁלּוֹ, כָּל אֶחָד יִפְסֹק לְעַצְמוֹ. זֶה חֻרְבָּן לִכְלַל יִשְׂרָאֵל. זֶה לְמַעֲשֶׂה שֹׁרֶשׁ כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, אֱמוּנַת חֲכָמִים.

מְסַפֶּרֶת הַגְּמָרָא בְּמַסֶּכֶת פְּסָחִים (מב) עַל עִיר פְּפוּנְיָא, שֶׁהָיוּ בָּהּ אֲנָשִׁים צַדִּיקִים וִישָׁרִים. יוֹם אֶחָד הִגִּיעַ לְשָׁם רַב מַתְנָא, רַב גָּדוֹל, וְכֻלָּם רָצוּ לִשְׁמֹעַ אֶת דִּבְרֵי תּוֹרָתוֹ. הוּא מָסַר לָהֶם שִׁעוּר הֲלָכוֹת לִפְנֵי פֶּסַח, וְתוֹךְ כְּדֵי אָמַר לָהֶם שֶׁיֵּשׁ דִּין בְּהִלְכוֹת פֶּסַח כְּשֶׁרוֹצִים לָלוּשׁ אֶת הַקֶּמַח לַאֲפִיַּת הַמַּצּוֹת, צָרִיךְ לְהָבִיא מַיִם, אֵיזֶה מַיִם? מַיִם שֶׁלָּנוּ. הוּא הָיָה בָּטוּחַ שֶׁהֵם מְבִינִים לְמָה הוּא מִתְכַּוֵּן. מַיִם שֶׁלָּנוּ הַכַּוָּנָה מַיִם שֶׁעָבְרָה עֲלֵיהֶם לִינַת לַיְלָה. הֵם לֹא הֵבִינוּ כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ וּלְמָחֳרָת בַּבֹּקֶר כֻּלָּם בְּלִי יוֹצֵא מִן הַכְּלָל בָּאוּ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ עִם כַּד מֵהַבַּיִת. שָׁאַל הָרַב מַה קָּרָה, לָמָּה כֻּלָּם עִם כַּדִּים, אָמְרוּ לוֹ זֶה מַה שֶׁהָרַב אָמַר, שֶׁצָּרִיךְ מַיִם שֶׁלָּנוּ, שֶׁל הָרַב. הֵם בָּאוּ לְבַקֵּשׁ מַיִם מֵהָרַב. הִסְבִּיר לָהֶם הָרַב אֶת הַדְּבָרִים וְאֶת הַטָּעוּת שֶׁלָּהֶם.

לִכְאוֹרָה זֶה פֶּלֶא, בְּתוֹךְ כָּל הָעִיר הַזֹּאת הָיוּ וַדַּאי זְקֵנִים וַחֲכָמִים, אֲנָשִׁים שֶׁיָּדְעוּ שֶׁלֹּא יִתָּכֵן שֶׁהַמַּיִם הַיְחִידִים שֶׁאֶפְשָׁר לָלוּשׁ בָּהֶם הֵם הַמַּיִם שֶׁל הָרַב. שׁוֹאֵל עוֹד ר' יִשְׂרָאֵל מִסַּלַנְט, אִם מְדֻבָּר בַּאֲנָשִׁים כָּאֵלֶּה תְּמִימִים כְּמוֹ חַכְמֵי חֶלֶם, שֶׁלֹּא מְבִינִים מִימִינָם וּמִשְּׂמֹאלָם, בִּשְׁבִיל מָה צְרִיכִים חֲזַ"ל לְהָבִיא אֶת הַטָּעוּת הַנּוֹרָאָה שֶׁלָּהֶם? אוֹמֵר ר' יִשְׂרָאֵל מִסַּלַנְט הַגְּמָרָא רוֹצָה שֶׁיֵּחָקֵק אֵצֶל כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ לְדוֹרֵי דּוֹרוֹת, אֵיךְ נִרְאֲתָה אֱמוּנַת הַחֲכָמִים שֶׁל פַּעַם. לֹא שׁוֹאֲלִים שְׁאֵלוֹת. אִם כָּכָה הֵבַנּוּ, מַיִם שֶׁלָּנוּ, הוֹלְכִים לָקַחַת מַיִם מֵהָרַב. זֹאת אֱמוּנַת תְּמִימָה. מִי שֶׁהוֹלֵךְ אִתָּהּ עַד הַסּוֹף זֶה אָדָם שֶׁהוֹלֵךְ עִם הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה.

מְסֻפָּר עַל אַבְרֵךְ שֶׁהִגִּיעַ לְמָכוֹן בִּבְנֵי בְּרַק שֶׁמּוֹכְרִים שָׁם תְּפִלִּין, סִפְרֵי תּוֹרָה וְתַשְׁמִישֵׁי קְדֻשָּׁה. בִּקֵּשׁ הָאַבְרֵךְ מִמְּנַהֵל הַמָּכוֹן לִקְנוֹת בִּדְחִיפוּת סֵפֶר תּוֹרָה מְהֻדָּר. הִסְתַּכֵּל עָלָיו בַּעַל הַמָּכוֹן וְאָמַר לוֹ: "לֹא כָּךְ קוֹנִים סֵפֶר תּוֹרָה. מְבָרְרִים מְחִירִים, צָרִיךְ לִרְאוֹת כְּתָבִים". אָמַר לוֹ, "אֲנִי רוֹצֶה לִקְנוֹת אֶת הַסֵּפֶר הֲכִי יָקָר כַּמָּה שֶׁיּוֹתֵר מַהֵר". אָמַר לוֹ הַמְּנַהֵל, "אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁזֶּה יָכוֹל לַעֲלוֹת יוֹתֵר מִמָּאתַיִם אֶלֶף שְׁקָלִים?" אָמַר לוֹ, "כֵּן, אֵין לִי בְּעָיָה שֶׁל כֶּסֶף, הָעִקָּר תֵּן לִי אֶת הַסּוֹפֵר שֶׁיִּכְתֹּב בִּשְׁבִילִי אֶת סֵפֶר הַתּוֹרָה וַאֲנִי רוֹצֶה לִסְגֹּר אֶת הָעִסְקָה".

רָאָה הַמְּנַהֵל שֶׁהָאָדָם רְצִינִי וְשָׁאַל: "אַתָּה אַבְרֵךְ, מֵאֵיפֹה יֵשׁ לְךָ כֶּסֶף לִקְנוֹת סֵפֶר תּוֹרָה?" עָנָה לוֹ הָאַבְרֵךְ: "עַכְשָׁו יָצָאתִי מִבֵּיתוֹ שֶׁל גְּדוֹל הַדּוֹר, רַבִּי חַיִּים קַנְיֶבְסְקִי. בָּאתִי אֵלָיו לְקַבֵּל בְּרָכָה, אֲנִי זָקוּק לִקְנוֹת דִּירָה בִּבְנֵי בְּרַק וְאֵין לִי הַרְבֵּה כֶּסֶף. הִצְלַחְתִּי לַחֲסֹךְ חֲצִי מִילְיוֹן וּבָזֶה אִי אֶפְשָׁר לִקְנוֹת דִּירָה. בִּקַּשְׁתִּי בְּרָכָה מֵרַבִּי חַיִּים שֶׁה' יִפְתַּח לִי שַׁעֲרֵי שָׁמַיִם, שֶׁאוּכַל לִקְנוֹת דִּירָה לַמְרוֹת שֶׁהַכֶּסֶף לֹא מַסְפִּיק, וְרַבִּי חַיִּים אָמַר בְּפַסְקָנוּת: 'לֵךְ תִּקְנֶה סֵפֶר תּוֹרָה'. לֹא הֵבַנְתִּי מָה הַקֶּשֶׁר, שָׁאַלְתִּי מָה הַכַּוָּנָה, אֲנִי צָרִיךְ דִּירָה, לֹא סֵפֶר תּוֹרָה, אֲבָל רַבִּי חַיִּים אָמַר מַה שֶּׁאָמַר. יֵשׁ לִי אֱמוּנַת חֲכָמִים וְאִם זֶה יָצָא מִפֶּה הַקָּדוֹשׁ, לֹא שׁוֹאֲלִים שְׁאֵלוֹת וְהוֹלְכִים לִקְנוֹת סֵפֶר תּוֹרָה. לָכֵן בָּאתִי לִקְנוֹת סֵפֶר תּוֹרָה".

הֵבִין לוֹ בַּעַל הַמָּכוֹן הַזֶּה, הָאַבְרֵךְ חָתַם וְשִׁלֵּם אֶת הַתַּשְׁלוּם הָרִאשׁוֹן, שְׁלֹשִׁים אֶלֶף שְׁקָלִים. יוֹמַיִם לְאַחַר מִכֵּן אָבִיו שֶׁל אוֹתוֹ אַבְרֵךְ מִתְקַשֵּׁר אֵלָיו: "בְּנִי יַקִּירִי, יֵשׁ לִי שְׁתֵּי בְּשׂוֹרוֹת בִּשְׁבִילְךָ, אַחַת רָעָה וְאַחַת טוֹבָה. נַתְחִיל מֵהָרָעָה. בֶּן דּוֹדְךָ מֵאֲמֵרִיקָה נִפְטַר. הַבְּשׂוֹרָה הַטּוֹבָה הִיא שֶׁהוּא כָּתַב בְּצַוָּאָה שֶׁהוּא מוֹרִישׁ לְךָ מִילְיוֹן וָחֵצִי דּוֹלָר". בַּעֲבוּר חֹדֶשׁ וָחֵצִי קָנָה הָאַבְרֵךְ דִּירָה בִּבְנֵי בְּרַק. זֹאת אֱמוּנַת חֲכָמִים. אֵיךְ זֶה קָשׁוּר אִי אֶפְשָׁר לָדַעַת, רַבִּי חַיִּים אָמַר לִקְנוֹת סֵפֶר תּוֹרָה אָז קוֹנִים. אִם לֹא הָיָה קוֹנֶה סֵפֶר תּוֹרָה, לֹא הָיָה מְקַבֵּל כֶּסֶף לְדִירָה. זֹאת הִתְבַּטְּלוּת לְדִבְרֵי חֲכָמִים.

אָדָם אֶחָד הָיָה שׁוֹאֵל אֶת הֶחָזוֹן אִישׁ בְּכָל דָּבָר, סוֹמֵךְ עָלָיו בְּעֵינַיִם עֲצוּמוֹת. בְּיוֹם שִׁשִּׁי אֶחָד הַצְּהָרַיִם הִתְפּוֹצֵץ אֶחָד הַצִּנּוֹרוֹת בְּבֵיתוֹ. הַמַּיִם נָזְלוּ עַל הָרִצְפָּה, וְאִי אֶפְשָׁר הָיָה לִדְרֹךְ בַּבַּיִת. הָלַךְ הַיְּהוּדִי לַחֲזוֹן אִישׁ וְסִפֵּר לוֹ אֶת שֶׁאֵרַע. אָמַר לוֹ הַחֲזוֹן אִישׁ שֶׁהוּא יִתְפַּלֵּל שֶׁיַּעַצְרוּ הַמַּיִם. חָזַר הַיְּהוּדִי לְבֵיתוֹ עִם אָמְרוֹ לוֹ שֶׁבְּאֹפֶן פִּלְאִי לִפְנֵי חָמֵשׁ דַּקּוֹת הַכֹּל נֶעֱצַר. בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת הוּא הִזְמִין טֶכְנַאי. בָּדַק הַטֶּכְנַאי וְאָמַר לוֹ: "אֵין לְךָ מַיִם". חָזַר הַיְּהוּדִי לַחֲזוֹן אִישׁ וְאָמַר לוֹ שֶׁאֵין לוֹ מַיִם. אָמַר לוֹ הָרַב: "יִהְיוּ לְךָ מַיִם". וְחָזְרוּ הַמַּיִם. זֹאת אֱמוּנַת חֲכָמִים.

בְּסֵפֶר אֱמוּנָה שְׁלֵמָה מֵבִיא מַעֲשֶׂה נִפְלָא. לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת בְּעִיר טְרִיפּוֹלִי שֶׁבְּלוּב חַי אָדָם עָשִׁיר יְרֵא שָׁמַיִם, בַּעַל מִדּוֹת טוֹבוֹת, אוֹהֵב תַּלְמִידֵי חֲכָמִים וְתוֹמֵךְ בַּתּוֹרָה. הָיָה לוֹ מִנְהָג, כָּל שַׁדָּ"ר שֶׁבָּא מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הָיָה מִתְאָרֵחַ אֶצְלוֹ וְהוּא הָיָה מְכַבֵּד אוֹתוֹ, נוֹתֵן לוֹ תְּרוּמָה הֲגוּנָה וְגַם מִסְתּוֹבֵב עִמּוֹ בְּבָתִּים שֶׁל עֲשִׁירִים, דּוֹאֵג לוֹ לַכֹּל. פַּעַם אַחַת הִגִּיעַ מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל תַּלְמִיד חָכָם גָּדוֹל כְּדֵי לֶאֱסֹף כֶּסֶף לְתַלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁלֹּא הָיְתָה לָהֶם פַּת לֶחֶם. אוֹתוֹ נָגִיד אֵרַח אוֹתוֹ וְעָשָׂה לוֹ כָּבוֹד מְלָכִים, נָתַן לוֹ תְּרוּמָה בְּיָד רְחָבָה וְדָאַג לוֹ לַכֹּל.

לַנָּגִיד הַזֶּה הָיָה בַּבַּיִת מְשָׁרֵת תָּמִים בְּשֵׁם יִצְחָק. אָדָם תָּם וְיָשָׁר, כֻּלָּם אֲהֵבוּהוּ בִּזְכוּת הַיַּשְׁרוּת שֶׁלּוֹ. לִפְנֵי שֶׁהַתַּלְמִיד הֶחָכָם הָאוֹרֵחַ עָמַד לַעֲזֹב אֶת בֵּיתוֹ, אָמַר לוֹ הֶעָשִׁיר: "אֲנִי רוֹצֶה לְשַׂמֵּחַ אוֹתְךָ". הֵבִיא אֶת הַמְּשָׁרֵת שֶׁלּוֹ וְסִפֵּר לוֹ שֶׁיֵּשׁ פֹּה תַּלְמִיד חָכָם וְכֻלָּם תָּרְמוּ לוֹ, וְשָׁאַל אִם גַּם הוּא רוֹצֶה לִתְרֹם וְהָרַב יְבָרֵךְ אוֹתוֹ. הָלַךְ הַמְּשָׁרֵת לְחַדְרוֹ, אָסַף אֶת כָּל הַפְּרוּטוֹת שֶׁהָיוּ לוֹ, הִגִּיעַ לְמַטְבֵּעַ שֶׁל דִּינָר וְנָתַן אוֹתוֹ לָרַב. הָרַב שָׂם יָדָיו עַל רֹאשׁוֹ שֶׁל הַמְּשָׁרֵת, וְאָמַר לוֹ: "אֲנִי מְבָרֵךְ אוֹתְךָ שֶׁתִּהְיֶה עָשִׁיר מֻפְלָג, שֶׁתּוּכַל לָתֵת לִי תְּרוּמָה לַעֲנִיֵּי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, גְּדוֹלָה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהָאָדוֹן שֶׁלְּךָ נָתַן לִי".

כַּמָּה יָמִים לְאַחַר מִכֵּן הִגִּיעָה לְחוֹפֵי הָעִיר סְפִינָה גְּדוֹלָה. עַל הַסְּפִינָה הָיוּ סוֹחֲרִים עִם הַרְבֵּה סְחוֹרָה. הֵם הָיוּ מוֹצְאִים דְּבָרִים בַּיָּם בִּמְקוֹמוֹת אֲבוּדִים, וּכְשֶׁהָיוּ מַגִּיעִים לְעִיר, הָיוּ עוֹשִׂים מִכְרָז. מִי שֶׁהָיָה מַצִּיעַ אֶת הַמְּחִיר הַגָּבוֹהַּ בְּיוֹתֵר, הָיָה זוֹכֶה בְּאוֹתָהּ סְחוֹרָה. הַמִּנְהָג בַּיָּמִים הָהֵם הָיָה שֶׁרוֹצֶה לִקְנוֹת אֶת הַסְּחוֹרָה הַמֻּצַּעַת הָיָה צָרִיךְ לְהָרִים יָד, וּכְשֶׁהָיוּ מַעֲלִים אֶת הַמְּחִיר, כָּל עוֹד הוּא שָׂם יָד סִימָן שֶׁהוּא רוֹצֶה. אִם הוּא פּוֹרֵשׁ, הוּא מוֹרִיד אֶת הַיָּדַיִם, וּבָא מִישֶׁהוּ אַחֵר בִּמְקוֹמוֹ.

בְּאוֹתוֹ יוֹם יִצְחָק הַמְּשָׁרֵת הַתָּמִים עָבַר וְרָאָה שֶׁמּוֹכְרִים חָבִיּוֹת עַל הַחוֹף. הוּא זָכַר שֶׁהָרַב הַתַּלְמִיד חָכָם בֵּרַךְ אוֹתוֹ שֶׁיִּהְיֶה עָשִׁיר, וְהָיָה בָּטוּחַ שֶׁבִּרְכָתוֹ צְרִיכָה לְהִתְקַיֵּם. הֶחְלִיט לִקְנוֹת כַּמָּה חָבִיּוֹת עַל יְדֵי שֶׁיַּלְוֶה אֶת הַכֶּסֶף מִבַּעַל הַבַּיִת שֶׁלּוֹ. אַף אֶחָד לֹא יָדַע מַה יֵּשׁ בֶּחָבִיּוֹת. הוּא שָׂם אֶת הַיָּדַיִם עַל שָׁלֹשׁ חָבִיּוֹת וְלֹא הוֹרִיד אוֹתָן. חָשְׁבוּ הַסּוֹחֲרִים שֶׁכַּנִּרְאֶה הָאָדוֹן שֶׁלּוֹ רוֹצֶה אֶת הַסְּחוֹרָה. הֵם לֹא הֶעֱלוּ אֶת הַמְּחִיר וְהוּא זָכָה. הֵבִיאוּ אֶת הַסְּחוֹרָה לְבֵית שֶׁל הָאָדוֹן, וְהַמְּשָׁרֵת בִּקֵּשׁ מֵהָאָדוֹן הַלְוָאָה. שָׂמוּ אֶת הֶחָבִיּוֹת בְּצַד עַד שֶׁהַמְּשָׁרֵת הִצְלִיחַ לְהַחְזִיר אֶת הַהַלְוָאָה לָאָדוֹן.

לְאַחַר שֶׁסִּיֵּם לְשַׁלֵּם, אָמַר הָאָדוֹן הָבָה נִרְאֶה מַה יֵּשׁ בֶּחָבִיּוֹת. פָּתְחוּ וְרָאוּ שָׁם מֵאוֹת וַאֲלָפִים שֶׁל דִּינְרֵי זָהָב. כָּךְ הָיָה גַּם בֶּחָבִית הַשְּׁנִיָּה וְגַם בַּשְּׁלִישִׁית. אָמַר לוֹ הָאָדוֹן: "הַבְּרָכָה הִתְקַיְּמָה. אַתָּה הָאֻמְנָם וְהָפַכְתָּ לְעָשִׁיר מֻפְלָג". בְּשָׁנָה שֶׁלְּאַחַר מִכֵּן עָזַב הַמְּשָׁרֵת אֶת הָאָדוֹן שֶׁלּוֹ, וּבָנָה טִירָה מִשֶּׁלּוֹ. הִגִּיעַ אֵלָיו אוֹתוֹ תַּלְמִיד חָכָם, וְהוּא נָתַן לוֹ תְּרוּמָה הַרְבֵּה יוֹתֵר מְכֻבֶּדֶת מִמַּה שֶּׁהָאָדוֹן שֶׁלּוֹ נָתַן. בְּכֶסֶף שֶׁהָיָה לוֹ שָׂכַר מְלַמְּדִים תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, לָמַד סֻגְיוֹת וְהָפַךְ לִהְיוֹת תַּלְמִיד חָכָם מֻבְהָק. הוּא זָכָה לְחַבֵּר אֶת הַסֵּפֶר שֶׁלּוֹ, וְהוּא אֶחָד מֵהַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים הַחֲשׁוּבִים שֶׁזָּכָה לְתוֹרָה וּגְדֻלָּה, הַכֹּל בִּזְכוּת אֱמוּנַת חֲכָמִים.

זֶה הַסּוֹד - וְעָשִׂיתָ עַל פִּי הַדָּבָר אֲשֶׁר יוֹרוּךָ לֹא תָסוּר יָמִין וּשְׂמֹאל, זֶה יְסוֹד לְכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ. אָמֵן וְאָמֵן.

בברכת שבת שלום, הרב אברהם עטיה

More in this printout

View the whole printout